ממשלת יוון קיצצה: בגוש האירו דורשים עוד
הפחתה של 22% בשכר המינימום וקיצוץ של 13 מיליארד אירו בתקציב, לא סיפקו את שרי האוצר של מדינות האירו והם דורשים מיוון עוד קיצוץ של 325 מיליון אירו ואישור של הפרלמנט לכל העסקה. האם הציבור היווני יכול לעמוד בעוד קיצוצים?
ממשלת יוון התחייבה לקיצוצים של 13 מיליארד אירו בתקציבה ולהפחתה של שכר המינימום ביותר מ-20%, אך מנהיגי גוש האירו אינם מסתפקים בזאת ודורשים קיצוצים נוספים, בהיקף של עוד 325 מיליון אירו, בתמורה לחבילת חילוץ נוספת למדינה השקועה בחובות.
שר האוצר של יוון הגיע אתמול בלילה לפגישה עם שרי האוצר של 17 המדינות המרכיבות את גוש האירו ונציגי קרן המטבע הבינלאומית המכונסים בבריסל. על הפרק עמד אישורה של חבילת חילוץ נוספת, בהיקף של 130 מיליארד אירו, שהייתה אמורה להסיר את חובות יוון מרשימת הדאגות של הכלכלה העולמית, לעת עתה, לפחות.
אוונגלוס וניצלוס הגיע כשבאמתחתו סדרה של צעדים חריפים ביותר שאישרה הממשלה היוונית במטרה לקצץ את הוצאותיה ולהפוך את המשק היווני לאטרקטיבי יותר למשקיעים מחו"ל. בין היתר, התחייבה ממשלת יוון להוריד את שכר המינימום במדינה ב-22% ולקצץ משמעותית את תקציבה, באמצעות פיטורים נרחבים במגזר הציבורי וצמצום השירותים לאזרח.
פגישתו של וניצלוס הייתה קצרה במיוחד. השר היווני עזב את המקום במהרה, מרגע שנודע לו כי תכנית הקיצוצים שהגיש אינה מספקת את שרי האוצר של מדינות האירו. בעוזבו, אמר לכתבים כי על מדינתו לשקול את המשך חברותה בגוש האירו. "עד לפגישה הבאה, שתתכנס ככל הנראה ביום רביעי, ארצנו, אזרחינו, צריכים לחשוב היטב ולקבל החלטה אסטרטגית אחרונה", אמר וניצלוס, "אם אנחנו ראים את עתידנו בתוך גוש האירו, עלינו לעשות הכל כדי שהתכנית תתקבל, לפני מועד הפירעון של החובות הגדולים שלנו - במרס".
שרי האוצר של אירופה הודיעו לוניצלוס כי הם אינם מתכוונים לאשר את תכנית החילוץ הנוספת, לפני שממשלתו תוכיח שהפעם היא מתכוונת לעמוד בצעדים שהיא מתחייבת להם. שרי האוצר של מדינות האירו רוצים, כאמור, קיצוץ נוסף בהיקף של 325 מיליון אירו בתקציב ממשלת יוון. בנוסף, הם דורשים שהפרלמנט, ולא רק הממשלה, יאשר את ההסכם עימם וכי ראשי הסיעות המרכיבות את הקואליציה ביוון יתחייבו באופן אישי להטמיע את השינויים באמצעות חקיקה וביצוע.
ראש ממשלת לוכסמבורג, ז'אן-קלוד יונקר, סיכם בקצרה את דרישותיהם של מנהיגי גוש האירו - "אין סילוק חובות ללא הטמעת רפורמות".
"מה שקורה ביוון - יתפשט לכל אירופה"
כלכלת יוון שקעה עמוק עוד יותר במיתון, מאז שקיבלה את חבילת החילוץ הראשונה מגוש האירו, במאי 2011.
שיעור האבטלה במדינה עומד היום על יותר מ-20%, כאשר שיעור האבטלה בקרב הצעירים כבר קרוב ל-50%. מטרת חבילות החילוץ היא לייצב את החוב החיצוני של המדינה על רמה של 120% מהתמ"ג, כאשר כיום הוא עומד על 160%.
בעקבות האפקטיביות הנמוכה של חבילות החילוץ שניתנו עד כה, נוצר פער מימוני בתקציבה של ממשלת יוון שמחייב אותה לקצץ אפילו יותר משתכננה. בשלוש השנים הקרובות מתכוונת ממשלת יוון לצמצם את תקציבה בהיקף של 13 מיליארד אירו, לעומת 7 מיליארד שעליהם דובר קודם לכן.
בנוסף, נקטה ממשלת יוון צעדים לצמצום החוב שלה מול המגזר הפרטי. בעסקה של החלפת אגרות חוב ישנות בחדשות, צפויים בעלי החוב הפרטיים של יוון להסכים לתספורת של כ-70% מהחוב, ובכך יצמצמו את חובה של המדינה מ-350 מיליארד אירו לכ-100 בלבד.
אך כל הצעדים הללו אינם מספקים את מנהיגי אירופה, המלאים ספקנות לגבי נכונותה של יוון ומעוניינים שהציבור היווני יקריב עוד יותר. היוונים שקועים מזה 5 שנים במיתון קשה וההסכם הנדרש יחייב אותם לירידה נוספת ברמת החיים שלהם.
לאחרונה התפטר סגן שר העבודה היווני, יאניס קוטסוקוס, בטענה שההסכמים עם אירופה "מכאיבים מדי לציבור העובדים". שני איגודי העובדים הגדולים במדינה קראו כבר לשביתה כללית בסוף השבוע הזה במחאה על ההסכם המתגבש. "הצעדים המכאיבים יוצרים מרירות בקרב הנוער, המובטלים והפנסיונרים", אמר איליאס איליופולוס, מזכ"ל איגוד העובדים "אדדי". "לא נקבל אותם! תהיה התקוממות חברתית".
העובדים מוחים כנגד אותם צעדים שנועדו להפוך את כלכלת יוון לתחרותית יותר, על חשבון תנאי ההעסקה. בין היתר, מציעה הממשלה, שמובלת על ידי מפלגות הימין אך כוללת גם את סיעת הסוציאליסטים, להפחית את שכר המינימום במדינה ב-22% ולקצץ בשיעור ההפרשה לפנסיה.
מנהיג המפלגה הדמוקרטית החדשה, אנטוניס סמארס, הגן היום על ההתנגדות בקרב הפרלמנט לתכנית הקיצוצים וקרא לשינוי במדיניות של יוון ביחס למשבר החובות. "האם נכון לומר שהתרופה היחידה למדינה הסובלת מחולי כלכלי והתרופפות של הלכידות החברתית היא אבטלה גבוהה יותר ושנתיים נוספות של מיתון?" תהה סמארס בראיון טלוויזיוני.
"עלינו להראות לאירופאים שמה שקורה כרגע ביוון יתפשט בקרוב לכל אירופה אם לא נשנה את המדיניות הזו של התייעלות מתמדת". בדבריו מתח סמארס ביקורת על הלחץ המתמיד מצד סוכנויות הדירוג והבנקים על המדינות, להרע את תנאי ההעסקה על מנת לספק הזדמנויות טובות יותר לחברות בין-לאומיות.
לפנייה לכתב/ת 
