מלחמות שופטים: מה העונש הראוי לנהג שיכור?
שתית אלכוהול, אבל רק קצת? אם נתפסת, השופט אברהם טננבאום יוציא אותך בזול, השופט אמנון כהן יסגור אתך חשבון. מה קורה כששני שופטים אינם מסכימים על פרשנות החוק?
לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים אמנון כהן, נמאס מהתנהלות שופט התעבורה אברהם טננבוים. בפסק דין אחד מני רבים, שבו ביטל את החלטתו של טננבוים להקל בעונשו של נהג שיכור, נזעק השופט כהן: "האם כל שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים טעו, ורק כבוד השופט אברהם טננבוים צודק?". לדבריו, חורג טננבוים מסמכותו, סותר פסקי דין של בית המשפט המחוזי, ומתעלם מהנחיות בית המשפט העליון. ההמשך כבר צפוי מראש: עונשו של אותו נהג הוגדל מתשעה חודשי פסילת רישיון לשנתיים.
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- מומחים: לא ניתן להרשיע על סמך המצלמות
אלא שבמלחמה זו שבין שופט המחוזי כהן ושופט התעבורה טננבוים, הנמשכת כבר תקופה ארוכה, נדמה כי דווקא ידו של זה האחרון תהיה בסופו של דבר על העליונה. שכן כבר במהלך השנה הקרובה צפויה מהפכה בענישת נהגים שיכורים, שתביא לראשונה להנהגת "מדרג שכרות": במקום פסילת מינימום של שנתיים לכל הנהגים, יינתנו עונשים שיתאימו לרמת השכרות. נהג שיחרוג רק במעט מרמת האלכוהול המותרת יקבל עונש קל בלבד, אך מי שיורשע בחריגה גדולה יהיה צפוי לעונש חמור משמעותית מבעבר.
טננבוים מציג: פסיקות מעוררות מחלוקת:
- "נהיגה בשכרות מסוכנת כמו דיבור בטלפון"
סבלנותו של השופט כהן פוקעת
חריגותיו התכופות של השופט טננבוים מעונש המינימום לנהגים שיכורים, מגיעות לעתים קרובות לבית המשפט המחוזי, במסגרת ערעורים שמגישה התביעה. טננבוים, המודע לביקורת הנמתחת נגד פסיקותיו, נוהג להבהיר כי "יש טעם לפגם שעונש המינימום הוא שנתיים פסילה. אין זה עונש מידתי יחסית לעונשים אחרים. יכול נאשם לדבר בטלפון נייד, לעבוד באור אדום ולגרום לתאונה - ועדיין יהיה עונשו נמוך משמעותית מעונשו של מי שבדמו כמות אלכוהול קטנה מעבר למותר".
הסברים אלה מעולם לא הרשימו את השופט כהן מהמחוזי, שמרבה לבטל את פסיקותיו של טננבוים. בפסק דין שפרסם בשבוע שעבר, נראה כי סבלנותו פקעה. "בניגוד לקביעתי ובניגוד לדעתם של כל שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, חורג (טננבוים, ש.ה) מהטלת עונש הפסילה המינימלי הקבוע בחוק". פסיקותיו אלה, כך ממשיך השופט כהן, מטילות "עומס רב ומיותר על המערכת המשפטית", וגם יוצרות "תקוות שווא אצל המשיבים, אשר מאמינים כי עונשם הוקל ונאלצים לדאוג לייצוגם בערעור".
בהמשך פסק הדין, גם מציין השופט כהן כי בתי המשפט לתעבורה כפופים להחלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים, שקבעו פעמים רבות כי יש להקפיד על עונש המינימום הקבוע בחוק. "אין זה ראוי שהערכאה הראשונה (בית משפט השלום, ש.ה) תסתור את קביעתה של ערכאת הערעור (בית משפט מחוזי)", הוא כותב. לכן, כך מבהיר השופט כהן, על טננבוים לחדול ממנהגו לחרוג מעונשי המינימום לנהגים שיכורים.
ואם לא די בכל זאת, מצטט השופט כהן כמה וכמה פסקי דין של בית המשפט העליון, ובהם גם את דברי הנשיא לשעבר אהרון ברק, שהתייחס באחת מפסיקותיו לעונשי מינימום: "המחוקק ראה לנכון לקבוע עונשי מינימום. קיומו של נתון זה מחייב ריסון בשימוש בשיקול הדעת השיפוטי". ובמלים פשוטות: אין לחרוג מעונש המינימום, אלא במקרים שבהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן.
המדינה בדרך לאמץ את עמדת טננבוים
אלא שהתייחסות השופט ברק לעניין המחוקק ועונשי המינימום הקבועים בחוק, דווקא מחזקת את עמדת השופט טננבוים. שכן רק ביום ראשון האחרון אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה תיקון נרחב לחוק, הכולל לראשונה "מדרג שכרות": התאמה בין רמת השכרות וחומרת הענישה.וכך מסבירים במשרד המשפטים את המהפכה הצפויה בענישת נהגים שיכורים: "עונש מינימום גורף ומחמיר (הנהוג כיום, ש.ה) בעייתי מכמה נימוקים. קיים הבדל משמעותי בין רמת הסיכון שיוצר נהג שבגופו רק מעט אלכוהול מעל המותר, לבין רמת הסיכון שיוצר מי שבגופו רמת אלכוהול העולה פי כמה על המותר - ועונש המינימום (כיום) אינו רגיש דיו להבדלים אלה".
המצב יוצר כמה וכמה בעיות, כאשר החמורה בהן היא "חוסר אחידות בענישה": בתי משפט שונים נותנים עונשים שונים לאותה עבירה. חוסר אחידות שכזה, כך מתריעים מומחי משפט רבים, גורם לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט. בעיה נוספת שיוצר עונש המינימום המחמיר היא עומס בבתי המשפט, שכן "נאשמים אינם מודים באשמה, בתקווה שניהול המשפט יחלץ אותם".
לכן החליטה הממשלה, על-פי המלצות ועדה מקצועית, לקבוע מדרג ענישה חדש, שיתאים בין רמת השכרות ואורך פסילת המינימום. על-פי המדרג, שיישומו יחל לאחר אישור תיקון פקודת התעבורה בכנסת, עונשי המינימום ינועו בין שישה חודשים בלבד במקרים קלים, ועד שלוש שנים במקרים חמורים. וכך בדיוק נוהג לפסוק השופט טננבוים, על אפו וחמתו של בית המשפט המחוזי.
לפנייה לכתב/ת 
