בית חולים בשחור ולבן: הרדיולוג מ"בני ציון" מצלם
פרופ' אלישע בר-מאיר, רדיולוג בכיר בבית החולים בני ציון בחיפה, מתבונן לא רק בסריקות CT ובתצלומי רנטגן: בתערוכת ביכורים של צילומיו הוא מביא זוויות לא שגרתיות של המתרחש במסדרונות בית החולים, של רגעים אנושיים, ייאוש ותקווה
מתצלומי רנטגן - לתצלומים אמנותיים: פרופ' אלישע בר-מאיר, מנהל מחלקת רדיולוגיה בבית החולים בני ציון בחיפה ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון, רגיל להתבונן בדרך כלל בתצלומי שחור-לבן מסוג אחר - תצלומי רנטגן, סריקות CT ועוד. בשנים האחרונות הוא מפנה את מבטו לכיוון נוסף, מעבר לעדשת המצלמה.
כתבות נוספות בערוץ הבריאות ב-ynet:
- 15% שאשרוד 5 שנים. מעשן לשעבר מכה על חטא
בימים אלה מוצגת תערוכת הביכורים שלו, "אבחנה דקה", המתעדת בפסיפס רגיש של 24 פריימים את המתרחש 24 שעות בין כותלי בית החולים, בחדר המיון, בטיפול נמרץ, במסדרונות ובסורקים. מהתמונות עולה מבט אמפתי אל החולים ובני משפחותיהם, שנעים בין ייאוש לתקווה.
בר-מאיר, מבכירי הרדיולוגים בישראל ומחלוצי הבדיקות הווירטואליות, חיפש לפני כשנה נושא לפרויקט במסגרת לימודיו במרכז לצילום אמנותי: "לא היה לי רעיון לפרויקט", הוא מספר ל-ynet, "עד שיום ראיתי שבכל מקום שבו אני מסתובב בבית החולים אני נתקל באותו ילד בכיסא גלגלים שמטייל בעליות ונכנס לכל מיני מקומות, כי הוא הפך את בית החולים למגרש משחקים.
"מי שנמצא בבית חולים הופך אותו בהכרח לבית הנוכחי שלו, והוא מנסה למצוא בו עניין למרות הסיטואציה שהיא לפעמים קשה מאוד. וכך מצאתי רעיון לפרויקט 'בתוך הבית', מתחת לאף. רציתי לראות סיטואציות, לראות אנשים".
בר-מאיר החזיק מצלמה במשרדו בבית החולים, ובכל פעם שהיה לו פנאי או שתפס סיטואציה מעניינת - יצא לצלם. "יש כאלה שלא רצו להצטלם ויש כאלה שממש קפצו מול העדשה", הוא אומר בחיוך.
מה המצלמה אפשרה לך לראות מעבר לנקודת המבט של רופא?
"אני יכול להגיד שהשתנה המבט שלי על המבט של אנשים בעיניים, מפני שהעבודה שלי כרדיולוג מחייבת ריחוק מסוים. למשל, כרדיולוג אני עומד לא פעם מול סורק ה-CT, ועל המסך עולה תמונה של גידול סרטני, ובפנים שוכב בן אדם שאין לו מושג עדיין שבזה הרגע השמיים נפלו וחייו השתנו לבלי היכר. אני חייב את הריחוק הזה כדי להמשיך להיות בסיטואציה כמאבחן וכמטפל שלו.
"הצילום האמנותי הוא בדיוק להפך, ובו אני מעוניין ללכוד את המבט ואת הרגשות. מדובר בסיטואציה שהפוכה כמעט ב-180 מעלות, אבל בשני המקרים מדובר בעיסוק שמחייב התבוננות, ערנות וחדירה לפרטים ולעומק של מה שנראה על המסך".
בקטלוג המלווה את התערוכה כתבה הסופרת נאוה סמל כי "צילומיו של בר-מאיר משאירים את השאלות פתוחות לפרשנותו של הצופה הטוען אותם בחרדותיו, במצוקתו, בטראומות בית החולים הפרטיות שלו, כמו גם בתקוותיו להחלים. לחיות עוד.
"עינו של בר-מאיר מלטפת בחמלה את החולים הפוכרים את כפות ידיהם, ספק בתפילה, ספק בתחנון, כמו גם את הצוות המסור של מלאכים בלבן שמתגייס למענו. המראות האלה הם שגרת יומו של רופא רדיולוג שעינו המאבחנת מורגלת במעטפת החיצונית של גופם, ובעיקר חודרת עמוק אליהם מבפנים – שכן תחום התמחותו הוא תצלומי רנטגן וסריקות".
מלבד היותו רדיולוג וצלם, בר-מאיר עוסק גם בכתיבה וסיפור קצר פרי עטו זכה בפרס עידוד היצירה למדענים ע"ש עופר לידר.
התערוכה "אבחנה דקה" תוצג בבית סוקולוב - אגודת העיתונאים ברח' קפלן 4 בתל אביב, בתאריכים 16.2-8.3. שעות פתיחה: א'-ה' 19:00-8:30, ו' 13:00-9:00. אוצר התערוכה: גיא עולמי
לפנייה לכתב/ת 
