15% שאשרוד 5 שנים. מעשן לשעבר מכה על חטא
בגיל 40 הוא הבין את הנזקים שגרם לעצמו בעישון, ונגמל מסיגריות. אבל 22 שנה לאחר מכן, כשהוא חולה בסרטן ונמצא לפני ניתוח קשה לכריתת ריאה, הוא מפציר בצעירים: "אל תתחילו בכלל לעשן. אפשר למנוע את הייסורים". טור אישי
באבחת שיקוף רנטגן אחד, נושא כתם לבן בגודל שמונה על חמישה סנטימטר במרכז ריאתי השמאלית, התהפך עלינו – עליי ועל יקיריי – עולמנו. אחריו באו ה-CT ו-PET, ו-CT מוח לאיתור גרורות, וברונכוסקופיה - החדרת צינור דרך האף עם כלי זעיר בקצהו לנגיסת דגימה מהאזור הנגוע בריאה לצורך אפיון התאים, עניין בלתי נעים בעליל, ו"דיקור מחטי עדין" להשלמת הבדיקה, שהוא ההפך מעדין ורשימת סיכוניו שלו בלבד ממלאה שורות רבות. ועוד עשרות בדיקות.
שורתן התחתונה של כל אלה הייתה הבשורה כי אני נמנה עם ה"מאושרים" הכשירים לניתוח קשה לכריתת הריאה הנגועה.
קראו עוד על סכנות העישון :
- גורם לשיער להאפיר: 13 עובדות קשות על עישון
אחרי הכנות – מה זה כבר חיבור לקטטר, לזונדה ולאינפוזיית נוזלים, והרדמה מלאה – אני צפוי למהלך הפותח: חתך באורך 20 סנטימטר בבשר החי, וניסור הצלעות כדי לאפשר למנתח להגיע לריאה. ואז יבוא האקט הכירורגי עצמו, מהמורכבים שיש. לא כל המוכנסים לניתוח מתעוררים ממנו.
חלקם עוצמים עיניים בתוך שבועות, אולם גם החזקים ביותר צפויים לחודשים ארוכים של החלמה, שבמהלכה כל שיעול וכל תזוזה נכרכים בכאבים עזים, שאותם מטביעים בים של משככי כאבים.
ומשצלחת את הטירונות, שייסוריה עולים לאין שיעור על אלה של הקשים שבמסלולי ההכשרה ליחידות הכי מיוחדות, אתה צפוי לפעילות בט"ש אינטנסיבית: כימותרפיה מונעת המלווה בהקאות, בפצעים בפה, בנשירת שיער ובעוד מרעין בישין, הקרנות, טיפול תרופתי. לא בהכרח שלתרופות הרצויות ימצא כיסוי ביטוחי, ועלותן עלולה למוטט כלכלית גם משפחות אחראיות שהניחו משהו בצד לקראת שלהי החיים.
אחרון התאים הסרטניים שייוותר בגופי תוך כדי הניתוח, הוא פוטנציאל להתפרצות מחודשת של המחלה. גם כוחם של גיבורים ש"ניצחו את הסרטן" תש כשמגיעה העת ל"סיבוב שני". רק 15% שורדים חמש שנים.
אפשר היה למנוע
אלא שכקרבות רבים בהיסטוריה, גם קרב זה הוא חלק ממצעד איוולת, מאלה שלא הייתה כל בעיה למנוע מראש. בחצרו של אותו מוסד שבו שזפו קרני הרנטגן את הגוש, עישנתי בגניבה את הסיגריות הראשונות שלי בגיל חמש-עשרה.
עד לאן הולכתי את איוולתי קלטתי בגיל ארבעים, ואז חדלתי לעשן באחת. רק אז התוודעתי לחיים ללא הסיגריה ביד, לחיים הנעימים, נטולי כל בעייתיות, שאינם חסרים דבר.
להבדיל מעוגת קצפת כולסטרולית, אלכוהול ואפילו סמים קלים, שכנגד הררי נזקיהם יש אולי קורטוב הנאה, הסיגריה, גם ללא הנזקים שהיא גורמת, פשוט אינה נותנת דבר.
הקשר הסיבתי בין עישון סיגריות לבין סרטן ריאות הוא עניין מוכח מדעית, מעבר לכל ספק. הזמן שחלף מאז שנגמלתי מנתק כנראה את הקשר הסיבתי בין הגוש הפרטי שלי לבין סיגריות נעוריי.
"אל תתחילו, אל תתקרבו"
ובכל זאת, כשארחף במנהרה ההיא, היישר משולחן הניתוחים או לאחר שנות הארכת חיים אחדות שבהן אזכה כמתנה, ודאי ילוו אותי ייסורי מצפון: מהי תרומתי שלי לעיתוי המוקדם הזה של נטישתי את אהבת חיי, שעמה חלמתי להזדקן בכבוד, את ילדיי ואת ילדיהם - נכדי שלא אזכה לראות את צמיחתם לאנשים?
בדרכי מבדיקה, לעוד התייעצות עם רופא, שתי אמהות צעירות מהדסות לפני במורד השדרה, ידן האחת דוחפת עגלה, והאחרת אוחזת בסיגריה.
אני רואה בני טיפש-עשרה, כמוני אז, ממכרים עצמם להרגל הרע הזה, שאף לולא נחשב למחולל מחלה איומה, אין בו כלום. כלום!
אני רוצה לצעוק לעברן "חדלו!", ולכל האחרים לומר: אל תתחילו. אל תתקרבו. ראו את ש"נפל" עליי. איך השיעול, תוצאת לפיתת הגידול את הסימפונה מכניסת האוויר, מחניק את קולי. אל תעשנו! אל תעשנו!! אל תעשנו!!!