Time Lapse: מציאות בהילוך מהיר
טיים לאפס היא טכניקה שמשתמשים בה כדי לתעד אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך כמו מחזור חיים של פרח. המדריך הבא יעזור לכם לצלם סירטון טיים-לאפס קצר משלכם
אם נכחתם בשיעורי טבע בבית הספר היסודי, רוב הסיכויים שאתם זוכרים את הסרט על צמח השעועית שנובט, גדל, פורח, מניב פרי ונובל - כל זה בשישים שניות. זהו צילום הטיים לאפס. הסיבה העיקרית לצפייה בצילום בהילוך מהיר ברורה: איש מאתנו לא יקדיש שנה מחייו רק כדי לצפות בבנייה של גורד שחקים או בעונות השנה מתחלפות. אך מה עם הצילום עצמו? איך אפשר לצלם סרט המתעד התרחשות של שבועות?
עוד מדריכי צילום:
בואו ונחזור לימי צילום הסרטים בצלולויד ונבצע תרגיל מחשבתי: נניח ואתם רוצים לצלם סרט של שבוע. ברוב סרטי הצלולויד צילמו שלושים פריימים לשנייה. זה בערך מאה אלף פריימים בשעה, ובערך שני מליון וחצי פריימים ביום. עכשיו תכפילו בשבע. דמיינו את ערמת הפילם הענקית שממנה תצטרכו לבחור 9,000 פריימים המרווחים זה מה מרחק קבוע בזמן, וכל שאר 17.5 מליון הפריימים יישארו על רצפת חדר העריכה.
בנוסף, אל תשכחו שכדי להריץ מסרטה במשך שבוע צריך לספק לה חשמל, להחליף סרטים כל שעה בערך, למספר, ולאחסן. ובסוף גם לפתח. לא היה קל יותר אילו יכולנו לקחת רק את 9,000 הפריימים שאנחנו צריכים ישר מההתחלה?
כך נולדה טכניקת הצילום הידוע בשמה טיים-לאפס - מצלמים מראש רק את הפריימים שרוצים שבסופו של דבר יוצרים סרט קצר. היום, בעידן הדיגיטלי, לא צריך ארגזים של פילם, וגם לא מצלמות ענק. בעצם ניתן לצלם סרטי טיים לאפס כמעט עם כל מצלמה דיגיטלית.
מה צריך בשביל לצלם סרט טיים לאפס?
אינטרולומטר (ומצלמה כמובן)
הדבר הראשון שנזדקק לו הוא כמובן מצלמה. חלק מהמצלמות תומך בטיים לאפס כחלק מתוכנת המצלמה, וחלק לא. בכתבה הבאה נתמקד ביצירת סרט טיים-לאפס על ידי חיבור של תמונות בודדות ולכן נתעלם מהאפשרויות של צילום "סרט מהיר".
האפשרות לצלם מספר רב של תמונות מושג באמצעות מכשיר בשם אינטרולומטר, שמתחבר למצלמה ופוקד עליה לצלם במרווחי זמן קבועים. אם אתם משתמשים בקנון, ישנו אינטרולומטר בתוכנה בו תוכלו להשתמש. תוכלו להשתמש גם ב-CHDK, שהיא הרחבה בקוד פתוח לתכונות המצלמה של קנון. CHDK פותחת אפשרויות רבות בתוך המצלמה, ביניהן השימוש בסקריפטים. ואכן נכתב סקריפט מצוין לצילום טיים לאפס - OMNI Intervalometer.
אני משתמש במצלמות מסדרה G של קנון, הן תומכות גם בלקיחת תמונה כל 2 או 5 שניות ליצירת סרט באיכות נמוכה, או ב-CHDK שנותן שליטה מלאה על כל הפרמטרים של הסרט. אם אינכם משתמשים במצלמה של קנון, ניתן לקנות אינטרולומטר, זהו מכשיר לא יקר וציוד חובה לצלמי טיים לאפס.
כרטיס זיכרון
לפני תחילת העבודה חשוב לוודא שיש לכם מספיק מקום על המצלמה. איך עושים את זה? החישוב די פשוט: הכפילו את מספר התמונות שתרצו לצלם בגודל של כל תמונה. אבל רגע, איך יודעים כמה תמונות לצלם? החלק הבא דורש קצת חשבון, אבל לא שום שדבר שבוגר יסודי לא יכול לחשב: המספר הראשון שאתם צריכים לדעת הוא כמה זמן תרצו לתעד. המספר השני, הוא מה אורך הסרט הסופי שלכם, והמספר השלישי (שיגזור משניהם) הוא בכמה אתם "מכפילים את הזמן".
המשוואה נראית כך: המספר הראשון הוא כמה תמונות בסך הכל יהיו בסרט הגמור, זה מספר די קל לחישוב והוא זמן סרט (בשניות) S* 25. כך שלסרט שאורכו הסופי שלוש דקות תצטרכו בסך הכל 3*60*25=4,500 תמונות. כעת כאשר אתם יודעם את כמות התמונות שתרכיב את הסרט הסופי, תוכלו לחשב את גודל כרטיס, או כרטיסי הזיכרון שתצטרכו, זה פשוט מספר התמונות כפול גודל של תמונה.
המספר האחרון שצריך לחשב הוא הרווח בין לקיחת התמונות. גם זה קל: סך כל אורך הזמן המתועד חלקי מספר התמונות. כך שאם הסרט הדמיוני שלנו מתעד שלושה ימים נצלם תמונה כל 57.6 שניות (3*24*60*60/4500).
דברים שחשוב לשים אליהם לב
אם אתם מצלמים סרט על פני תקופת זמן ארוכה, ישנם מספר גורמים נוספים שצריך לשים אליהם לב.
סוללה או מקור כח חיצוני
כשאתם מצלמים סרט קצר הסוללה בדרך כלל מספיקה, ואם לא, תמיד אפשר להחליף. אם אתם מצלמים סרט ארוך, הסוללה לא תמיד מספיקה ועדיף להשתמש באביזר המאפשר הזנה מהחשמל או מסוללה גדולה חיצונית.
שמירה על המצלמה מתזוזה
שימו לב היכן אתם שמים את המצלמה, מאחר ואתם רוצים את אותו פריים במשך כל הסרט ודאו שהחצובה מונחת במקום בו לא יפילו אותה או ידרכו לה על הרגליים.
הכנות לצילום
מיקום המצלמה
כשאתם מצלמים טיים-לאפס אתם בעצם מצלמים סרט. זה אומר שאתם צריכים לחשוב לא רק על הפריים שאתם רואים בזמן הנחת המצלמה, אלא על כל מה שיקרה במשך הסרט. שימו לב לצורה בה אתם ממסגרים את הפריים. שלא כמו תמונת סטילס שניתן לצלם שוב מהר יחסית, סרט שמתעד תקופה של שבוע, ייקח שבוע לשחזר.
שימו לב שאתם יוצרים עניין בכל חלקי הפריים. אם בתמונה רגילה אנחנו מחפשים עניין במישור הקרוב, האמצעי והרחוק, בצילום טיים לאפס ננסה למצוא תנועה בכל אחד מהמישורים. בתמונה הבאה למשל, ישנם שלושה אלמנטים זזים: העננים במישור הרחוק, הצמח במישור הבינוני, והצל במישור הקרוב.
פוקוס
כאשר מצלמים לאורך זמן ישנה חשיבות לאחידות התמונה, לכן לאחר הפיקוס הראשונה, נעביר את המצלמה למצב פוקוס-ידני. זה ימנע מעצמים זזים לגרום לשינוי בפוקוס שעלול לפגום באחידות הסרט.
חשיפה
גם את החשיפה (ואיזון הצבע) נרצה לקבוע באופן ידני. נניח שאנחנו מצלמים יום שלם - כולל זריחה / שקיעה. אם נשים את המצלמה על חשיפה אוטומטית היא תמיד תשאף לאזן את התמונה לגוון 18% אפור. וכך בעצם השקיעה תהפך לבהירה, כך שלא נוכל לראות את האור המשתנה. לכן חשוב לבחור חשיפה שתוכל להכיל את האור הבהיר ביותר ואת האור הכהה ביותר שנמצאים על רצף הזמן שלכם.
חיסכון בחשמל
כפי שאמרנו, חשמל הוא מצרך יקר בצילום טיים-לאפס. אם אנכם מחוברים לרשת החשמל, ומצלמים מסוללה, כבו את כל מה שאינו דרוש לצילום, ובייחוד את המסך ואת מייצב העדשה הידועים כזללני חשמל.
תמונה ראשונה
רצוי את התמונה הראשונה בכל סרט לצלם עם פתקית נייר המתארת את הצילום. מעיין סלייט. כדאי לרשום שם את התאריך, השעה, המקום ונתוני החשיפה.
תוכנה ועיבוד
בחלק זה של המדריך נלמד כיצד להמיר את אוסף התמונות שצילמתם לקובץ וידאו.
אפשרות ראשונה
אנחנו נשתמש בשתי תוכנות חינמיות, אחת בשביל להכין את הקבצים, והשניה בשביל לאסוף אותם לווידאו. התוכנה בה נשתמש לאחד את הקבצים לסרט אחד נקראית FFMPEG, היא תוכנת קוד פתוח שניתן להוריד כאן. זוהי בעצם ספרייה המכילה יכולות עריכת וידאו רבות, ואנחנו נשתמש בה כדי לאסוף פריימים בודדים לסרט אחד.
FFMPEG תומכת במגוון רחב של אפשרויות ליצירת סרט מאוסף תמונות, ואני אציג את הבסיסית ביותר. למידע נוסף פנו לתיעוד התוכנה המופיע כאן. מאחר ו-FFMPEG דורשת לקבל קבצים הממוספרים ברצף מ-1, ורוב הסיכויים שפלט המצלמה אינו ממספר כך, נשתמש בתוכנה חינמית נוספת הנקראת IrfanView. פיתחו את התמונה הראשונה ולחצו על "B" להיכנס לבאטץ', בחרו BATCH RENAME, ובתור NAME PATTERN הכניסו "img_####". שימו לב שסיפריית הייצוא תהיה שונה מהספרייה בה נמצאים הקבצים שלכם. הקליקו על START BATCH ותוך מספר שניות תקבלו תיקייה חדשה עם קבצים ממוספרים כראוי.
השלב הבא הוא לאסוף את הפריימים הבודדים לוידאו ואת זה נעשה באמצעות FFMPEG. בספרייה בה נמצאות התמונות שלכם פתחו חלון פקודה והקישו את השורה הבאה: ffmpeg -f image2 -i img_%04d.jpg my_new_video.mpg. הוידאו החדש שלכם יימצא בקובץ my_new_video.mpg
אפשרות שנייה
באפשרות זו נשתמש בתוכנה לחלונות, שמי שלא מכיר את חלון הדוס ירגיש איתה יותר נוח. התוכנה בא נשתמש נקראת MakeAVI,היא אינה דורשת התקנה וניתן להריץ אותה מיד לאחר ההורדה.
בשלב הראשון נבחר את הקבצים אותם נרצה להפוך לסרט, ובשלב השני נבחר כמה פריימים יהיו בכל שנייה. אם השתמשתם בחישובים שבמדריך, בחרו 25 פריימים (פחות מזה לא מומלץ ליצירת וידאו). אם אתם מתכוונים להציג באיכות גבוהה, בחרו שלושים (כמובן שצריך להתאים את כל החישובים מהשלב ראשון למספר 30).
בחרו "begin", ובחרו שיטת כיווץ והסרט יווצר. שלב זה יש לכם את כל מה שצריך בשביל ליצור סרט טיים-לאפס, וכמו שראיתם רוב הסיכויים שהציוד הדרוש כבר ברשותכם. ישנה דרך להעלות את רמת הסרט יחסית בקלות על ידי הוספת תנועה למצלמה.
תנועה בתקציב נמוך
אחד האלמנטים שמוסיפים ערך רב לסרט טיים לאפס הוא תנועה. לרוב משתמשים במסילות יקרות ובבקרים מתוחכמים, אבל ניתן לייצר תנועה גם באמצעים פשוטים יותר. למשל, בכדי להשיג תנועה סיבובית ניתן להציב את המצלמה על טיימר לאפיית ביצים. בכדי להשיג תנועה אופקית ניתן לחבר את המצלמה כמעט לכל מנוע שיודע להסתובב לאט, אפילו למנוע של גריל.
בקיצור, לא צריך ציוד יקר בסביל להפיק סרטי טיים-לאפס. עם מצלמת פוינט אנד שוט, מספר תוכנות חינם ואביזרים מהמטבח, ניתן לקבל תוצאות משביעות רצון. אם יש לכם מצלמה, אין לכם תירוץ, צאו וצלמו.
לגליון קומפוזיציה הקליקו כאן .
