תופעה: במקום לחכות שבועות לבדיקות - משלמים
סי-טי עוד היום? קולונוסקופיה השבוע? כשחולים זקוקים לבדיקות דחופות הם נתקלים במציאות המערכת הציבורית: המתנה של חודשים עד התור. ואם אינם יכולים לחכות - הם משלמים, מגלים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות"
מדי יום, כדרך קבע ובכל בתי החולים בישראל, "זולגים" בעל כורחם אלפי חולים מהרפואה הציבורית, שהתורים לשירותיה ארוכים מנשוא, לרפואה הפרטית. שם הם זוכים לעבור במהירות בדיקות שונות, חיוניות ולפעמים אפילו מצילות חיים שעליהן הם נאלצים כמובן לשלם מכיסם, והרבה.
קראו עוד על רפואה פרטית :
- בקרוב בבתי החולים הציבוריים: רפואה פרטית
בחלק מהמקרים הפנייה לרפואה הפרטית נעשית ביוזמתם של החולים, אך במקרים רבים הרופאים עצמם, בתוך בתי החולים הציבוריים, הם שממליצים לחולים להשתמש לטובתם בשירותי הרפואה הפרטית.
חולה: "אמרו לי לחשוב על פתרון"
לפני קצת יותר מחודש נתקפה ס' ,(54) מורה ממרכז הארץ, בכאבים קשים ברום הקיבה, שהקרינו לבית החזה. "זה קרה רגע לפני מסיבת חנוכה בביתה של אחת המורות," היא מתארת. "התקרבתי למעלית כשלפתע הרגשתי לחץ משונה בקיבה שהתחלף בכאב חד. אני זוכרת שנעצרתי, נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי שאני לא הולכת לעשות מזה עניין. כמו שזה קרה, זה גם יחלוף."
בעלה הבחין בחיוורונה. "הרגעתי אותו שזה רק כאב בטן ושעוד מעט אתאושש," סיפרה. אבל מיד עם היכנסם לביתה של המארחת חשה ס,' לדבריה, שהיא קרובה להתמוטטות. "התקשיתי לנשום והייתי בטוחה שאני בעיצומו של התקף לב. ביקשתי מבעלי שיביא מהר את האוטו ושנטוס למיון," היא משחזרת.
מתוצאות בדיקות הדם והדמיית האולטרסאונד שעברה במיון עלה שהיא לקתה ככל הנראה בדלקת בלבלב. עוד באותו ערב אושפזה ס' במחלקה הכירורגית, מחוברת לעירוי אנטיביוטיקה. "בביקור הבוקר טרחו הרופאים לעדכן אותי שאחרי שאחלים מהדלקת אזדקק לבירור נוסף שאותו אעבור בקהילה, כלומר בקופת החולים."
חמישה ימים הייתה ס' מאושפזת עד שתוצאות הבדיקות הראו שהדלקת נרפאה. במכתב השחרור מבית החולים המליצו רופאי המחלקה לרופא המשפחה של ס' לשלוח אותה בדחיפות לבדיקות נוספות ולגסטרוסקופיה. לס' הם הורו להגיע לביקורת במרפאות החוץ של בית החולים כעבור שלושה שבועות עם כל התוצאות, כדי שאפשר יהיה לגבש אבחנה אם מדובר בדלקת חד-פעמית או בגידול.
"עם בדיקות הדם לא הייתה בעיה, אבל כשניסיתי לקבוע תור לגסטרוסקופיה, נדהמתי. המועד הקרוב ביותר לביצוע הבדיקה בבית החולים היה לחודש מארס ובסניף המרכזי של קופת החולים - לסוף פברואר. שני התאריכים היו רחוקים מדי ממועד התור שנקבע לי", היא מתארת. "התקשרתי לבית החולים וכשסיפרתי להם על מצוקת התורים אמרו לי 'תחשבי כבר על פתרון."'
בלית ברירה נאלצה ס' לקבוע תור במרפאה פרטית. את הבדיקה עברה בתוך שלושה ימים בעלות של אלפי שקלים ששילמה מכיסה, והגיעה למרפאת החוץ של בית החולים במועד שנקבע.
