"בצהרי יום": דניאל זמיר שר מאיר אריאל
אמן הג'אז דניאל זמיר מקליט אלבום חדש, בו הוא מתמקם גם בעמדת הזמר. אחד השירים שיופיעו באלבום הוא "בצהרי יום", שכתב מאיר אריאל והלחין דיויד ברוזה, שגם ביצע אותו במקור. האזינו לו בהשמעת בכורה
אמנם דניאל זמיר נודע בעיקר בזכות נגינת הסקסופון הייחודית שלו, אך אמן הג'אז מציג בשנים האחרונות עוד ועוד שירים בהם הוא מתייצב כזמר. הפעם, זמיר מציג בפעם הראשונה גם גרסת כיסוי ומשלב את סגנונו בשירם הקלאסי של מאיר אריאל ודויד ברוזה "בצהרי יום". זהו סינגל חדש מתוך אלבומו המתקרב של זמיר וכאן תוכלו להאזין לו בבכורה. את השיר ביצע זמיר לראשונה בקונצרט המחווה השנתי למאיר אריאל ולאחר תגובות רבות, החליט להקליט אותו.
זמיר החל להתנסות בשירה לאחר תקופה ארוכה בארצות הברית שם עבד עם המוזיקאי היהודי ג'ון זורן והוציא אלבום בחברת התקליטים שלו. לראשונה שר ב-ynet כשהשתתף בפינת "שיר השבוע" עם שירו "נחמה ו'" ואחר כך הקליט עבור
האתר את "התקווה" שבסופו של דבר גם נכלל באחד מאלבומיו. לפני כשנה הוציא את "שיר געגוע לכאן" עם אביתר בנאי ובאחרונה גם הוציא שיר חדש בשם "אין לי מקום" עם חברו משכבר הימים, מתיסיהו.
מלבד מתיסיהו, אלבומו החדש של זמיר שייצא בחודש הבא יכלול גם אורחים כמו יוני רכטר וברי סחרוף. ב-13 במרץ יגיע אל הזאפה בירושלים וייארח את חברו לסקסופון, אלי דג'יברי, ב-21 במרץ ייארח במועדון הביט בחיפה את שולי רנד ושי גבסו - למחרת יופיע בחמדת ימים וייארח את אבי ליבוביץ. ב-29 במרץ יופיע זמיר בזאפה בתל-אביב וב-3 באפריל בזאפה בהרצליה, שם ייארח את ברי סחרוף.
בצהרי יום / מילים: מאיר אריאל, לחן: דויד ברוזה
רדנו לירוחם לשתות פחית של צהריים
במרכז המסחרי המאובק
התענוג מתחיל בהליכה איטית שקולה ומדודה
כמו טורבו מאופק
השרירים החבוטים מהנסיעה הארוכה
משתחררים בתענוג בכל הגוף
משתרגים ומתמתחים ונעשים קשוחים ברוח
שמצליף אבק וחול על הפרצוף
וכל העניין
הוא לשתות משהו קר
בלב מדבר
העיירה עושה את עצמה מתנמנמת
אותנו זה אפילו לא מצחיק
חוצים ברחבה בכמו חגיגיות סמויה
עוזבים לשמש שתעיק
צרור נקישות טמבון עוצר אותנו כאחד
נימה וחצי מהצל
עומדים בשמש לא ניד, לא זיע, מחכים
נימה וחצי מהצל
עודנו עומדים לא זיע, לא ניד
נימה וחצי מהצל
כשאיזו מקומית פתאום נועצת אף בשמש
ופה שבאוזנינו ממלל
תראו תראו את ה"גארי קופרים" האלה
"קלינט איסטוודים" דמי קולו, "יענו" בזים לשרב
הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם
מתרבות המערב
נימה וחצי מהצל, אנחנו סובבים
ונעים באטיות מיריבית
חוצים שקולים את הרחבה של המרכז המסחרי המאובק
ונכנסים אל המכונית
אחר הצהריים נגביים, מה עכשיו? לאן נוסעים?
מכחכחים בגרון
אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב
במצפה רמון.