פרשת שבוע כלכלית: יתרו היה הקואצ'ר הראשון

פרשת "יתרו" היא מהפרשיות החשובות בתורה. בפרשה זו מסופר על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות. תמוה, שפרשה כה חשובה קרויה על שמו של אדם, שאינו מעם ישראל. למעשה, יתרו הוא המאמן האישי הראשון. בשפת ימינו, נאמר שהוא "חונך" את משה.

• לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
  

יתרו, האורח הזר, מביט מהצד ורואה את משה קורס תחת נטל ההנהגה והשיפוט, בהם עסק משה לבדו. מה עשה יתרו? בסך הכול הוא הציע הצעות לייעול, רובן היו הצעות אדמיניסטרטיביות.

שופט יחיד - יתרון מול חסרון

"ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבוקר עד הערב. וירא חותן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם? מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן הבקר עד הערב... ויאמר חותן משה אליו: לא טוב הדבר אשר אתה עושה...כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך" (שמות י"ח, ג-י"ח).

לא מובן, כיצד משה, שהיה אדם שהתקרב לקב"ה יותר מכל יצור אנושי, לא הבחין במגבלה זו. בגלל העומס הרב, שנטל על עצמו, עלול היה להיגרם עיוות דין. למה משה נהג כך? כנראה, חשש שלא יימצאו אנשים מתאימים לדון את העם. יתרו, שמביט מהצד, ידע לשקף את המציאות המעוותת למשה, המנהיג הגדול.

עבודת צוות – הבסיס להצלחה

יתרו מציע למשה הצעה פשוטה: לדרג את הבעיות המגיעות אליו. הוא ימשיך לשפוט את העם בעניינים הסבוכים, שלא נמצא להן פתרון בערכאות נמוכות יותר, ואילו בשאר הבעיות האחרות ישפטו דיינים אחרים.

"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושפטו את העם בכל עת והדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם..."(י"ח, כ"א-כ"ב).

למעשה, יתרו קובע פרוצדורות לשיפוט, באיזו עבירה ישפטו השופטים השונים. ההתניות למציאת השופטים המתאימים מעניינות מאוד. רש"י במקום מפרש: "אנשי חיל" - עשירים, שאין צריכין להחניף ולהכיר פנים, "אנשי אמת" - אלו בעלי הבטחה, שהם כדאי לסמוך על דבריהם, שעל ידי כן יהיו דבריהם נשמעין. "שונאי בצע" - ששונאים את ממונם בדין.

בשונה מרש"י מסביר הרמב"ן: לשם מה נדרש שיהיו אנשי חיל? ועונה: "אנשים ראויים להנהיג עם גדול". אבן עזרא מוסיף על הדברים ואומר "אנשי חיל" - "שיש להם כוח לסבול טורח ולא יפחדו ממנו".

יש מספיק שופטים בירושלים?

עבודת הצוות שמציע יתרו תפשט את התהליך השיפוטי ותביא להקלה בעומס הרב המונח על כתפי משה. היתרון המובהק בעבודת הצוות על פני האינדיבידואליזם הוא ברור. השופטת דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון, אמרה בישיבת ועדת חוקה ומשפט של הכנסת את הדברים הבאים: "שולחן כל שופט בישראל עמוס יותר מכל המדינות שאנחנו בדקנו ואנחנו מכירים. השופט צריך להתמודד עם המשא הזה כשהוא בודד".

ביניש אמרה דברים אלו לפני כשנה לאחר התאבדותו של השופט מוריס בן עטר ז"ל. השופט שם קץ לחייו לאחר שלא הצליח לעמוד בעומס הרב שהיה עליו. נראה שדבר לא השתנה מאז.

מצוות עשה ומצוות לא תעשה בעשרת הדברות

המשכה של הפרשה עוסק במתן עשרת הדברות לעם. מפתיע לראות כי אותם מצוות וכללים הנחשבים לחשובים ביותר עבור היהדות, ברובן מבקשות מהאדם לא לעשות דבר. אלו מצוות לא תעשה. "לא יהיה לך אלוקים אחרים", "לא תגנוב", "לא תחמוד" וכדומה. לעומת זאת, מצוות השבת היא שונה. האדם מתבקש לשמור את השבת, אך הוא נדרש גם "לא תעשה כל מלאכה". יש כאן מצוות עשה ומצוות לא תעשה כאחד.

מצוות כיבוד ההורים שונה מכולן. היא דורשת מהאדם "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקך נותן לך" (כ' ,י"ב). זו מצוות עשה בלבד.

האם התורה מבקשת מאיתנו לא לעשות דבר? ידוע, שמי שלא עושה לא טועה, אך העולם לא יכול להתקיים ללא עשייה. יתר על כן מצוות רבות הן מצוות עשה כמו קביעת מזוזה, לימוד תורה, מתנות לעניים וכדומה. לעתים קשה לו לאדם ה"אל תעשה" יותר מה"תעשה".

טבעו של האדם הוא לפעול ולא לשבת ולא לעשות דבר. לא אחת אנו מצרים על טעויות שעשינו, על פליטות פה מיותרות בבית או בעבודה. עשרת הדברות מבקשות מהאדם לא לעשות דברים רבים. רק לאחר שהאדם יקפיד על מצוות ה"לא תעשה", בבחינת "סור מרע", יוכל להמשיך ולפעול לתיקון העולם ולתיקון עצמו בבחינת "עשה טוב".