מומחים: לא ניתן להרשיע על סמך המצלמות

לא כחוק: המשטרה לא תוכל להרשיע נהגים על סמך צילומים שיפיקו מצלמות האכיפה החדשות. בדיקה שערך ynet מעלה כי למרות ההצהרות וההפחדות, משטרת ישראל אינה יכולה להגיש דו"חות על עבירות אותן יתעדו מצלמות האכיפה החדשות, שהחלו לפעול היום (א'). הסיבה: החוק הקובע כי צילומים הם ראיה קבילה בבית משפט תוקן לאחרונה ב-1979, וכלל אינו מתייחס לצילומים הדיגיטליים שמפיקות המצלמות החדשות. למעשה, החוק מכיר כיום במצלמות מיושנות המצוידות בסרט צילום, אותו יש להכניס ולהוציא מהמצלמה.

עוד בנושא מצלמות האכיפה החדשות ב-ynet:

• מצלמות המהירות החדשות מתחילות לפעול ביום א'
• חייכו! מצלמות האכיפה החדשות מוכנות לפעולה
• בקרוב: יותר מצלמות, פי שלושה קנסות
• "מצלמות המהירות לא יפחיתו תאונות"
  

עורכי דין בכירים אומרים היום (א') ל-ynet כי המצב הקיים בעייתי, בלשון המעטה. עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, מבהיר כי "התביעה תתקל בקשיים בהגשת צילומים דיגיטליים לבית-משפט - אי אפשר להשתמש בתקנות ללא החוק". עו"ד אילון אורון, מומחה בדיני תעבורה, אומר גם הוא כי "אי אפשר להשמיש את המצלמות החדשות בלי תיקון החוק".

המצלמה חדשה, החוק מ-1979(צילום: דניאל פטרי)

כדאי הזכיר כי החוק מחייב כיום את המדינה להגיש לבתי המשפט לתעבורה צילומים שאפשר להוכיח כי הם "העתק אמין של הסרט שהוכנס למצלמה והוצא ממנה". אלא שהצילומים שמפיקות המצלמות החדשות מועברים ישירות באמצעות שידור סלולרי למרכז בקרה, ולכן אי אפשר לספק הוכחה שכזו.

יש תיקון, יהיה אישור?

בניגוד לנהגים, שאמורים לקבל דו"חות-אמת כבר בתחילת חודש מרץ אך אינם מכירים את לשון החוק, מדינת ישראל מודעת היטב לבעיה העולה כאן לראשונה. לא במקרה אמורה היום להתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה לדיון, ובו יתבקשו השרים לאשר רפורמה בענישת עבירות תנועה, הכוללת תיקונים רבים לתקנות התעבורה. בין התיקונים, נכלל שינוי של הגדרת "סרט צילום", כך שיותאם למצלמות האכיפה החדשות.

אולם גם אם הוועדה תאשר את התיקונים, הממצאים שיפיקו המצלמות הדגיטליות לא יהפכו מיד לקבילים בבתי המשפט. זאת, מאחר שהפיכת השינויים לחוק דורשת את אישור ועדות הכנסת הרלוונטיות - ובמקביל אישור בשלוש קריאות במליאת הכנסת.

מכאן עולה כי במשרד לביטחון פנים ובמשטרה מעריכים כנראה כי כתבי האישום הראשונים שיתבססו על המצלמות החדשות, יגיעו לבתי המשפט רק בעוד כחמישה עד שישה חודשים, ובפרק זמן זה אפשר יהיה לסיים את הליך החקיקה. 

"מצלמה היא גולם"

עו"ד שי גלעד מלשכת עורכי הדין מסביר בשיחה עם ynet כי התביעה תתקל בקשיים רבים בהגשת צילומים דיגיטליים כראיות, שכן "עליה להוכיח על-פי הנוסח הישן כי הסרט 'הוכנס למצלמה והוצא ממנה'". לדבריו, יתכן שחלק משופטי התעבורה יעניקו "הכשר" למצלמות גם ללא תיקון החוק, אולם סביר להניח כי יהיו גם כאלה שיסרבו להרשיע נהגים עד שיאושרו התיקונים הנחוצים.

עו"ד אילון אורון, מומחה בדיני תעבורה, מסכים עם גלעד: "מצלמה היא גולם, בדיוק כמו מכשיר 'הינשוף' לבדיקות שכרות, ולפני שסוגדים לו - צריך להוכיח שהדו"ח שהוגש על-סמך הצילומים מתאים לחוק". לאור זאת, מבהיר אורון, הפעלת המצלמות לפני תיקון החוק תיצור קשיים רבים בפני התביעה. 

ראוי גם לציין כי התקנות הקיימות לא נותנות מענה מלא להפעלת המצלמות החדשות, ובמיוחד בכל הנוגע לאבטחת מידע. כך למשל, אין בהן פירוט של הצעדים אותן צריכה המדינה לנקוט כדי להבטיח שלא יוכנסו שינויים בצילומים המשודרים מהמצלמה אל מרכז בקרה ושליטה. נושא זה נבדק על-ידי המדינה, בניסוי שערכה במצלמה הראשונה שהותקנה בכביש מספר 4, אך התקנות תוקנו לאחרונה ב-1999.

ביקורת ציבורית חריפה

הביקורת הציבורית נגד הפעלת מצלמות האכיפה החדשות, הפכה משמעותית בשבועות האחרונים. בין היתר בדמות קריאה להתארגנות חוקית, אך גם פגיעה פיזית באמצעי האכיפה. לכן, יתכן כי לחץ שיפעיל ציבור הנהגים על חברי הכנסת, יגרום לעיכובים באישור התיקונים הנחוצים בחוק. כך עלולה המדינה למצוא עצמה מגיעה לבתי המשפט כאשר הראיות שהיא מגישה על-סמך המצלמות החדשות, כלל אינן מתאימות לחוק.

בעניין זה ראוי להזכיר כי רק לאחרונה מנעה ועדת הכלכלה ממשרד התחבורה מלאשר תיקון לפקודת התעבורה, שנועד להכפיל את הקנסות המוטלים בגין שורת עבירות תנועה. גם במקרה זה, הושפעו חברי הכנסת מהתגובות השליליות שעוררה כוונת המשרד להכפיל את הקנסות.