כל האמת על עובדי הקבלן

בקרב על התודעה הציבורית בנושא השביתה מעלה משרד האוצר (ולצדו פרשנים כלכליים שונים) שתי טענות מרכזיות. למעשה שתי הטענות אינן נכונות.

הטענה הראשונה היא כי אף שמדובר בבעיה אמיתית (בכך מוכנים באוצר להודות), הפתרון שההסתדרות מציעה - קליטת עובדי הקבלן במתכונת של העסקה ישירה - "אינו מקובל בשום מקום בעולם". למעשה, הבעיה עצמה אינה קיימת בשום מקום בעולם בעוצמה שכזו.

עוד בערוץ הדעות  של ynet:

חברון, מאז ולתלמיד? / איתי שניר, זיו תדהר

שאפו לפייגלין / אופיר יחזקאלי

באוצר טוענים כי לא ניתן למנוע קנייה של שירותים, אולם טענות ההסתדרות אינן מתייחסות לקנייה רגילה של שירותים, אלא למצבים שבהם מועסק אדם באופן פיקטיבי בהעסקה עקיפה: כאשר אדם עובד לכל דבר ועניין מול מזמין השירות, תחת פיקוחו ובשטחו, אבל באופן פורמלי בלבד מועסק על-ידי חברה קבלנית, אך ורק מתוך רצון של המזמין להתחמק מחובותיו כמעסיק. בפרט, חובות שהוא חב כלפי עובדיו שלו מכוח הסכמים קיבוציים.

המדינה היא הגורם העיקרי שחוטא בהעסקה פיקטיבית שכזו. בתי הדין לעבודה לא היו עד כה נחרצים מספיק במניעת התחמקות מעין זו, והתופעה הלכה והתפשטה לממדים שאינם קיימים בשום מדינה מערבית אחרת. מכאן חשיבותה ומוצדקותה של השביתה. אפשר בהחלט להתווכח על ההגדרה של העסקה עקיפה פיקטיבית, אותה יש למנוע. אבל עיון בדרישות ההסתדרות מלמד כי הכוונה היא אך ורק למנוע הסדרים פיקטיביים מעין אלה, ולא קנייה אמיתית של שירותים.

על גב החלשים ביותר. עובדי קבלן במשרד האוצר (צילום: גיל יוחנן)

הטענה השנייה של בכירי האוצר היא שהעסקה עקיפה מתחייבת מאחר שבהעסקה ישירה נהנים העובדים, ובפרט, עובדי מדינה, מ"קביעות" שמונעת לחלוטין פיטורי עובדים - דבר שמוביל לתפוקה נמוכה ולחוסר יעילות. למעשה, ממחקר שערכתי לאחרונה, יחד עם עידו עשת, עולה כי בניגוד להנחה המקובלת, מבחינה משפטית ה"קביעות" בשירות המדינה חלשה ביותר. המדינה בהחלט צריכה להצביע על טעם כלשהו לפיטורים, וטוב שכך - לא ניתן לפטר עובד באופן שרירותי. אולם כאשר יש טעם כזה, ההליך למעשה אינו מורכב במיוחד. לארגון העובדים (ההסתדרות הכללית) אין אפשרות ממשית למנוע פיטורי עובדים בשירות המדינה.

דומה כי התפישה המוטעית בדבר חוסר הגמישות התעסוקתית מקורה בעיקר בחוסר הרצון של מנהלים בשירות הציבורי להתעמת עם עובדים ועם נציגיהם ברמה המקומית. על כך צריך האוצר לבוא בטענות כלפי אותם מנהלים. האמירות לפיהן אין אפשרות לפטר עובדים בשירות המדינה, שמשתמע מהן כי מדובר במניעה משפטית, אינן אלא הטעיה.

מדוע אם כן בוחרים מעסיקים, ובראשם המדינה, להעסיק עובדים בדרך של העסקה עקיפה, כלומר כ"עובדי קבלן"? פשוט כדי להתחמק מחובות המעביד. זול יותר להימנע מתשלום תוספות שהושגו בהסכמים קיבוציים. נוח יותר להימנע ממתן ביטחון תעסוקתי, מכוח הסכמים קיבוציים. באופן כללי, נוח למעסיק להשיג גמישות מלאה על חשבון זכויותיהם של העובדים. וקל להשיג גמישות וחיסכון שכאלה על גבם של העובדים החלשים ביותר: בניקיון, בשמירה ובתחומים נוספים בהם, מסיבות שונות, כוח המיקוח של העובדים מצומצם. במשך שנים רבות שיתפה ההסתדרות פעולה, גם אם בשתיקה, עם הדרת אותם עובדים, ולא נלחמה נגד הוצאתם מגדרי ההסכמים הקיבוציים. עתה כאשר היא התעשתה, יש לברך על כך, ולספוג את מחיר השביתה, עד להשגת פתרון ראוי לטובת קבוצת העובדים החלשה ביותר.

פרופ' גיא דוידוב הוא מחזיק הקתדרה לדיני עבודה ע"ש אליאס ליברמן בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il