הפתרון המהיר לגני ילדים לא בטוחים: שינוי החוק

החלטת הממשלה בדבר חוק חינוך חינם לגילאי 4-3 מתעלמת מבעיה כלל ארצית, שלפיה גני ילדים רבים פועלים במבנים שלא יועדו לכך מלכתחילה. אולם בניגוד להצעה לבצע הסדרה כוללת של תוכניות בניין העיר (תב"ע), והתאמתן לצורך ההולך וגובר בגני ילדים בתוך שכונות מגורים, ניתן למצוא פתרונות פשוטים יותר מאשר "להרוס הכל ולבנות מחדש".

מצד שני:

חינוך חובה מגיל 3: מה עם בטיחות הגנים?

חדש ב-ynet: אפליקציית נדל"ן ובידור לאייפון ולאנדרואיד

תוספת של גנים בתוך שכונת מגורים אינה צריכה לחייב את הרשות המקומית לשנות את תוכניות בניין העיר. זהו הליך ארוך, מורכב ומסורבל, אשר עד לסיומו ספק אם יהיה עוד צורך באותו הגן, בתוך אותה השכונה.

יתרה מכך, גם פתרונות בזק אינם מהירים, ועלותם רבה עד כדי לא כדאית. אישור זמני לשימוש במבנה מגורים לצורך הפעלת גן (הנקרא אישור לשימוש חורג), אמנם מהיר יותר משינוי תוכנית בניין עיר - אך איטי מדי ביחס לשוק דינמי של גני ילדים.

הצעה לתיקון חוק התכנון והבנייה המונחת כיום על שולחן המחוקקים, מבקשת לראות בשטח שהוקצה למגורים ככזה שבהגדרתו יכול לכלול גם מבנה של גן ילדים. כלומר, כשם שכיום תחת הגדרת מגורים בחוק התכנון והבנייה נכללים גם מגורי חוסים, כך לפי ההצעה, ייכללו גם גני ילדים. באופן הזה, ניתן יהיה להסב דירות מגורים לגני ילדים, בהתאם לצורכי האוכלוסייה ולביקוש באותה שכונת מגורים - מבלי להידרש להליכים ביורוקרטיים מסורבלים וללא חשיפה לתביעות אזרחיות ופליליות.

בלי ביורוקרטיה מסועפת ומעייפת

הצעת החוק האמורה היא בעלת אמירה חברתית ממדרגה ראשונה, ולפיה הילדים הם חלק מאוכלוסיית המגורים, וצרכיהם החינוכיים הם בלתי נפרדים מצרכי המגורים שלהם ושל משפחותיהם. במילים אחרות: גן ילדים הוא "חלק מהחיים" - לא רק של מי שיש לו ילדים, אלא גם של מי שגר בשכנות אליו.

הצעת החוק אמורה לפטור גננות המפעילות עסק פרטי זעיר מהצורך לעמוד מול ביורוקרטיה מסועפת ומעייפת, רק כדי לגלות שהאישור שניתן להן לשימוש חורג תקף לכל היותר לחמש שנים.

לצורך קבלת אישור זה, יהא עליהן לבצע מדידות, לקבל את אישור השכנים, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התחבורה, לשלם היטל השבחה ועוד ועוד, והכל בעלות כוללת המגיעה לעשרות אלפי שקלים.

ההצעה גם תפסיק את חגיגת האבסורד הקיימת היום, שלפיה כל גננת שנייה במדינת ישראל הופכת מאשת חינוך לעבריינית בפוטנציה על לא עוול בכפה. עד כדי כך חמורה התופעה, שמשרד החינוך הודיע כי גננת שתורשע בעבירות תכנון ובנייה, לא תוכל יותר לקבל רישיון להפעלת גן. לפחות כאילו הייתה עבריינית מין מורשעת.

הפעלת גן בהיעדר רישיון היא עבירה פלילית

שלא תהיינה טעויות: ההצעה אינה מקלה ראש בכל הקשור לבטיחות הילדים ולבריאותם. זאת משום שאישור תברואתי ואישור בטיחותי נדרשים ממילא בעת בקשת רישיון להפעלת גן ילדים לילדים מעל גיל שלוש, וצפויים להידרש בהמשך גם במסגרת הסדרת מעונות היום. לכן, גן שמערכת הביוב שלו אינה מסוגלת להתמודד עם 25 ילדים, ממילא לא יוכל לפעול בהיעדר אישור מלשכת הבריאות לצורך רישיון משרד החינוך.

באותו האופן, מי שיבקש להפעיל גן במקום שבו אין אפשרות בטיחותית להורדת הילדים ולאיסופם, גם הוא לא יקבל רישיון ממשרד החינוך. הפעלת גן בהיעדר רישיון היא עבירה פלילית כשלעצמה, ואם היא תיאכף, אין צורך להוסיף עליה עבירות מתחומי משפט אחרים.

אכן, הצעת החוק עלולה לפגוע באותם אזרחים שאינם מעוניינים לגור בשכנות לגן ילדים. אלה לא יהנו מפיצוי כספי, שאותו בנסיבות מסוימות הם זכאים לקבל כאשר ניתן אישור לשימוש חורג בבית מגורים על מנת שישמש כגן. זאת משום שלפי ההצעה החדשה, כלל לא יהיה צורך באישור חורג כאמור.

על נזקם של אלה, ככל שקיים, ניתן לדון במסגרת תביעת נזיקין, ולאו דווקא כחלק מדיני התכנון והבנייה. כך, כשם שמי ששלוותו מופרעת בשל בנייה בסמוך לביתו יכול לתבוע בבית משפט אזרחי, כך גם ניתן לתבוע פיצוי בבית משפט אזרחי בגין נזקי רעש, מטרד או ירידת ערך בשל הפעלת גן ילדים.

ומשפט אחרון לסיום: מדינת ישראל לא מופתעת ממספר הילדים המתגוררים בה וזקוקים לגן ילדים. התקופה בה ילדים התחנכו בביתם עד גיל מאוחר חלפה לפני מספר עשורים. מאז נעשה מעט מאד כדי לפתור את מצוקת השטחים והמבנים המיועדים לחינוך. אם נבקש גם הפעם תוכנית כוללת ותכנון מקיף, נמצא לכל היותר עוד דו"ח בעוד מגירה, ונישאר עם אותה בעיה לעוד כמה עשורים.

הכותבת היא מנהלת מחלקת דיני חינוך ושותפה במשרד עורכי הדין כבירי-נבו-קידר