שנה אחרי הגזרות: הספקולנטים נטשו את השקל
לאחר שנתיים של מתקפה על המטבע הישראלי, חלה ירידה משמעותית בהיקף העסקאות קצרות הטווח להמרת שקלים שביצעו תושבי חוץ. בחודשים מאי-דצמבר הסתכמו המימושים של משקיעים אלה במק"מ בכ-8.7 מיליארדי דולרים
המאבק בין בנק ישראל לסוחרי המט"ח נרגע לעת עתה, בעקבות הורדות הריבית והגזרות שהנחית הבנק המרכזי על הספקולנטים. מנתונים של חודש דצמבר 2011 עולה, כי היקף העסקאות קצרות הטווח להמרת שקלים שביצעו תושבי חוץ בישראל ירד משמעותית. בחודשים מאי-דצמבר הסתכמו המימושים של תושבי חוץ במק"מ בכ-8.7 מיליארדי דולרים.
סממן נוסף לכך שהסכנה לשער השקל חלפה, הוא המעבר שמורגש לאחרונה מרכישת אגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח לרכישת אג"ח לפירעון בתקופה של 14 חודשים ויותר, אשר ההנחיות החדשות של בנק ישראל לא חלות עליה. המימושים של 2011 באים לאחר מתקפה ארוכה על השקל בשנים 2010-2009. בשנת 2010 נרשמה עליה של 9.7 מיליארד דולר בהיקף העסקאות לרכישת אג"ח ממשלתי ומק"מ, מהם 4.4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של השנה.
עסקאות אלו נחשבות אופייניות לסוחרים המעוניינים לנצל שער מטבע מקומי חזק כדי לעשות רווחים מהירים. סוחרים אלו בוחנים מידי יום את השוק ומאתרים מדינות שבהן הריבית המקומית גבוהה יחסית ומבצעים עסקאות מהירות וקצרות טווח שבהן הם ממירים דולרים למטבע מקומי. מסיבה זאת, זכו הסוחרים הללו לכינוי "ספקולנטים".
במהלך שנת 2010-2009 עלתה הריבית בישראל מרמה של 0.5% לרמה של 3.75% בשל האינפלציה ובעיקר בשל עליית מחירי הדיור. כל אותו הזמן הריבית בארה"ב נשארה על רמה של 0.5%-0.25%. פער הריביות המתרחב בין ישראל לארה"ב לא חמק מעיניהם של הספקולנטים, שהחלו לבצע עסקאות המרה רבות בישראל.
בעקבות העסקאות הללו גדל הביקוש לשקל ושערו מול הדולר התחזק משמעותית, עד שהגיע לרמת שיא של 3.3 שקלים לדולר במאי 2011. היחלשות הדולר מול השקל הפכה לבעיה כלכלית מוחשית, מכיוון שדולר חלש משמעותו פגיעה ביצואנים שמרוויחים בדולרים אבל מוציאים בשקלים. לקראת אמצע 2010 נוצר חשש ממשי מפיטורים במשק בעקבות פעילות הספקולנטים.
גם משבר החובות השפיע
לאחר תקופה ארוכה שבה נהג בנק ישראל במדיניות של רכישות מסיביות של דולרים על מנת ליצור ביקוש מלאכותי למטבע האמריקאי ולהחליש את המטבע הישראלי, הוחלט על נקיטת צעדים ריבוניים מצד הממשלה ובנק ישראל.בינואר 2011 הודיע בנק ישראל כי כל אזרח מחו"ל שיבצע עסקה קצרת טווח (רכישת אג"ח ממשלתי קצר טווח או מק"מ) בסכום מצטבר של 10 מיליון שקלים ומעלה ליום, יהיה מחויב לדווח על כך לבנק ישראל. כמו כן, כל אזרח מהארץ או מחו"ל שיבצע עסקה בנגזרות מט"ח (עסקת החלף או עסקת פורוורד) בהיקף מצטבר של 10 מיליון דולר ומעלה ליום יהיה מחויב גם כן בדיווח לבנק.
יום לאחר מכן, הודיע הבנק כי על הבנקים תוטל חובת נזילות של 10% בגין כל עסקה לטווח קצר. לא עבר שבוע ושר האוצר הודיע כי בכוונתו לבטל את הפטור ממס על רווחים מרכישות מק"מ ואג"ח עבור תושבי חו"ל. כיום ניתן לומר שבשנת 2011 פחת הלחץ החיצוני על השקל. שער הדולר עדיין נע באזור שמתחת ל-4 שקלים, נמוך משמעותית מרמתו לפני המשבר, אך הוא אינו נמוך עד כדי היותו סכנה לתעסוקה בישראל.
עם זאת, אין בהכרח לייחס זאת רק לצעדים שנקטו הממשלה ובנק ישראל. לצעדים אלו הצטרף משבר החובות באירופה והצעדים השונים שננקטו לצינון שוק הנדל"ן. בעקבות הירידה בחשש לבועת נדל"ן וההאטה הכללית במשק, החל בנק ישראל לשנות מגמה ולהפחית את הריבית על השקל.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כבר הורידה את הריבית 3 פעמים ב-5 הפגישות האחרונות שלה וכיום היא עומדת על רמה של 2.5%.
לפנייה לכתב/ת 
שקלים
צילום: shutterstock
מומלצים
