עכשיו או לעולם לא: 7 דרכים לצאת מהבדידות
השתמשי בבדידות ככוח מניע, הפסיקי לתת לרשתות חברתיות להוליך אותך שולל ולהעניק לך את התחושה שאת מוקפת חברים, וערכי בדק בית בנוגע לסביבה שמקיפה אותך. מבדידות לזוגיות, בשבעה צעדים
כבר אין לי "חברות הכי טובות", ואני גם לא מחפשת. בואו נאמר שמושג החברות הופך למשהו נזיל עם הזמן. לא, לא אמרתי זול. כמו שזה נראה כרגע הוא דווקא הפך ליקר, או לפחות - יותר יקר מבעבר.
עוד בנושא בערוץ יחסים:
געגוע - להרגיש בדידות כשאתה לא באמת בודד
אני פתרתי את בדידותו והוא את בדידותי
לא רוצה לגמור כמו אמא שלה - בודדה בזוגיות
קינאתי בה, ועכשיו פוחדת להישאר בודדה כמוה
לפני חודש נפלו עיני על כתבה שהחדירה בכל בשרי ועצמותיי את משמעות המושג "אפוקליפסה עכשיו". אמריקאי אחד עם ראש עסקי ויכולת טובה לראות את צרכי החברה המתפוררת שבה אנחנו חיים, לקח את המשפט "קנה לך חבר" כמה צעדים קדימה (או אחורה). בכל מקרה, רחוק מידי לטעמי.
הוא החליט לפתוח אתר שנקרא "חבר להשכרה". מה ששמעתם. באתר ניתן לשלם עבור מישהו זר שישב מולך איפה שתרצי, ימרח על פניו חיוך מעושה (למרות שגם לכך אין ערובה), יהנהן, יקשיב להרהוריך המשמימים ביותר ואפילו יספר לך על עצמו כמה דברים שחוקים כעפר גלגלי היומיום. לבסוף תשלשלי לידו את מנת הג'ובות הרצויה, תאמרו שלום, והנה נגמרה העסקה.
מה לומר, מבוכה? אם אגרד את שכבות הריאליטי, ה'כוכבנות' הבלויה, האכזבות, השקרים ויתר המידות היפות שהופכות אנשים ליותר מצליחנים ופחות חברים, אמצא שההגדרה שמוטבעת בי למילה "חבר" נובעת מהמילה 'חיבור', מישהו שהתחברת אתו ברמה רגשית מסוימת, על סמך חיבתך לאופיו או משהו נאיבי כזה.
האם יתכן שהפכנו ליצורים בודדים וחסרי תקנה? בהכללה מהירה ניתן לומר שאנחנו שבויים בתוך כדור שעומד להשמיד את עצמו, על ידי חברה של אגואיסטים, חסרי אמון, נצלני משאבים, שלא לומר חסרי יכולת ליצור יחסים בריאים עם מישהו מלבד הכלב (אם מדובר בבחור) או החתולה (אם מדובר בבחורה) שלהם. כי לחיות טוב עם עצמם, הם גם לא ממש מסוגלים.
ואם זה לא מספיק, תוסיפו לעובדה המצערת הנ"ל אפקט נחמד העונה לשם "הפרפר", ותקבלו צונאמי עולמי, שהולך ומתחזק מרגע לרגע, בעת שאחד משבעת מיליארדי הפרפרים האגואיסטיים שחיים על פני הכדור הזה משיקים את כנפיהם, מבלי לקחת בחשבון איך זה ישפיע על האחרים. מאחר שהבדידות היא מנת חלקם של כולנו, כן, גם שלי מפעם לפעם, הריני להציע כמה דרכים לצאת מהבדידות, בלי לשלם שקל.
1. צאי מהבושה
תפסיקי להתבייש בהרגשת הבדידות. בדידות היא כואבת, היא חשוכה. היא משהו שאנחנו לא ממש מתפארים בו, כי זה כביכול תעודת עניות על כך שאנחנו אפסים ביחסים חברתיים, שאנחנו לא מספיק אטרקטיביים למשתמש.
ואני אומרת, כל זה פאסה. בדידות זה כוח עוצמתי דווקא בגלל הכאב שבו, ואם נשכיל לראות בו כוח מניע שבא לדחוף אותנו ליתר חיבור עם האנשים סביבנו, נתחיל להעריך אותו יותר, ולטשטש אותו פחות.
