המינהל לא דאג לשימור - והכפר העתיק ניצל
מספר עמותות ותושבי הכפר ליפתא בירושלים, שנמלטו ממנו בשנת 1948, הגישו בשנת 2011 עתירה נגד מכרז של מינהל מקרקעי ישראל, לחכירת מגרשים בכפר הידוע בחשיבותו ההיסטורית והארכיאולוגית. בית המשפט קבע כי המכרז פורסם בטרם גובשה תכנית ברורה לשימור, והורה על ביטולו
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ביטל אתמול (ב') מכרז של מינהל מקרקעי ישראל, לחכירת מגרשים בכפר ליפתא בירושלים, הידוע בחשיבותו ההיסטורית והארכיאולוגית. השופט ד"ר יגאל מרזל קיבל את העתירה שהוגשה כנגד המכרז, בה נטען כי פרסומו בטרם גובשה תכנית ברורה לשימור המקום, מחייב את ביטולו.
כפר ליפתא בירושלים הוכרז בשנת 1964 כאתר עתיקות, נוכח הרקע ההיסטורי והארכיאולוגי העשיר במקום. בדצמבר 2010, ובעקבות תכנית 6036 שקבעה כי הכפר יעבור שינוי ייעוד, פרסם המינהל מכרז לחכירת מגרשים בעשרה מתחמים בכפר.
תנאי המכרז קבעו בין היתר, כי על הזוכים לקיים את הנחיות השימור והשחזור של הרשויות על חשבונם, לבצע סקר שימורי טרם ביצוע פעולות הבניה כדי לוודא שלא תהיה פגיעה בשימור, ולהגישו לרשות העתיקות, שרק לאחר שתאשר אותו יינתנו לזוכים היתרי הבנייה.
במרץ 2011, ביום האחרון להגשת ההצעות למכרז, הגישו מספר עמותות ותושבי הכפר שנמלטו ממנו בשנת 1948, עתירה נגד המינהל, רשות העתיקות ועיריית ירושלים, שבה ביקשו לבטל את המכרז. העותרים טענו, בין היתר, כי ההחלטה לצאת למכרז לפני שהוסדרו הליכי השימור במקום היא בלתי סבירה, שכן הדבר יוביל להרס עדות להיסטוריה ותרבות בארץ. עוד נטען, כי ביצוע הסקר השימורי בידי הזוכים אינה כדין ועלולה לפגוע באיכות הסקר והשימור, וכי ההנחיות השימוריות בתכנית 6036 אינן ברורות.
המינהל טען, כי יש לדחות את העתירה שכן תנאי המכרז כוללים "מעגלי פיקוח" שיוודאו כי שהאינטרסים השימוריים יהיו מוגנים, כך שבכל שלב כפופים הזוכים לאישור הרשויות. רשות העתיקות טענה, לעומת זאת, שראוי היה לצאת במכרז רק לאחר השלמת סקר שיבהיר את חשיבותו ההיסטורית של הכפר. היא גם הסכימה שהתכנית אינה קובעת כללים ברורים לטיפול ושימור העתיקות במקום, אלא שנוכח אישורה, יש לדחות את העתירה.
עם זאת, לאחר שהתקיים הדיון הראשון, ביקשו המינהל ורשות העתיקות כי בית המשפט יאשר שינוי בתנאי המכרז, על פיו, מי שתבצע את סקר השימור המקיף בכפר תהיה רשות העתיקות ולא היזמים, כי עבודות הבנייה יחלו רק שלושה חודשים לאחר שיוכרזו הזוכים והרשות תשלים את הסקר, וכי מתחמי שימור מסוימים יוצאו מהמכרז, ויפורסמו במכרז חדש רק לאחר שיושלם הסקר השימורי.
השינוי בתנאי המכרז מחייב ביטולו
השופט ד"ר יגאל מרזל קיבל את העתירה והורה על ביטול המכרז. הוא קבע, כי תנאיו הראשוניים מעוררים קשיים, למשל, התנאי על פיו סקר השימור יבוצע על ידי הזוכים, עומד בסתירה לעמדת הרשות על פיה היה עליהם לבצע את הסקר. עוד נקבע, שגם ההחלטה לצאת למכרז טרם ביצוע הסקר בעייתית, שכן השימור של אתרים היסטוריים הוא שיקול מרכזי בקבלת החלטות תכנוניות, ונוכח עמדת הרשות כי ראוי היה להשלים את הסקר לפני פרסום המכרז.
עם זאת, נקבע, כי ההודעה על שינוי תנאי המכרז, היא שהכריעה את גורלו. זאת, כיוון שמדובר בשינויים מהותיים, שחוטאים לעקרונות דיני המכרזים ובהם הפגיעה בשוויון ובזכויות המציעים הקיימים והפוטנציאליים.
כך נפסק, כי התנאי על פיו הזוכים במכרז ייאלצו להמתין שלושה חודשים עד לביצוע הסקר על ידי רשות העתיקות בעייתי, מהווה שינוי משמעותי בבסיס הכלכלי של המכרז, זאת משום שמדובר בסקר רחב היקף שלוחות הזמנים שלו אינם ברורים, כשיש סיכוי כי תוצאותיו יובילו לשינוי בזכויות הבנייה ואופייה, וכי העובדה שחל שינוי במימון הסקר, כך שהרשות תממן אותו.
"לא ניתן לשלול את האפשרות שקיימים מציעים פוטנציאליים שהיו ניגשים למכרז לו היו יודעים, למשל, שהמשיבים יישאו בעלויות הסקר", כתב השופט, "מציעים מעין אלה לא יוכלו להגיש הצעה למכרז עקב השינוי שבוצע בו על ידי המשיבים. בכך, כאמור, נפגעים 'כללי המשחק' המרכזיים. נמנעת מהמציעים הפוטנציאליים האפשרות להתחרות במכרז כאשר קיים בידם מידע מלא בנוגע ל'כללי המשחק'". לבסוף נקבע, כי שינויים שכאלה בתנאי המכרז, לאחר שנסגר, אינם מאפשרים את אישורו. השופט לא פסק הוצאות משפט.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "