משרד התחבורה: כשל טכני לא גורם יותר לתאונות
מה מביא את משרד התחבורה להתגאות בהקטנה דרמטית של מספר תאונות הדרכים כתוצאה מכשל טכני? זאת בניגוד מוחלט לטענות מבקר המדינה? התשובה לכך פשוטה
ליקויים מכניים כבר לא גורמים לתאונות? במשרד התחבורה מתגאים בכך שפעולות שנקטו לאורך השנים, "הפחיתו את חלקו של הגורם המכני בתאונות הדרכים לשיעור של פחות מ-1%". על-פניו, הישג מרשים שראוי להתגאות בו. הלכה למעשה, זו הצהרה בעייתית ורחוקה מהמציאות. כך למשל, מבקר המדינה מצא רק בשנה שעברה כי אותו משרד תחבורה אינו מפקח כראוי על מוסכים ומכוני רישוי, ואינו אוכף את החוק נגד מוסכים לא מורשים. עוד מצא המבקר כי המשרד אינו מבצע מספיק ביקורות אקראיות לכלי רכב, ובאלה שכן נערכות מתגלה כי שיעור כלי הרכב הלקויים לא השתנה משמעותית כבר חמש שנים.
האם לכל זה יש קשר לעובדה שבישראל לא מתבצעות חקירות עומק לתאונות דרכים? התשובה חיובית.
השיפור שלא היה
לא מפתיע לגלות כי במשרד התחבורה סבורים כי הצליחו להפחית את מספר את התאונות הנגרמות כתוצאה מכשל מכני. למעשה, בכיריו הצהירו בעבר כי בין 2007 ל-2009 לא אירעו כלל תאונות כתוצאה מליקויים. אלא שעל-פי בדיקות שמבצע המשרד, המצב המכני של כלי הרכב לא השתנה בשנים האחרונות. בבדיקות שערכו ניידות בטיחות בדצמבר 2011 וינואר 2012, נמצאו ליקויים חמורים ומחייבי תיקון בכ-15% מכלי הרכב שנבדקו. שיעור כמעט זהה לשנים 2007 עד 2010. היכן הירידה המוצהרת? אין כזו כמובן.
| ליקויים מחייבי תיקון | סך הליקויים | |
| 2007 | 14.4% | 61.7% |
| 2008 | 14.7% | 60% |
| 2009 | 12.9% | 56.6% |
| 2010 | 16.6% | 61.6% |
| 2011* | 15.4% | 62.1% |
| 2012** | 15.7% | 57.5% |
* נתוני דצמבר 2011
** נתוני ינואר 2012
יתרה מזאת: שיעור כלי הרכב הנבדקים על-ידי ניידות הבטיחות נמצא בירידה כבר שנים ארוכות. על-פי דו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנה שעברה, ירד מספר הבדיקות שערכו הניידות - גם באחוזים ממצבת כלי הרכב, וגם במספרים אבסולוטיים (40 אלף ב-2003, 46 אלף ב-2004 - ו-36 אלף בלבד ב-2009). זאת, למרות שמספר כלי הרכב עלה בשנים אלה ב-22%.
מי צריך ביקורת?
לכאורה, כל כלי רכב בישראל אמור לעבור בדיקת תקינות לפחות פעם בשנה, במסגרת מבחן הרישוי השנתי. זאת, למעט כלי רכב חדשים, שפטורים ממבחן רישוי בשנה הראשונה, וכלי רכב "מיושנים" - להם נערכים מבחני רישוי פעמיים בשנה. בנוסף, מוסכים מורשים אמורים לוודא כי כלי הרכב המגיעים לביקורות וטיפולים, יוצאים משעריהם כאשר הם בטיחותיים ובמצב תקין.
אלא שהפיקוח של משרד התחבורה על עבודת מכוני הרישוי והמוסכים זכתה לביקורת חריפה בדו"ח של מבקר המדינה. כך למשל, מתוך כ-5,000 מוסכים פעילים, ב-715 לא נערכה ביקורת בין שנתיים עד חמש שנים. זאת, למרות שלפי נוהלי המשרד "עליו לבצע ביקורת פעם בשנה לפחות". ממצאים חמורים לא פחות נמצאו בבדיקות שנערכו במכוני רישוי: תדירות הביקורות שעורך בהם משרד התחבורה נמוכה משמעותית מזו שקובעים הנהלים.
לבעיות אלה צריך להוסיף ליקוי נוסף וחמור במיוחד בפעילות המשרד: בישראל פועלים מאות מוסכים בלתי-מורשים, שעל-פי בכירי המשרד עצמו מעודדים תיקונים לא-בטיחותיים, גניבות רכב והעלמות מסים. על-פי הערכות פועלים כ-500 מוסכים כאלה, ובבדיקת המבקר נמצא כי ביולי 2010 טרם ננקטו "צעדים משפטיים נגד 171 מוסכים שמפקחי המחוזות קבעו כי פעלו ללא רישיון". עוד נמצא כי "נגד 287 מוסכים התנהלו הליכים משפטיים, חלקם - חמש שנים ויותר".
"משקל הגורם הטכני"
אז למה בכל זאת בטוחים במשרד התחבורה כי תרמו באופן כה משמעותי לבטיחות? הסיבה פשוטה, ומומחים מתריעים עליה שנים ארוכות: בישראל לא נערכות חקירות-עומק של תאונות דרכים. על-פי הוועדה שקבעה את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות ("ועדת שיינין"), ככל שחקירותיהן של התאונות מעמיקות יותר - "כך הן מחזקות את הקשר בין הכשלים הטכניים לבין התאונות ומוכיחות את משקלו של הגורם הטכני".
וממש כמו ועדות חקירה פרלמנטריות שקדמו לה - וכמה דו"חות של מבקר המדינה - גם ועדת שיינין קבעה כי על מדינת ישראל להתחיל לחקור לעומק תאונות דרכים. ומה עשתה המדינה עד היום עם המלצות המומחים והוועדות? את התשובה אפשר למצוא באותה הצהרה של משרד התחבורה, שמשוכנע כי פעולותיו שיפרו משמעותית את בטיחות כלי הרכב ותקינותם המכנית.
לפנייה לכתב/ת 
