"המירוץ למיליון", סופעונה: בלונד דהוי במיוחד
העונה השנייה של "המירוץ למיליון" הוכיחה לנו שגם בלונדיניות יכולות. על הדרך, היא גם הציפה את המסך בזוגות דביקים, ישראלים מכוערים ומנחה אנמי. אריאנה מלמד מסכמת עונה
זהו, די, נגמר: שתו נפט, שכבו על מסמרים, שיחקו בקקי של פרות, אכלו דברים מגעילים וטיפסו לגבהים וירדו לעומקים ובכו, התרגשו והיגגו כאילו אין מחר - עד שהיה על כו-לם לבלוע צפרדע.
עוד על העונה השנייה של "המירוץ למיליון" ב-ynet:
- בר ואינה זכו בגמר "המירוץ למיליון"
- רצו עד הסוף: ראיון ראשון עם הזוכות
- איך "המירוץ למיליון" ניצחה את עצמה
ואיזו צפרדע מפוארת זו, שנתקעת בגרון ומקרקרת בגאון: בלונדיניות קלולסיות, אמרתם? הכי סטראוטיפי שאפשר? הכי לא יודעות לנווט, הכי לא מסתדרות עם העולם סביבן, הכי מסתבכות בקטנות, הכי משדרות פינוק והערצה הדדית לא מבוססת? אז הנה. מי שצריך לבלוע, שיבלע.
אתחיל, ברשותכם, בצפרדע שלי: בתחילת העונה של "המירוץ למיליון" חשבתי שזה הרע במיעוטו, ויחסית לאשפה התרבותית שערוץ 2 מטיח בפני צופיו (שמוכנים לאכול אותה גם בלי שמיליון יחכה להם בסוף), המירוץ הזה הוא איכשהו בגדר הנסבל. זה מה שקורה כשכותבים ביקורת על פרק ראשון ולא יודעים שבהמשך צפויים המון גילויים של גזענות, ישראליות מכוערת, ניצול נשים ודריכה - עם עקבי סטילטו - על כבוד האדם. שנחלק פרסים בהתאם, גם למי שלא היו בלונדיניות?
פרס "חוסר הרגישות המקומם" מתחלק שווה בשווה בין ההפקה לבין טום קשתי. ברגע ארוך במיוחד, ברכב בו יושבים אדל וטום, קורה לה משהו מאוד לא טוב. הידיים בוערות לה והיא מתפתלת בכאבים וצורחת ורועדת ודומעת, ולא יכולה להכיל את מה שמתרחש בידיה או בנפשה: והמצלמה מצלמת ומצלמת, ולא נותנת לה שבריר שנייה של מנוחה בתוך החרדה העצומה שאופפת אותה.
אחר כך הביאו רופא, כפי שסיפרה באחת העדויות: אבל רק אחר כך. הבכי הזה ומה שנראה כמו התקף חרדה ענק של ילדה בת 18 לא היו חלק משום משימה, רמז או פס האטה. זה לא היה רגע דרמטי במיוחד - אבל כיוון שהמתמודדים הם רק פיונים זעירים בידי ההפקה וממילא מוכרים לה את גופם ונשמתם, נדמה לה שהכל מותר. הדיקטטורה של המצלמה כה עוצמתית - אם להשתמש במילה חביבה על משתתפי המירוץ - עד שגם אדל וגם טום, שאינו נתון בכאבים באותו רגע, לא חושבים שפשוט אפשר להגיד די, די כבר.
פרס "הישראלי הכי מכוער" מגיע לאחים אלון ואורן, שאחרי שמצאו 58 סינגפורים טובי לב שמוכנים לעזור להם במשימה תמורת כלום, מצאו גם דרך מעניינת להודות להם: ה"אסיאתים", כך טרחו לציין, כנועים וצייתנים ויעשו כל מה שאומרים להם. בעצם, גם ב"פרס השובניסט הדוחה המצוי" הם זוכים בלי בעיה, כשהם מזלזלים פעם אחר פעם ב"בלונדיניות" וב"תימניות". השניים היו כה עסוקים בלתייג את זולתם, עד שגם את עצמם הם תופסים רק דרך דימויים של עוינות. אי לכך, פרס ההומופוביה מגיע לאח שנחרד מכך שאחיו - גם אחרי שגילו זה את זה ומצאו אהבה זה לזה - יישב לו על הברכיים.
אות "הזוגיות הכי דביקה מאז המצאת האפוקסי" מתחלק בין השושים לבלונדיניות שווה בשווה. אם לא שמתם לב לכך, השתיים הרעיפו זו על זו מחמאות הדדיות לא פחות משתפכות, עולות על גדותיהן וגועשות כמפלי דבש מאשר השושי והשושה. אם אפשר "רק לקנא" בזוגיות של ענהאל ועקיבא, זה אומר שצריך לקנא גם בחברות האמיצה של בר ואינה. או שלא? תחליטו בעצמכם.
באנו לעזרת השם
ב"מסדר אבירי הקדוש ברוך הוא", בטקס רב רושם (כשהשר אלי ישי יתפנה), ימונו לחברי-כבוד גם השושים, גם אבי "שלא נדע מטומאה" (שמחליף את ""התחת שלי במים" אבל מייצג בדיוק את אותו סנטימנט) וגם אינה, שהגרסה הפרטית שלה ל"שמע ישראל" מעניינת במיוחד: "שמע אותי ישראל", וזהו. ביחד עם "מי שמאמין לא מפחד" של אוסי וכרמית ושפעת האיזכורים לקיומו הוודאי של היושב במרומים, הפכה "המירוץ" לסוג של תוכנית-דת עם משימות ונופים אקזוטיים. בעונה הבאה, ועל זה אני מוכנה להתנבא - הטרנד רק יילך ויתחזק, בעזרת השם.
"עיטור הדביל המושלם" הוא משימה קלה מדי. ברור שצריך להעניק אותו לטום. אפילו לאדל זה ברור. אבל אם מותר להמר, לא כל אימרות הכנף ופליטות הפה המטומטמות של אנשים אחרים במיזם הזה הגיעו אל המסך, ואילו אלה של טום נאגרו בקפידה כדי להוציא אותו דביל. כי כל ריאליטי מצליח צריך אחד כזה, כדי לשכנע את הצופים בבית שהם חכמים ממנו. ולראייה - שמעו מה אמרה אינה בפרק האחרון: "זה גמר, כן? אם אתה לא מגיע ראשון אתה מודח!".
ואיזה אות-מופת נעניק לרון שחר? פרס המנחה האנמי ביותר אי פעם, תעודת הקריינות הכי לא משכנעת על המסך או סתם אות "האיש שנראה כאילו בלע
מטאטא"? בעונה הבאה, אפשר לשקול להחליף אותו בטאבלט עם פונקציה קולית, ואיש לא ירגיש בהבדל.
ואחרי שאינה ובר יקבלו את הצ'ק וקמפיין כלשהו, ושושה ושושי וגם התימניות יגרדו עוד כמה רגעי תהילה וצ'קים קטנים יותר כמקדמי מכירות וניצבים של השקות, מה עוד נותר? צמד מילים שהיו השגורות ביותר בפי המתמודדים לאורך העונה: כמו "מרגש" בכוכב נולד, מילה שכל מתמודד ושופט חייבים לומר כתנאי לעצם קיומם, כאן זה היה "עוצמתי" ו"מטורף". לצערי, "המירוץ למיליון" לא ניחן בתכונות כאלה. המיטב שאפשר להפיק ממנו הוא ההבנה שגם בלונדיניות יכולות. מי שהיה זקוק לה וקיבל, הרוויח בענק.
