תוך חודש: מיני-מיון בירוחם, ק. שמונה ודימונה

בשורה לתושבי הפריפריה: ל-ynet נודע כי במהלך שנת 2012 ייפתחו 11 מוקדים לרפואה דחופה בערים ובמועצות מרוחקות מבתי חולים, כחמישה מהם צפויים להיפתח כבר בחודש הקרוב. הערים הראשונות שייהנו מהמוקדים: דימונה, ירוחם וקריית שמונה.

עוד על אפליית הפריפריה:

מצוקת הרפואה בדרום: 30% פחות רופאים ואחיות  

הצעת חוק: הטבות כספיות למתמחים בפריפריה

למרות ההבטחות - עדיין מחכים ל-MRI חצי שנה

להגיע למוקד - במקום לבית החולים 

כמידי חורף התפוסה בבתי החולים, בעיקר אלו שנמצאים בפריפריה, עולה מאוד ומגיעה לעשרות אחוזים מעל לתקן. בשל כך יכולתם של הרופאים לתת טיפול ראוי הופכת לקשה יותר - והחולים הם אלו שסובלים. במטרה לפתור את הנושא החליט משרד הבריאות לפני כשנה ליזום תוכנית ליצירת מוקדי רפואה דחופה במקומות הרחוקים מבתי החולים, במטרה שישרתו את האוכלוסייה בסביבתם.

בתחילה נראה היה כי הפרוייקט, שיזם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, לא ייצא לפועל, אך לפני כחודש הוא החל לקרום עור וגידים במהלך פגישה של ראשי משרד הבריאות, ראשי הערים והמועצות בהן יפעלו המוקדים והאיש שמונה כאחראי על הנושא, דוד חוגי. בעקבות הפגישה יוגשו בימים הקרובים למשרד הבריאות הטיוטות למכרזים בהם ייבחרו הספקים שיפעילו את אותם מוקדים.

"המקומות בהם יוקמו מוקדים מסוג זה הם קריית שמונה, קצרין, סכנין אום אל פאחם, קרני שומרון, קריית גת, דימונה, ערד, ירוחם, מצפה רמון, ומועצה מקומית ערבה תיכונה", סיפר ל-ynet דוד חוגי, יועץ ברשות לחירום לאומי של משרד הביטחון ולשירותי רפואה בנושא היערכות לאסון המוני.

"המטרה היא להקים מוקד שיעבוד לאחר שעות הפעילות של המרפאות, בכדי שחולים לא ירוצו ממקומות מרוחקים לחדרי מיון", מוסיף ד"ר חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי, שהיה עד לאחרונה ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות. "במוקדים יינתנו טיפולים ומענה לבעיות מסוגים שונים, אשר יותאמו במיוחד לסוג האוכלוסייה שבאזור, גודלה והמצוקות שלה".

החידוש: בקרה של רופאי קופת חולים

המיזם החדש משותף גם לקופות החולים ולרשויות המקומיות, ומרביתן הקצו מבנה לצורך הקמת המוקדים. מיקום המבנה נקבע על פי מדדי משרד הבריאות, שיממן את הכשרת המבנים. "בשומרון אין עדיין מקום מוגדר, אך ראש המועצה התחייב לטפל בנושא במהירות", אומר חוגי. "שאר המקומות צריכים התאמה של אינסטלציה ומיזוג אוויר".

עלות הפרוייקט עומדת על כ-15 מיליון שקלים בשנה, כאשר משרד הבריאות משתתף ב-6 מיליון. בשלב הראשוני יופעלו המוקדים במשך חמש שנים, ואחריהן ייבדקו דרכי המימון. בכל מוקד יהיה ציוד החייאה וטיפול בפציעות, אך הוא יעסוק גם בטיפול בחולים כרוניים ושיקומיים. הצוות יורכב בין היתר מרופא משפחה, רופא פנימאי ורופא מומחה לרפואה דחופה.

בניגוד לחדרי המיון הרגילים, במוקדים הללו יופעל מנגנון בקרה מקצועית, אשר יעביר כל מקרה טיפולי לבדיקה של רופאי קופת החולים בה חבר המטופל, לצורך משוב. בנוסף, בחלק מהמוקדים יופעל "טלמדיסין", אשר יאפשר לרופאי המוקד יכולת התייעצות מרחוק עם מומחי קופות החולים בכל נושא, ובמטרה למנוע את טרטור החולה בקבלת חוות דעת שנייה במקום רחוק.

דרושים: רופאים למוקדים החדשים

אחת הבעיות בה נתקלים מנהלי הפרוייקט מוכרת כבר שנים רבות בפריפריה: היעדר רופאים מקומיים. "ההוצאות בגין שכר רופאים יהיו גבוהות, על מנת שנוכל להביא את הרופאים הטובים ביותר", מתחייב חוגי.

"למרות זאת אנו עוסקים גם באיתור אנשי צוות מתאימים תושבי האזור. באזור ספיר, בערבה התיכונה למשל, ישנם שני רופאים ושש אחיות מאוד מוצלחים שאנחנו רוצים לרתום לפרוייקט".

חוגי מדגיש כי עבורו מדובר בשליחות של ממש. "זו שליחות כי מדובר במתן שירותי רפואה חיוניים לפריפריה", הוא מסביר. "אם במצפה רמון כל מקרה של חום אצל ילד דורש נסיעה לסורוקה, אני חושב שמוקד כזה שיפעל עד 12 בלילה הוא בהחלט בשורה טובה לתושבים. המטרה היא שבשנת 2013 יוקמו עוד מוקדים בערים נוספות, שייכנסו לפרויקט על פי קריטריונים כמו מרחק מחדר מיון והנגישות למוקדי רפואה. כרגע עוד לא ברור מה יהיה מספרם, משום שעוד לא ידוע לנו מה התקציב שיעמוד לרשותנו. במיפוי הראשוני ישנן כעשר רשויות פוטנציאליות, אבל זה עוד ממש מוקדם לדבר על זה".