מה הכי ישראלי? בעיני מס הכנסה

קביעת תושבות היחיד לצורכי מס בישראל היא סוגיה מורכבת מבחינתם של עשרות אלפי ישראלים אשר עשו רילוקיישן למדינות שונות בעולם, וגם ביחס לישראלים במעמד של תושב חוזר.

עוד בערוץ הכסף שלי:

• עוד תתגעגעו לבנקים: הכירו את השוק האפור
• התלוש הגיע: האם ההפרשה שלך לפנסיה גדלה?
  

ההבדל בין הקביעה כי יחיד ייחשב כתושב ישראל או כתושב חוץ משמעותו חיוב במס בישראל או אי חיוב במס כלל. סוגיית התושבות היא קריטית בעת עריכת תכנון מס.

אופן קביעת תושבות היחיד היא מלאכה מורכבת במיוחד לאור מציאות עולם העסקים בעידן של גלובליזציה. קיימים מצבים רבים בהם אדם עובר בין מדינות שונות בעולם, ולפעמים גם מחזיק דירת מגורים ביותר ממדינה אחת.

המורכבות הזאת נובעת מכך שיש לבחון מקורות משפטיים רבים לצורך קביעת התושבות, ובכלל זה פקודה מס הכנסה, פסיקת בתי המשפט (בעיקר מחוזי ועליון), פרשנות רשות המסים (חוזרים, החלטות מיסוי ועוד), וכמובן בהתאם לאמנות למניעת כפל מס, לרבות פרשנות האמנות.

כך קובעים את התושבות

הקריטריונים העיקריים לקביעת תושבות או ניתוק תושבות, כוללים:

• מיקום בית קבע בישראל או במדינה הזרה.

• הצטרפותם של בני משפחתו של היחיד אליו.

• מקום העיסוק הרגיל או הקבוע.

• מקום האינטרסים הכלכליים.

• מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.

• מספר הימים בהם שהה היחיד בישראל או במדינה הזרה במהלך התקופה הנבדקת.

בחינת תושבות היחיד צריכה להיעשות בהתאם למכלול הנתונים כאמור ותוך ראיית התמונה כולה, ובכלל זה נקבע בפסיקה כי יש לתת משקל לרצונותיו ולכוונותיו של הנישום המהווים מרכיב חשוב בשאלת התושבות של היחיד.

בפסק הדין בעניין אריה גונן  - סוגיה שנידונה בתחום הזה בבית המשפט, נקבע כי יש לקחת בחשבון ששינוי מעמד התושבות אינו בהכרח אקט חד, אלא תהליך הנבנה על רצף מסוים ולכן מציע לבחון את מעשי הנישום על פני תקופה מסוימת, שכן בפרספקטיבה ארוכה יותר ניתן לנסות ולעמוד על כוונותיו.

פרשנות רשות המסים

רשות המסים פרסמה לאחרונה חוזר פרשנות בנושא קביעת מועד ניתוק תושבות של תושב ישראל ומועד בו הפך תושב חוץ לתושב ישראל. בחוזר החדש, רשות המסים הוסיפה שני מבחנים נוספים לרשימת הקריטריונים שנסקרו לעיל, הראשון הוא המשקל שיש לייחס לעובדה שהיחיד נשלח לרילוקיישן למדינה אחרת, והשני קיומו של אישור תושבות לצורכי מס מהמדינה הזרה בידי היחיד.