2. אל תתמכרי לפייסבוק
לפייסבוק יש את הצדדים הטובים שלו, יש אפילו כאלה שהכירו והתחתנו בעזרתו. אבל צריך גם להיות מודעים לאחיזת העיניים. אם את ממש מכורה, הרי שהפייסבוק גוזל את זמנך ומרצך, מותיר אותך באפיסת כוחות ובהרגשה שקרית שהרגע היית בחברה, כשלמעשה היית רק בחברת הזגוגית של מסך המחשב. אני אומרת - אם כבר לבד, אז לבד עד כאב. שההרגשה האמתית תדחוף אותך לפעולה.
3. הימנעי מרכישת ידידים מיותרים
נכון, ידידים הם כיף, הם מעבירים לך יופי את הזמן, אבל כשתסתכלי במראה פתאום תראי שעברה לה עוד שנה שבה בעיקר התעסקת בפטפוטים עם הידיד, על כמה שהכול אצלך כואב.
אז נכון שידיד הוא חברה הטוב ביותר של הבחורה, אבל צריך לשים לב האם הקשר הזה לא מחליש את הרגשת הצורך שלך בקשר של אהבה. ובלי להלחיץ, את יודעת, אבל אנחנו לא נעשות צעירות יותר.
4. צאי מהסרט
אם עדין רשימת התנאים שלך לבן זוג ארוכה ממגילת העצמאות, דעי שאלוהים כנראה לא טרח ליצור גבר בדיוק כמו שאת רוצה. וגם אם היה כזה, תהיי בטוחה שתוך שנתיים גג, האהבה היא כבר לא התאהבות, היא הרבה יותר סיזיפית ופשוטה. אז קומי מהכיסא, צאי מהסרט, ואולי תיכנסי לקשר אמיתי, שדורש תחזוק יומיומי, ונותן בתמורה חום ואהבה.
5. תביני איך את בנויה
אנשים הם יצורים חברתיים. ואם גיליתי לכם את אמריקה, אז בואו גם אקח אתכם למסע באנייתו של קולומבוס. אנחנו ניזונים מהחברה, מקבלים ממנה חיות ומושפעים ממנה בצורה קריטית. תחשבו מה אכלתם היום ואיפה, מה אתם לובשים, על מה אתם חולמים לבזבז את הכסף שלכם ואיך אתם מדמיינים את בן/ת הזוג האידיאלי/ת עבורכם.
אם תבדקו טוב-טוב, תראו שכל הרצונות והמעשים שלכם הם תוצאה של החברה. אנחנו מקבלים רשמים מהחברה, סולם עדיפויות, חשיבות לשטויות, ופשוט מבצעים הכול על אוטומט, כאילו אנחנו אלה שקובעים.
6. בחרי לך סביבה טובה
מטבע הדברים כשאת לבד, את מתחברת עם חברות שגם הן לבד. העניין הוא שהבדידות המשותפת עלולה להיות מנחמת עד למידה שבה אתן נכבלות אחת לשנייה, ולא ממש נפתחות לקשר. כמו כן, מחקרים מוכחים עד כמה אנחנו נדבקים מהחברים שלנו גם בכל הנוגע להרגלי זוגיות ולכל מה שאנחנו עושים בחיים.
אז שימי לב האם החברות שלך באמת בעניין של לבנות קשר רציני, או שהן 'דייטריות' סדרתיות, שבעיקר נהנות להאשים את הגברים. אם מאסת בחיי הרווקות, ואת באמת רוצה אהבה, חפשי סביבה שתומכת בזוגיות, שתיתן לך כוחות, מחשבות ורצונות לדבוק בזוגיות מעל כל הקשיים. כי מותק, זוגיות ורודה יש רק בסרטים מצוירים.
7. לכי על כל הקופה
אם לאחר תקופה של שלושה חודשים את רואה שכל הטיפים לא עוזרים, אז לכי על כל הקופה: קחי משכנתא או אשרי או עסקת קרדיט תשלומים, וקני לך בעל. אז במקום לשלם בקטנה, תשלמי כל החיים. האמת, זה לא חשוב שעדין לא נפתח מועדון "רנט אה האסבאנד". כי ככה זה בכל מקרה, כשאנחנו מתחתנים אנחנו בעצם נכנסים לעסקת תשלומים עם ריבית.
אז יאללה גהצי את האשראי, וכשתריבי עם בעלך העתידי, תאיימי שאת מחזירה אותו לחברת ההשכרה! וברצינות, אין ארוחות חינם, את זה בטח שמעת די מזמן. כדי לחיות בקשר נדרשת ראיה מציאותית, התמדה והשקעה בלתי פוסקת. זה מחיר רציני, לא? אז גם לזה צריכים להיות מוכנים.
לכל העדכונים, הכתבות והסקרים - כנסו לפייסבוק של ערוץ יחסים
- שלי פרץ היא שחקנית, תסריטאית ואימא. פעילה בתנועת הערבות.