דרוש קול נשי בוועדה למינוי דיינים

המושג 'הדרת נשים' פרץ אל חיינו בסערה, וחודר אלינו לאחרונה בעיקר מסיקורי התקשורת על המתרחש בערים הקרובות אלינו גאוגרפית ורחוקות מאתנו שנות אור. לכאורה, תופעה זו אינה נוגעת לחייהן של נשים כמונו, אלה החיות בחברה ליברלית ומודרנית ומדירות רגליהן מרחובות הפשקווילים ומאוטובוסי המהדרין, אך למעשה, רבות מאיתנו, ולפי הסטטיסטיקות: כל אישה רביעית, נאלצות לעבור במפתן בית הדין, להפקיד את עתידנו בידיו של דיין זה אחר, ולחוות מקרוב ועל בשרנו את תופעת 'הדרת הנשים' שנכפית עלינו בעל כורחנו.

השתקת הקול הנשי היא דבר שבשגרה בקרב נציגי הדת, העומדים בשערי הכניסה

והיציאה של הנישואין, וגם בקרב שולחיהם - מדינת ישראל שהפקידה בידיהם את המפתחות היחידים לשערים אלה.

לא לעתים קרובות מזדמן לראות כיצד מאבק בסיסי כמו המאבק על הזכות להיות אישה יהודייה, אישה בעלת ערך כאדם, בעלת זכויות וקול משלה, שלא מוכנה להיות קורבן – לובש צורה מוחשית וכואבת אצל אלפי נשים בשנה, שנידונו לשתיקה והתעלמות דווקא בלב לבו של הממסד הדתי, בית הדין הרבני. מהרגע שבו אישה נישאת, היא אינה קושרת את גורלה לבעלה בלבד, אלא בד בבד נקשר עתידה גם לממסד הדתי, המיוצג על ידי שלושה גברים מזוקנים בעלי מגבעות ומעילים שחורים שיחרצו את גורלה.

מי הם אותם גברים? מהי השקפת עולמם? האם הם בכלל מסתכלים על האישה העומדת מולם? האם הם מקשיבים לה? איך עליה לדבר עמם? היכן, אם בכלל, היא נקודת החיבור בין עולמם לעולמה? האם הם דוברים את אותה השפה? האם הם יכולים להבין מה היא אומרת ומה היא רוצה? האם בכלל הם נותנים לה אפשרות לומר זאת?

הוועדה למינויי דיינים היא שבוחרת את האנשים שמולם יעמדו רבע מהנשים הנישאות היום: דתיות, וחילוניות, מזרחיות ואשכנזיות, משכילות ופשוטות, מהעשירון התחתון ועד העשירון העליון. ועדה זו היא הדרך היחידה להשפיע על זהות הדיינים ומתוך כך גם על טיב המפגש ביניהם לבין אותן נשים.

מאבקנו האחרון לשריון קבוע של שתי נשים בוועדה, אינו מאבק "רגיל" על הדרת נשים שמוסטות לספסלים האחוריים בתור לקופת חולים בבית"ר עלית או באוטובוסים באשדוד; זהו מאבק הנוגע לכל הנשים בישראל התובע לבקר ולפקח על הכוח שנותנת מדינת ישראל לשירותי הדת שאותם צורכים כולנו.

'קול באישה ערווה'

בתהליך זוחל אך עקבי הפכה הוועדה למינויי דיינים לעניין דתי בלבד הנשלט לחלוטין על ידי המגזר החרדי (ש"ס ויהדות התורה), בידי מי שמאמינים באמת ובתמים כי 'כל כבודה בת מלך פנימה' ו'קול באישה ערווה'. בוועדה המונה עשרה חברים מכהנים היום שבעה נציגים חרדים גברים! רוב שכזה לא זקוק להסכמות ויכול למנות כל דיין כרצונו, מחסידי גור ועד נטורי קרתא. אילולא מרותו של שר המשפטים, הנמנע לעת עתה מלכנס את הוועדה, יש להניח שכך אכן היה קורה.

אבל יותר מזה, בהרכב כזה של ועדה, ממַנֵי הדיינים האמיתיים אינם אותם חברים היושבים בוועדה, אלא 'פוסקי הדור' הנושפים בעורפיהם ומאשרים בעצמם כל דיין נבחר. הם אלה השולטים בוועדה והרי לנו חגיגה של דמוקרטיה... הבטחת מקומן של נשים בוועדה אמנם לא תחליף את הדרתן מכס השיפוט בבתי הדין הרבניים ולא תיתן תרופה לחוסר הצדק וחוסר השוויון הבוקעים משם, אך תוכל לפחות להוסיף קול נשי, גם אם חרישי, לעולם הגברי המשוריין הזה ולתקן ולו במעט את האפליה בתפקוד הוועדה, ובטווח הארוך היא תוכל אולי להושיט יד ידידותית יותר ואוזניים כרויות יותר לקולן של הנשים הבאות להתגרש.

לאחרונה הייתה אמורה ההצעה לעלות להצבעה במליאת הכנסת, אך המפלגות החרדיות

הטילו וטו על ההצעה. לאור זאת נאלצה הקואליציה להימנע מלתמוך בהצעה, שהיא עצמה תמכה בה בוועדת שרים, מנימוק מאולץ לפיו הצעת החוק מפרה את הסכמי הסטטוס קוו עלהם חתמה הממשלה עם המפלגות החרדיות.

החשש לנפילת החוק בקראה טרומית בגלל משמעת קואליציוניות שהטילה הממשלה גרמה ליוזמת ההצעה, ח"כ זוארץ, למשוך את אותה מסדר היום ולדחותה למועד מאוחר יותר. במקביל הוגשה עתירה על ידי תנועת הנשים "אמונה", לבג"צ המבקשת לשריין שני מקומות לנשים בוועדה למינוי דיינים.

אנו קוראות לכל הח"כים והשרים לתמוך בהצעת החוק לשריון מקומן של הנשים בוועדה למינויי דיינים. אנו מקוות שהשיקולים הפוליטיים הצרים לא ידחקו את האינטרס הציבורי למען גירושין הוגנים במדינת ישראל, והדיבורים של נבחרנו כנגד "הדרת נשים" לא יהיו מס שפתיים בלבד, אלא יעמדו להם בשעת מבחן.

• עו"ד בתיה כהנא דרור – מנהלת ארגון מבוי סתום למען נשים עגונות ומסורבות גט שבשבוע הבא יקיים לרגל יום העגונה, פסטיבל סרטים בנושא נשים ודת.  
• מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות על החברה בישראל ובעולם? שלחו ל shlomit-sh@y-i.co.il  וציינו בנושא - עבור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת. 
• לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן.