"הטירון שמת פונה אחרי 3 ימים עם 41 מעלות"

שלושה ימים שהה דביר מור  בבסיס עד שפונה לבית החולים סורוקה, שם מת מזיהום חריף. במשפחתו הפנו אצבע מאשימה כלפי הצבא ואמרו כי הוא מת מחיידק טורף. "זו רשלנות פושעת", אמר דודו ניסים מעוז, והוסיף כי המשפחה לא מעוניינת בלוויה צבאית. בצה"ל טרם מסרו תגובה לטענות.

עוד בערוץ החדשות:

פרשת ההטרדה: נתן אשל ייחקר מחר לראשונה

שוחררה האם החשודה בטלטול בנה התינוק  

"משפחה שלמה התרסקה", אמר דודו של דביר, שלא הגיע לגיל 20. "רק אחרי שהוא היה שלושה ימים עם 41 מעלות פינו אותו". הוא קרא לצה"ל לא לטייח את החקירה: "אם היה הולך להם טייס הם היו מתחקרים את מפקד הבסיס, אבל בגלל שזה טירון אין פה אף מפקד. נתנו את הילד הכי נפלא בכל האזור, הלך פרח על רשלנות, אין גבר שהיה מוריד את הילד הזה. הוא היה ספורטאי חזק".

דביר ואביו רון בטיול באיטליה

דביר מור התגייס לפני חודשים ספורים לטירונות בבסיס האימון החטיבתי של הנח"ל ליד ערד, במחלקה הייעודית להמשך מסלול ההכשרה של יחידת שלדג. לפני כמה ימים התלונן על כאבים וחום גבוה ונשלח למרפאת הבסיס, שם קיבל טיפול. בשבת נקרא אביו לקחת אותו מהבסיס, והוא פינה אותו לסורוקה, שם אושפז בטיפול נמרץ. היום לפנות בוקר הידרדר מצבו ובשעות הבוקר נקבע מותו. מבית החולים נמסר כי הוא סבל מזיהום סוער שהוביל לקריסה רב-מערכתית.

מהצבא נמסר כי נסיבות המוות נחקרות. גורמים בצה"ל אמרו כי "אין לקשור את נסיבות מותו לאימון, שכן מבדיקה ראשונית עולה כי החייל התלונן בסוף השבוע ולא בזמן שנמצא באימון. כמו כן, החשד הראשוני הינו שמדובר בתהליך זיהומי שמקורו וסיבותיו נבדקים כעת".

על האופניים. ייצג את ישראל בתחרויות בחו"ל

דביר היה חבר בנבחרת ישראל לנוער באופניים וייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות רבות. את התיכון הוא סיים בהצטיינות במגמת תיאטרון ואחרי הלימודים התנדב לשנת שירות בכפר הנוער ניצנה, שם שימש כמדריך נוער. לפני כחודשיים התגייס לצה"ל והחל את הטירונות לקראת שירות בשלדג.

אמו חגית מתה מסרטן לפני כשלוש שנים, והוא הותיר אחריו אב וארבעה אחים. קרובים רבים הגיעו הערב לנחם את קרוביו בביתם בקיבוץ עמיעד. "דביר היה אחד שהתבלט בכל מסגרת, בתיכון ובשנת השירות", סיפר האב, רון. "הוא היה ספורטאי מצטיין וחבר סגל נבחרת ישראל ברכיבה על אופניים. היה לו שקט פנימי מלא עוצמה שמושך את האנשים אליו. הוא הקרין ביטחון וגם לא היה מהצעקנים ובכל זאת אנשים היו נמשכים אליו". לדבריו, בנו היה יכול להתגייס על תקן של ספורטאי מצטיין, אך בחר להתנדב ליחידה מובחרת. 

"איבדנו פרח". דביר מור

דודו של דביר, ניסים, התקשה לשמור על איפוק וקרא אל קציני הנפגעים של צה"ל שנכחו במקום: "איבדנו פרח, תעבירו את המסר הזה למפקד חיל האוויר. לבחור הזה היה פוטנציאל, הוא היה יכול להיות מפקד החיל. הילד שכב שלושה ימים עם חום. אני כועס על זה שלא הטיסו אותו לתל השומר ולקחו אותו לסורוקה". 

"נועד לגדולות" 

הדוד סיפר שאחיינו נהג לקום בחמש בבוקר כדי לרכוב 20 קילומטרים

באופניים: "זה אירוני שדווקא לו, שהספורט היה לו לאורח חיים, קרה מוות שכזה". הוא הוסיף כי הוא חושש ממקרים נוספים כאלה. "אותנו כבר הרסו", אמר, "הוא היה תותח, ביחידה של מתנדבים, לא היתה פסגה שהילד הזה לא כבש".

מאמן האופניים של דביר, תומר בארי, סיפר על ההיכרות ביניהם: "אני מאמן את דביר מגיל 13. לפני כשנה וחצי הוא היה צריך להחליט אם הוא מייצג את המדינה במדי הרכיבה או במדי הצבא. דביר החליט להתגייס לצבא. הוא היה מסוג הילדים שנועדו לגדולות, הוא ידע להתגבר על כל קושי וגם לעזור ולתרום לחברים שלו".

המידע הראשוני התקבל באימייל האדום