שנה להדחת מובארק: 'הראש סולק, והגוף הנפוח?'

11 בפברואר 2012 נראה לציבור המצרי הרבה פחות זוהר ממה שדמיין לפני שנה, כשיצא לחגוג ברחובות את נפילת חוסני מובארק לאחר 30 שנות שלטון. העצב, התסכול והכעס בולטים בחלק ממאמרי הדעה בעיתונות המצרית הבוקר (שבת) יותר מאשר זיכרונות אותה שמחה בכיכרות.

ב"אל-אהראם", שעד לפני שנה היה שופרו של הנשיא, ניסה אחד הכותבים להבין מה - אם בכלל - השתנה מאז אותה הודעה דרמטית שבה הכריז סגן הנשיא לשעבר, עומר סולימאן, על פרישתו של מובארק: "שנה עברה מאז אותו יום שבו אולץ הנשיא הכלוא לנטוש את תפקידו לטובת המועצה הצבאית העליונה. האם אתה רואה כמה הישגים קטפו המצרים מאז אותו ערב? והאם ההישגים משתווים לאותה שמחה אשר שררה במדינה באותו יום?".

קול אישה‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

"אני יודע שכל מצרי עסוק היום בהעלאת זיכרונות בפני חבריו ובני משפחתו בנוגע לתחושה שלו כששמע את הידיעה על פרישתו של מובארק", מזדהה הכותב עם התחושות המוכרות, אך ממשיך בשאלותיו הקשות. "האם בפועל השתנה המשטר אחרי לכתו של הראש הרקוב והסילוק של מקורביו, עוזריו, סמליו ושופרותיו? או שהדבר הסתכם בסילוק הראש, כאשר הגוף הנפוח נותר בעינו?.

"האם כבר הוכשרה הדרך להשלמת המהפכה ויעדיה הנעלים? כמה צעדים עשינו בכיוון הזה מאז השנה שעברה ועד היום? מהם הקשיים, הבעיות והטעויות אשר התלוו לניהול תקופת המעבר והכשילו את המאמצים של המצרים לכונן את מדינתם האזרחית הדמוקרטית המודרנית?... האם ההישגים לאחר פרישתו של מובארק, אם הם קיימים, עולים בקנה אחד עם השאיפות שהעסיקו את המצרים באותו יום בשנה שעברה?.

"התשובה היא שלא הושגה מחיה, לא חירות, לא כבוד אנושי, לא צדק חברתי ואפילו לא עונשים למי שרצחו את המהפכנים, באופן שהמצרים ייחלו להם. למעט הבחירות לפרלמנט, ממשיכות המדיניות, השיטות והפעולות של המשטר המשחית והרודני לתת את אותותיהן בכל המישורים ובכל הדרגים. מתקופת המעבר עולה כי יש משהו הדומה להתעלמות מהיעדים של המהפכה והדרישות הלגיטימיות של המהפכנים, מה שגורם לאלה שמסתכלים מהצד לתאר אותה כתקופת הנקם".

סגן הנשיא מובארק‏ (צילום: AP)

1

2

3

4

5

6

7

חלק מארגוני הנוער המזוהים עם המהפכה קראו לקיים היום שביתה כללית שבהמשך תורחב ל'מרי אזרחי' שמטרתו לשים קץ לשלטון המועצה הצבאית. הקריאה עוררה מחלוקות בין הכוחות הפוליטיים השונים. החילוניים והשמאל תמכו בהן, בעוד הזרמים האיסלאמיים ובראשם תנועת האחים המוסלמים הביעו התנגדות חריפה.

"הקריאה לשביתה ולמרי אזרחי בדיוק ביום השנה לפרישת מובארק היא צעד המסכן מאוד את האינטרס של המולדת ועתידה", נכתב בהודעת האחים המוסלמים. "הקריאה הזאת מטרתה להחמיר את המצב הכלכלי,

מה שיגרום לפירוק המדינה ולקריסתה". גם השייח' של המוסד הדתי העליון, "אלאזהר", אחמד טייב, תיאר את הכוונות הללו כקריאה לחורבן. דרשנים במסגדי מצרים ניצלו את דרשת יום השישי כדי להפציר באזרחים לא להיענות לקריאות לשביתה. בשטח דיווח הבוקר כתב רשת אלערביה בקהיר כי הכול נראה כשורה וכי התחבורה מתנהלת כסדרה.

בעיתון "אל-גומהוריה", גם כן קולו של המשטר עד לפני שנה, התנוססה דווקא הכותרת: "מי ייתן ומצרים תהיה תמיד מהפכנית וחופשייה - החג לנפילתו של הדיקטטור". במאמר המערכת נכתב כי 11 בפברואר היה ניצחון רצונו של העם וניצחון המהפכה הלבנה שהצליחה לסלק את השחיתות ולהחריב את עמודי התווך שלה. בעיתון גם התייחסו לקריאות שהושמעו לשביתות ולאי ציות אזרחי במטרה להפעיל לחץ על המועצה הצבאית להעביר את השלטון לידיים אזרחיות: "היום אנחנו צריכים לחגוג את נפילתו של הדיקטטור ואת הצלחתה של המהפכה, ולא ב'מרי אזרחי'".