ליאת רזתה 50 קילו והפכה לרצת מרתון

ליאת גוטמן סאסי, שפית מגדרה, נשואה ואמא לשתיים, תחגוג את יום הולדתה ה-42 באפריל הקרוב, ומקווה שתהיה לה עוד סיבה לחגוג: שיפור הזמנים שלה בריצת חצי מרתון, שאותה תעשה בפעם השנייה בחייה.

כיום שוקלת ליאת 62 קילו המתפרסים על 1.60 מטר, אך עד לפני שנתיים היא שקלה כ-50 קילו יותר: "בשיאי שקלתי יותר מ-110 קילו", היא אומרת, ומספרת ששאר בני משפחתה אינם סובלים מהשמנה, אך היא לא הייתה מודעת לחשיבות של תזונה נכונה ובריאה. גם תחום העיסוק שלה ושל בעלה לא עזר לה לשמור על המשקל, והציב פיתויים יומיומיים בצורת מטעמים ששניהם הכינו.

רזו בענק - סיפורי הרזיה מדהימים:

• רייצ'ל רזתה 60 ק"ג כדי להתגייס לצה"ל
• "ניתוח זה לא הפיתרון הקל" ארתור רזה 65 ק"ג
• "נבהלתי כשראיתי את עצמי" איך שי רזה 59 ק"ג?
  

"אני חושבת שסבלתי מהמון תופעות שקשורת לזה, כולל כולסטרול גבוה. כל רופא שמגיע אליו אדם הסובל מעודף משקל, הדבר הראשון שהוא אומר לו זה 'תוריד במשקל, אחר כך תבוא'. במשך שנים לא הבנתי איך זה קשור אחד לשני, אבל היום זה ברור לי. הכול קשור למשקל, כולל בעיות הורמונליות. שתי הילדות שלי נולדו בהפריות מבחנה, כי המחזור שלי היה לא סדיר. דווקא בגיל 40, כשאצל אחרות הוא מפסיק, הוא הסתדר כי רזיתי".

ליאת מספרת שנאבקה במשך שנים בהשמנה, ללא הצלחה: "ניסיתי הכל: שומרי משקל, מרזי מורית, כמוסות נגד תיאבון, אבקות - אבל כל ירידה קטנה במשקל חזרה אחר כך עם ריבית".

לפני כמה שנים עשתה ליאת ניתוח לקיצור קיבה, אך גם הוא לא הניב תוצאות: "למדתי להחליף את מה שלא יכולתי לאכול בגלל הניתוח במשהו אחר, ופשוט עברתי מלחם למתוקים. זה היה הרבה יותר גרוע. לא רק שלא ירדתי במשקל, אפילו עליתי".

"אני לא יכולה לשים על זה את האצבע, אבל בוקר אחד לפני שנתיים, בגיל 40, התעוררתי בלי תחושת רעב ואמרתי שזהו, מספיק. זה כנראה נמצא בראש, כל החיים נלחמתי בירידה במשקל וזו הייתה הפעם הראשונה שבה לא הרגשתי שאני נלחמת, זה פשוט זרם".

ליאת לפני (משמאל) ואחרי. זה פשוט זרם(צילום: ליאת גוטמן סאסי)

"אמי חלמה לראות אותי רזה"

מה שהוביל את ליאת לירידה משמעותית במשקל היה שילוב של תזונה נכונה וכושר גופני. הסיבה שגרמה לה להתחיל ללכת ותוך זמן קצר גם לרוץ, קשורה בעיניה בהפרעת הקשב שלה, שהפכה מעול לברכה: "אני היפראקטיבית מולדת, וכשבועיים אחרי שצמצמתי בכמויות המזון קמתי הרבה לפני שהייתי צריכה לצאת לעבודה, אז הרמתי את עצמי ויצאתי לצעידה. למרות שהיו לי הרבה חששות הבנתי שזה עושה לי טוב, ועם הזמן ההליכה הפכה לריצה".

ליאת לפני (משמאל) ואחרי. רוצה להפוך למאמנת כושר(צילום: ליאת גוטמן סאסי)

"הפחד מלווה אותי יום יום"

היא קבעה לעצמה יעד חדש, לרוץ חצי מרתון במרתון ג'ילט תל אביב ב-30 במרס, ולשפר תוצאה. מאז היא במשמעת אימונים עצמית מוקפדת: "בכל שבת אני יוצאת מוקדם וב-5:30 כבר נמצאת בתל אביב ורצה כ-15 קילומטר. במהלך השבוע אני מתאמנת ארבע-חמש פעמים, ומשתדלת להגיע ל-50 קילומטר בשבוע".

"קראתי הרבה מאמרים ולמדתי לאכול נכון. אני לא אגיד שזה קל, הפיתויים תמיד שם ואני אוכלת מהכול, רק מעט מאוד יחסית לכמויות שהייתי אוכלת פעם. היתה לי שנה שבה התנזרתי לחלוטין מכל מה שמשמין, אבל החשק תמיד חוזר. מה שנכון בשבילי הוא לדעת שאם אכלתי יותר, ארוץ ריצה יותר ארוכה.

"זה לא קל עם משפחה וילדות בנות שמונה ו-13, אבל אני נלחמת בשיניים לא לחזור למקום שבו הייתי, זה פחד שמלווה אותי יום יום".

"הן מדברות על זה הרבה בבית הספר. הן יודעות שזה לוקח הרבה שעות, מעורבות ויודעות מתי יצאתי וכמה זמן רצתי, זה מעניין אותן. אני מנסה להנחיל להן את זה לאט-לאט. הן עדיין לא מיישמות את זה על עצמן אבל כן חיות את זה בבית".

"דברים מסוימים ירדו מהתפריט: מנות שמכילות שמנת מתוקה ובשר שמן לא נכנסים הביתה, וגם מטוגנים. המלחמה הכי קשה שלי היא במתוקים. אני אוכלת כל יום מתוק, אבל אם פעם הייתי אוכלת חבילת עוגיות, היום זו עוגייה אחת, או שתיים-שלוש קוביות שוקולד".

הטיפים של ליאת לדיאטה

• פעילות גופנית. "קודם כל, תמצאו ענף ספורט שעושה לכם טוב", היא אומרת." כל אחד יכול למצוא ספורט מסוים שיתאים לו, וחייבים להתמיד בו. במקביל, עברו לאכול בכמויות יותר קטנות,
  

להקשיב לגוף, ולהבין מה הוא צריך".

• קיזוז ואמונה עצמית. "יש ימים בהם הגוף דורש יותר ופחות. חשוב לדעת לאזן: אם היום נאכל יותר, לדעת שנעשה יותר ספורט בהתאם. האמינו בעצמכם ודעו שכל אחד יכול, השאלה היא רק עד כמה הוא רוצה, הכל בראש והכל אפשרי".