בדיקה ב-12 אלף שקל
ר,61 ,' רופא שיניים מדרום הארץ, איבד בחודשיים האחרונים עשרה קילו ממשקלו בשל בחילות, צרבת וחוסר תיאבון. הוא נשלח לאשפוז, נבדק, והתברר כי לקה ככל הנראה בסרטן המעי הגס. לשם וידוא האבחנה הוא התבקש לעבור בדחיפות בדיקת קולונוסקופיה לשם נטילת דגימה מהגידול.
הרופאים המליצו לו לעבור את הבדיקה דרך הקופה שלו, ועם התוצאה למהר להתקשר למזכירה לשם קביעת תור דחוף לניתוח. "אני רופא, כך שהבנתי מיד את דחיפות הבדיקה שאני צריך לעבור," סיפר ר.' "אם חלילה התחיל כבר תהליך גרורתי, ברור שהזמן משחק לרעתי."
ביום שבו שוחרר מהאשפוז מיהר ר' לקבוע תור לבדיקה, אולם התור הזמין הראשון היה כעבור חודשיים וחצי. "מצאתי את עצמי חסר אונים לחלוטין, כי מצד אחד עולה חשד שאני חולה במחלה ממארת והרופאים דואגים לי ורוצים שאעבור הכי מהר שאפשר את הבדיקה הקובעת; אך מהצד השני, בפועל, הם 'זורקים עליי' את קביעת התור ותזמון הבדיקה."
בלית ברירה, מודאג ומטורטר מהרופאים שמתקשרים לביתו ושואלים "נו, עשית כבר? יש כבר תוצאות"? קבע ר' תור למרפאה פרטית ועבר את הבדיקה בעלות של 12 אלף שקל. מן התוצאה עלה שהוא אכן לקה בסרטן המעי הגס.
גם מ,' שחלה בסרטן הקיבה, נאלץ לשלשל עשרות אלפי שקלים למרפאות פרטיות. "אבא התחיל כימותרפיה, ואחרי שנה של טיפולים הראו הבדיקות שהגרורות בנסיגה," מספרת בתו. "האונקולוג שמטפל בו בבית החולים המליץ לו לעבור הדמיית PET-CT חוזרת. מדובר בהדמיה שביכולתה להעריך את השפעת הטיפול על סוג הגידול המסוים. אבל אז התברר שהתור לבדיקה הזו בבית החולים כל כך ארוך שזה פשוט מופרך לחכות.
"כששאלנו את האונקולוג מה לעשות, הוא ישר נקב בשמו של מכון הדמיה פרטי ברמת-אביב. אבא עבר שם את הבדיקה המבוקשת בעלות של אלפי שקלים. לאורך ארבע שנות מחלתו, שהסתיימו במותו, הוא נזקק לעוד שלוש הדמיות כאלה בהמלצת רופאי בית החולים. את כולן הוא עבר במכון פרטי ויקר.
"אם אני מסכמת את העלויות של הבדיקות השונות שהרפואה הציבורית המליצה עליהן אבל לא סיפקה אותן בזמן אמת, יוצא שאבא שלי - שכל חייו שילם דמי חבר לקופת החולים - הוציא בשקט יותר מ30- אלף שקל".
המבוטחים צריכים להתלונן
מהאנומליה הזו ברור היטב מי סובל: החולה. דווקא בתקופה הקשה בחייו, כשהוא ממתין לאבחונים קריטיים ונדרש על ידי הרופאים לעבור בדיקות בדחיפות - עליו להיאבק במערכת ציבורית אטומה ומסורבלת עם הגב אל הקיר.
