פרשת סרן ר': העליון קיבל את ערעור אילנה דיין

סוף לפרשת סרן ר': בית המשפט העליון קיבל הבוקר (ד') את ערעורה של אילנה דיין בפרשה. דיין ערערה נגד פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע שבכתבה שפרסמה ב"עובדה" יש משום פרסום לשון הרע. השופטים דחו את ערעורו של סרן ר' על סכום הפיצוי שחויבו דיין והזכיינית המשדרת "טלעד" לשלם לו. בנוסף, דחו השופטים את ערעורה של "טלעד", אולם קבעו כי יש להפחית את הפיצוי של החברה כלפי סרן ר', ובמקום 300 אלף שקלים חייבו אותה ב-100 אלף שקלים, בגלל הפרומו לשידור.

בפסק דינם קבעו השופטים אליעזר ריבלין ויצחק עמית כי בעניינה של דיין התקיימה הגנת "אמת הפרסום", שכן לדבריהם העובדות עליהן הושתתה התוכנית היו נכונות בשעתן. השופטים קבעו כי דיין הסתמכה על מקורות מהימנים ורציניים, נקטה אמצעים סבירים לשם אימות העובדות, ואף האמינה בנכונותם. עוד קבעו השופטים כי ביחס לעובדות שהיו ידועות בעת הפרסום, היתה כתבה הוגנת, סבירה ומידתית.

עוד נכתב בפסק הדין כי הכתבה שודרה ביום שבו הוגש כתב אישום נגד סרן ר' בעבירות חמורות, והמשמעות היא שגם רשויות הצבא סברו באותו הזמן כי הוא אכן עבר עבירות חמורות. הכתבה לדברי השופטים שיקפה את האמת כפי שעיתונאי סביר יכול היה להבין אותה באותו הזמן, והעובדות שנתבררו רק בשלב מאוחר יותר לא יכולות להשפיע על קיום יסוד האמת. עוד קבעו השופטים שההגנה הזו שנקראת "האמת לשעתה" מהווה אמת מידה חיונית לעבודת התקשורת.

השופט ריבלין אף ביקר את פסק דינו של השופט סולברג וכתב כי "בית המשפט המחוזי החמיר ודקדק בפרטי הלוואי שבכתבה ואילוצי עריכה ובשיקולי יצירה ובכך הכביד באופן משמעותי ופסול על חופש הביטוי"

אילנה דיין. לא צריכה להתנצל(צילום: אוהד צויגנברג)

בנוסף קבעו השופטים כי דיין לא צריכה להתנצל על הכתבה, שכן מבחינתה לא היתה דיבה, אבל הפרומו של הזכיינית לתוכנית הכיל לשון הרע ודרך הצגת הדברים בו יצאה מגדר גבולות ההגנה על חופש הביטוי. השופט עוזי פוגלמן ציין כי כבעניינה של דיין כעיתונאית מתקיימת הגנה על פי החוק איסור לשון הרע, שכן לדבריו דיין פעלה בתום לב והיחסים שבין עיתונאי לבין הציבור הטילו עליה חובה חוקית, מוסרית וחברתית לפרסם דברים בעלי עניין ציבורי, אם הפרסום הוא תוצר של עבודה עיתונאית זהירה ואחראית.

יש לציין כי מי שכתב את פסק הדין בבית המשפט המחוזי הוא השופט נועם סולברג, שהתמנה לכהן כשופט בית המשפט העליון וצפוי להצטרף בקרוב אל שלושת השופטים שהפכו את התוצאה.

מהפיצוי ועד הזיכוי

הסיפור שהתגלגל זמן רב בין בתי המשפט, החל במותה של הנערה בת ה-14 אימאן אל-האמס, שנורתה על ידי חיילי הגדוד בפיקודו של ר'. חודש וחצי לאחר התקרית, באותו יום בו הוגש כתב אישום כנגד הקצין, שודרה הכתבה בתוכנית "עובדה", בה הוצגו עדויות מהתקרית. שנה לאחר מכן זיכה בית המשפט פה אחד את הקצין מכל ההאשמות נגדו. דוברת צה"ל דאז, רות ירון, האשימה את דיין בכך ש"בישלה" את הקלטת ואת הדברים שנאמרו בה.

חודשים ספורים לאחר מכן, הגיש הקצין תביעת דיבה כנגד דיין בגין לשון הרע. לטענתו, הכתבה "חרצה את דינו", היתה רשלנית, שקרית ופגעה בשמו הטוב. בתגובה טענו הנתבעים כי הם דוחים מכל וכל את טענות התובע וכי הכתבה היתה "מלאכה עיתונאית ראויה לשמה". את עבודת צוות "עובדה" הציגה ההגנה כ"מסמך המאוזן וההוגן ביותר בפרשה הקשה והסבוכה". עוד הוסיפו: "הכתבה הינה יצירה שלמה, אחידה ומגובשת, ולא אוסף של קטעים נטולי הקשר שחוברו להם באקראי".

