טיפולי המרה להומואים - מה עמדת הפסיכולוגים?

אין זה סוד שהומואים ולסביות דתיים מצויים במצוקה נוכח הניגוד בין נטייתם המינית לבין ההלכה היהודית, שאוסרת קיום יחסים הומוסקסואלים ומעודדת נישואי גבר ואשה. על רקע זה מציעים ארגונים שונים "טיפולי המרה" לשינוי הנטייה המינית' שנחשבים בחוגים נרחבים לבעייתיים ומסוכנים - כפי שקבע גם איגוד הפסיכולוגים האמריקני.

עוד על טיפולי המרה:

האמת מאחורי ה"טיפולים" לשינוי הנטייה המינית

ארגון הומואים דתי מציע סבסוד ל"טיפולי המרה"

מסמך של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, שנחשף כאן לראשונה, אכן מציין בבהירות כי גוף הידע הפסיכולוגי המצוי שולל את טיפולי ההמרה, ואף טוען כי הם עלולים ליצור נזקים. אך המסמך גם מעלה סימן שאלה גדול, כפי שמספרים מחבריו ל"אורות - טלוויזיה יהודית", הנוגע למחקרים שנעשו בתחום, שלדברי כותבי המסמך נגועים בבעיות קשות, שלטענתם נובעות מסיבות של "תקינות פוליטית". "במחקרים רבים בתחום קיימות בעיות מתודולוגיות לא פשוטות", נכתב. "יש להניח, כי סיבות של 'תקינות פוליטית' מקשות על האפשרויות למימון ופרסום של מחקרים בדבר יעילותם האפשרית של טיפולי המרה".

חשוב לציין כי מדובר בנושא עקרוני ומאוד סבוך, שאיננו רק פסיכולוגי, אלא נוגע גם בנושאים אתיים: האם יש עוולה בעצם הקונספט של טיפולי המרה? מצד אחד, וודאי, שכן עצם הנכונות להכיר במהלך כזה מכוונת לכך שהומוסקסואליות היא זהות שראוי להשילה. מצד שני, אם אדם רוצה בכך בכל ליבו, מדוע לא? למה ניתוח אף כן ושינוי אוריינטציה מינית לא? למה טיפולים לדחיית תאבון כן, ולא לדחיית משיכה חד מינית?

המסמך של הסתדרות הפסיכולוגים. "על הפסיכולוג לעזור לפתח אווירה של סובלנות וקבלה"

נייר העמדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל נכתב על ידי ועדה מיוחדת שכללה חמישה פסיכולוגים בכירים (ארבעה מהם חילונים), שחתמו על מסקנותיה. על אף הבעיות שהם מציינים, הוועדה קובעת כי "כשמטופל פונה ביוזמתו ומבחירתו החופשית בבקשה לטיפול שנועד לשינוי האוריינטציה המינית שלו, על המטפל לידע אותו אודות גוף הידע המקצועי הקיים. אל לו, למטפל, להבטיח הצלחות שאינן מציאותיות. עליו אף להזהיר את המטופל מפני קשיים ובמידת הצורך אף מקיום סכנות שישנן בתהליך טיפולי שכזה".

במסמך רומזת הוועדה כי העילה לבחינת טיפולי ההמרה היא מעמדם של ההומואים והלסביות הדתיים, החיים במציאות שבה "קיימת דחייה חברתית קשה כלפי האדם בעל זהות מינית ו/או ההתנהגות הומוסקסואלית". על הפסיכולוג, כך במסמך, "לעזור לפתח אווירה של סובלנות וקבלה... עליו להימנע מלשמש שליח של קבוצה דתית או חברתית-תרבותית כלשהי, המבקשת למנוע מן האדם לחיות בדרך ההולמת את זהותו/ נטייתו".

"כל בירור נושא הטיפולים הפסיכולוגים ומידת יעילותם חשוב ומבורך, ולכן אנו מברכים את הסתדרות הפסיכולוגים בישראל על נייר העמדה שפרסמה בנושא", מסרו בתגובה מעמותת עמותת כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים. "אולם כל מי שקורא את המסקנות מבין שאין כאן מסקנות ברורות אלא קריאת כיוון בלבד. וכיוון שכעת נותרנו רק בתחום הסמנטיקה, אנו בעמותה מנסחים את מסקנות הוועדה כך: אנו מכירים בזכותם של המעוניינים בטיפול פסיכולוגי בנושא נטייתם המינית לממש אפשרות טיפול זו, תוך הכרה בכך שאין מדובר בערובה בטוחה לשינוי וכי מדובר בתהליך שתוצאותיו ומידת הצלחתו לא הוכחו דיים.

"ניסוח זה חופף את ההיכרות שלנו עם אנשים שהיו בטיפול שלא צלח, ומנגד עם אנשים שהטיפול עזר להם והם הצליחו לנתב את תשוקתם לנשים. זאת הסיבה שפתחנו גמ"ח שמסבסד טיפול פסיכולוגי למעוניינים לבדוק ולברר אם אכן הם יכולים לנתב את משיכתם לנשים או שאינם יכולים לכך. למותר לציין שהגמ"ח אינו מפנה לפסיכולוגים שמשוכנעים שהטיפול עוזר תמיד כי ראייתם הצרה הזו היא שיכולה לפגוע ולהזיק למטופל. הגמ"ח מפנה לפסיכולוגים מקצועיים שמבינים את מורכבות הנושא ומזדהים עם תפיסת עמותת כמוך".

"הצהרנו פעמים רבות, ובדרכים שונות, את עמדתנו לגבי מה שמכונה 'טיפולי המרה', וכיום מתברר כי היא אינה לבדה במערכה, וכי יש לעמדתנו תמיכה ברורה וחד משמעית מצד 'הסתדרות הפסיכולוגים בישראל'", אומר ל-ynet דניאל יונס, יו"ר

"חברותא - הומואים דתיים". "כחלק מגישתנו, אנו בחברותא מכבדים את רצונו של הפרט, אם כך בחר, לנסות טיפולים כאלה ואחרים לשינוי נטייתו המינית. עם זאת, אנו מוצאים לנכון להדגיש ולהתריע כי רבים מחברינו נושאים על גבם צלקות נפשיות כתוצאה מאותם 'טיפולים'. אף לא אחד ממאות החברים בעמותה הצליח לשנות את נטייתו המינית, למרות שחלק גדול מאיתנו נאבק בעבר בכל מאודו בנטייתנו המינית.

"העדויות על הצלחות כאלה ואחרות לא מבוססות על שום נתון מדעי. המציעים לבחורינו לנסות 'טיפול המרה' סוללים להם דרך ייסורים בשביל לגלות משהו שאנחנו כבר יודעים: זה פשוט בלתי אפשרי. תוצאה אפשרית אחרת היא המציאות המורכבת של אגודות-אגודות של הומואים דתיים נשואים שמתקשרים לזה לזה מאחורי גבן של נשותיהם.

אנחנו מאמינים שאין בנו שום רעה חולה, אלא נבראנו כמו כל אחד אחר בצלם הא-לוה, שנטייתנו אינה משהו שמנוגד להלכה, אלא היא משהו שהחברה הדתית טרם למדה להבין איך מתמודדים איתו. יתר על-כן, דחיקת נטייתנו המינית טיפחה משפחות עצובות וחולות, נשים נדכאות וגברים שמתהלכים בתחושת חטא. חשוב לנו להעלות את הנושא לפני השטח ולהציב עובדה חד-משמעית: אנחנו כאן, אנחנו עם כיפה, ויותר ויותר הומואים מבית דתי מצטרפים אלינו".