אבל גם הרופא מוצא את עצמו נקרע בין מחויבותו המוסרית לחולה שבטיפולו לבין המחויבות למערכת שמעסיקה אותו. את הלך הרוח, המשותף לרופאים רבים, חושף פרופ' חנוך קשתן, מנהל מחלקה כירורגית במרכז הרפואי בילינסון: "התורים הארוכים שבבתי החולים הציבוריים, בעיקר סביב הביקוש לרופאי גסטרו ולהדמיות מורכבות, רק הולכים ומתארכים ויוצרים פקק. כתוצאה מכך החולים 'נדחפים' החוצה, לזרועותיה הפתוחות של הרפואה הפרטית הזמינה והיקרה מאוד.
"החולה המאוכזב מצפה במידה רבה של צדק שהרופא יזרז בשבילו את הבדיקה שעליה המליץ לו, אבל איזו השפעה יש לי ולעמיתיי על יחידת ההדמיה? או על זימון תורים לגסטרו? לכן כשההמתנה לPET-CT- נמשכת יותר משלושה שבועות, זה מעכב את ההחלטה הרפואית הדרמטית שלי, לא פעם גם תוך סיכון בריאותו של החולה. אני, רופא בבית חולים ציבורי, מצהיר ביושר שאני ממליץ לחולה שיושב מולי חסר אונים: 'לך לעשות את זה מהר באופן פרטי."'
"מדובר בהזלגה לא תמימה של המטופלים מהמערכת הציבורית לזו הפרטית," מפנה פרופ' אליק אבירם, מנהל המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, אצבע מאשימה, בעיקר כלפי משרד הבריאות":משרד הבריאות, להלן הרגולטור, אינו עושה את עבודתו כראוי ואינו מגדיל את תקני הרופאים בשירות הציבורי.
"אבל זה לא הגורם היחידי שתורם לבעיה. על התקנים החסרים אפשר וצריך להתגבר תוך ניצול שונה של התקנים הקיימים. כך, למשל, בישראל אין באמת מחסור ברופאים גסטרואנטרולוגים, זה רק שהם עובדים במרפאות הציבוריות עד הצהריים בלבד, מספיקים לראות בין חמישה לשמונה חולים ביום ואז שלום. למה שלא יעבדו עד הערב ויראו יותר חולים? גם כך אפשר לייעל את המערכת הרפואית לטובת הציבור."
פרופ' אבירם לא חושׂך שבטו גם מאיתנו, צרכני הבריאות: "המבוטחים מקטינים ראש ולא מתלוננים כשהם מובלים באופן בוטה או מרומז לידיהם של הרופאים הפרטיים. לפני כעשר שנים היה גל של תרעומת של המבוטחים והרפואה הפרטית באמת הצטמצמה, אבל כרגע אין מתלוננים, וכאשר אין תלונה על אונס - לא חוקרים את האונס."
משרד הבריאות: "פועלים לשיפור הזמינות"
"במדיניות ברורה וחד-משמעית פועל משרד הבריאות מתוך מחויבות לרפואה הציבורית בישראל ועוסק בקידומה ובהתפתחותה בכל דרך, תוך הקצאת משאבים לחיזוק המערכת הציבורית," נמסר בתגובה ממשרד הבריאות.
"כדי לצמצם את הזדקקות המבוטחים לשירותי הרפואה הפרטית יש לבצע פעולות לחיזוק קופות החולים ובתי החולים הציבוריים, לצד מיתון ההשפעות השליליות של הרפואה הפרטית על הציבורית. משרד הבריאות פועל בשתי החזיתות הללו.
"משנת 2011 גדלו מקורות קופות החולים. בנוסף, בשנים 2016-2011 יתווספו 960 מיטות אשפוז, מכשור טכנולוגי ורופאים, אחיות וכוח אדם נוסף ממקצועות הבריאות השונים. בנוסף לאלה פועל המשרד להגדלת היצע השירותים במערכת הציבורית באמצעות שינוי מחירים של שירותים רפואיים, המאפשר לבתי החולים להגדיל את זמינותם ולצמצם את התורים אליהם.
"בימים אלה מקדם המשרד מהלכי תמחור נרחבים בשיתוף הקופות ובתי החולים, שיביאו גם הם לשיפור זמינות השירותים במערכת".
לפנייה לכתב/ת 