בדצמבר 2009, פסק בית המשט המחוזי בירושלים כי הנתבעות ישלמו פיצוי בסך 300 אלף שקל ובנוסף הוצאות משפט בסך 80 אלף שקל, בתוספת מע"מ. בנוסף לפיצוי הכספי, הורה בית המשפט לשדר הודעה על זיכויו של הקצין במסגרת "עובדה" ולהבהיר לצופים כי הכתבה העבירה מסר שגוי.

ממערכת עובדה נמסר בתגובה: "אנו שמחים כי בית המשפט העליון קיבל במלואו את ערעורה של דיין ודחה את הטענות הנוגעות לכתבה. יותר מכך, אנו מברכים על שבית המשפט שב ועיגן בפסיקתו עקרונות יסוד בכל הנוגע לחופש הביטוי - עקרונות שהתעלמות מהן היתה מהווה פגיעה אנושה בתפקודה החיוני של העיתונות החוקרת בישראל". אילנה דיין ביקשה להודות מקרב לב לפרקליטים שייצגו אותה בפרשה, עורכי הדין גיורא ארדינסט, יוסי עבאדי וטל ליבליך.

סרן ר'. שוקל הגשת בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב(צילום: אוהד צויגנברג)

עורך הדין ארדינסט מסר בתגובה: "מדובר בפסק דין מכונן בעל חשיבות ציבורית עליונה לחופש הביטוי של התקשורת, שמוכיח כי תחקיר עיתונאי הוא חשוב והוא לב ליבה של העיתונות החופשית. פסק הדין מעניק לתחקיר עיתונאי מרווח נשימה, וקובע כי מעיתונאי אין דרישה לדייק בפרטים כפי שנדרש מבית המשפט.

"בית המשפט קבע כי לעיתונאי עומדת חובת חוקית מוסרית וערכית לפרסם מידע, לא רק במקרים של סכנה מיידית, אלא גם במקרים שיש בהם עניין לציבור. הליכים משפטיים לא שוללים את חובת הדיווח העיתונאי, אשר יכול להסתמך על אותו הליך משפטי. חשוב להדגיש שהיה פה זיכוי מוחלט לאילנה דיין, ושאין קשר בין הערעור של אילנה דיין שהתקבל במלואו לבין הערעור של חברת טלעד שנדחה".

תגובת משפחת סרן ר': "פסק הדין של בית המשפט העליון מהיום (ד') כולל קביעות מפורשות כי אילנה דיין וחברת טלעד הוציאו בכתבה ובפרומו לכתבה לשון הרע על סרן ר' וכן הפרו את חובת ההגינות כלפיו והפרו את כללי האתיקה העיתונאית. גם השופט ריבלין וגם השופט עמית קבעו כי ישנה שורה של עובדות בכתבה אשר לא היו נכונות, או היוו עריכה עיתונאית לא ראויה.

"יחד עם זאת, בית המשפט העליון בחר לשנות את ההלכות המשפטיות שהיו בתוקף בזמן שידור הכתבה ולהפוך תקדימים שהוא עצמו קבע בעבר.

כך הרחיב באופן חסר תקדים את ההגנה העומדת לעיתונאים בנסיבות בהן פרסמו עובדות כוזבות. בדרך זו, נקבע כי הכתבה היתה "אמת לשעתה", דהיינו, הכתבה התבססה על מידע שהיה באותה העת בפני מערכת עובדה, וזאת עוד בטרם התבררו העובדות הנכונות שזיכו את סרן ר' מכל אשמה.

למעשה, פסיקת בית המשפט מרוקנת מתוכן את חוק איסור לשון הרע ונותנת הגנה נרחבת, כמעט מוחלטת, לעיתונאים המפרסמים כתבות בנושאים ציבוריים וזאת אף אם הם מפרסמים עובדות כזב. למרות כל האמור, חוייבה "טלעד" בתשלום פיצוי לקצין בסך 100 אלף שקלים.

גם לאחר קריאת פסק הדין, ועל אף הפיצוי האמור, סרן ר' ומשפחתו סבורים כי נעשה להם עוול חמור על-ידי אילנה דיין וחברת "טלעד". לכן, בשל שינוי הלכות משפטיות רבות שנים והרחבת ההגנות לעיתונאים עד כדי מתן חסינות גם במחיר של פגיעה בשמו הטוב של האדם הפשוט, שוקלים סרן ר' ומשפחתו הגשת בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב של בית המשפט העליון"