"קמט בזמן": סיפורו של פולחן פנטסטי

תעלומה מסתורית, מסע בין כוכבים וגלקסיות, עיר שעל תושביה שולט אדם אחד בשררה איומה וילד גאון בן שש - את כל אלו ועוד נמצא ב"קמט בזמן" מאת מדליין ל'אנגל, שחוגג חמישים שנה להופעתו לראשונה.

הסיפור המדהים והבלתי ייאמן והעלילה הכובשת מיד, הפכו אותו לספר אהוב על קוראים צעירים בכל העולם. בעברית פורסם הספר ב-1982 בהוצאת "עם עובד", ובימים אלו הוא רואה אור בתרגום חדש ויפה של ארז אשרוב בסדרת "מרגנית" של הוצאת "כנרת זמורה-ביתן".

"קמט בזמן". חלוצי בתחום המד"ב לנוער (עטיפת הספר)

הספר זכה בפרס ניוברי היוקרתי לספרות ילדים, פרס ספר הסקויה, פרס לואיס קרול והיה מועמד לפרס אנדרסן. רבות דובר על הספר, שנדחה בזמנו מהוצאות לאור רבות בשל חריגותו (או כך מציינים זאת), כחלוצי בתחומו - ספר מדע בדיוני לנוער שבמרכזו גיבורה צעירה.

יסודות אפלים

"קמט בזמן" הוא הראשון בסדרת ספרים, אך עומד בפני עצמו ללא צורך בקריאת ההמשכים. סיפור המעשה מתאר את קורותיה של מג מארי, נערה חנונית שמתקשה בלימודיה, המתגוררת עם אמה, אחיה התאומים האתלטיים ואחיה הקטן בן השש, ששמו צ'ארלס וולאס. הלה הוא מושא ללעג על ידי הסביבה, שכן חושבים אותו למפגר, בעוד הוא למעשה מעין אוטיסט-גאון, בעל יכולות נוירולוגיות יוצאות דופן.

אביהם של הילדים הוא מדען (בדומה לאמם) ועובד בחסות הממשלה על מיזם סודי, שממנו לא חזר כבר זמן רב. לילה אחד, בחסותן של שלוש שכנות זקנות ומשונות, שבהמשך יתברר כי הן היו בעבר כוכבים, יוצאים מג, צ'ארלס וולאס וקלווין - נער מיוחד ויפה תואר שבינו לבין מג עתיד להתפתח סיפור אהבה - למסע בין כוכבים ברחבי הקוסמוס, בדרך להציל את אביהם ואת היקום מ"הדבר האפל" שמאיים עליו.

בארצות הברית נחשב "קמט בזמן" לספר פולחן, ולרגל חגיגות היובל להופעתו, הרשת מוצפת בניתוחים, פרשנויות ודיונים אודותיו. בין השאר עתידים להיכתב על הספר חמישים פוסטים בחמישים בלוגים שונים, ויתפרסמו מהדורות חדשות של הספר עם עטיפות חגיגיות לכבוד המאורע.

אחת ממהדורות הספר המהודרות בגרסה האנגלית

"קמט בזמן" הוא יצירה פשוטה מאוד מבחינת אמצעי הביטוי שלה; דמויותיה של ל'אנגל דוברות בישירות מדהימה ועלילותיהן נמסרות בבהירות יוצאת דופן, ויחד עם זאת הוא מורכב ואינטליגנטי להפליא. המתרגמת והעורכת גילי בר-הלל, האחראית על סדרת "גרף צעיר" בהוצאת "גרף", ומתמחה בספרות פנטזיה ומדע בדיוני לנוער, זוכרת את "קמט בזמן" מילדותה, כששהתה עם משפחתה בארצות הברית.

"כילדה, אהבתי מאוד את הספר," היא מספרת, "וחזרתי אליו בכל עת שיכולתי. אחת מנקודות החוזק שלו עבורי, אולי בתור קוראת בת, היא העובדה שהוא עובד ברמת הסיפור האנושי. ל'אנגל מציגה מודל של גיבורה, שקודם כול היא חנונית אבל היא לא נענשת חברתית; 'מותר' לה להיות אחת שיודעת פיזיקה ומתמטיקה, והיא עדיין תמשוך את הבחור הכי חתיך בשכבה".

בר-הלל מוסיפה, כי בניגוד לטענות שמדובר בספר מדע-בדיוני חלוצי, לא מדובר בספר שמשתייך לחלוטין לסוגה הזאת. "הוא לא מדע-בדיוני 'נקי' ויש בו צד שהוא כמעט רוחני," היא מסבירה. "ל'אנגל מציגה אמונה דתית בשלמות של היקום. תפיסתה - שניכרת במיוחד בספרי ההמשך - היא שהכול קשור: היא קושרת הקבלות בין מה שקורה לבני האדם, מה שקורה ברמה של היקום ומה שקורה ברמה המיקרוסקופית (בתוך הגוף של צ'ארלס וואלס למשל).

"כך שטיפול בבעיה אנושית ייעשה תמיד ביחס לטיפול בבעיה קוסמית ומיקרוסקופית, וזאת אינה תפיסה טיפוסית של מדע-בדיוני אלא תפיסה רוחנית, דתית. ל'אנגל משתמשת במושגים של מדע, אבל לא ממשיכה מסורות של מדע-בדיוני מבחינת המוסכמות הספרותיות, ואין אצלה השפעות של סופרים קודמים בסוגה זו".

אולם, ל'אנגל עשתה בכל זאת מעשה ייחודי ולדברי בר-הלל, היא "המציאה משהו משלה, וניתן מיד לזהות את ספריה, שכן הם אינם דומים לספרים אחרים. תפיסתה והאופן בו היא מציגה אותה היא אמונה מעניינת לכשעצמה, וחשובה העובדה שהיא נותנת מקום למדע ולאנשים שמתעניינים בחקר המדע. בספרים הטובים שלה, הייחודיות היא נקודת חוזק, אבל בספרים המאוחרים ניכרת חזרה על אותן תבניות, ותחושתי היתה שהספרים הופכים למטיפים".

אחד האלמנטים החזקים בספר מבחינת הסגנון, שילווה את ל'אנגל בכל מכלול כתיבתה, הנעה בין ספרות פנטסטית ובעלת סממנים של מדע-בדיוני לספרות ריאליסטית, הוא השילוב המפתיע והמעניין בין ריאליזם ופנטזיה. "אם אמרנו של'אנגל לא כותבת מתוך מסורת של מדע-בדיוני," מסבירה בר-הלל, "ניתן לראות שהיא כן קשורה למסורת של סיפורים ריאליסטים מבתי הספר של ארצות הברית. סופרים רבים שכותבים מדע-בדיוני מתעלמים מהפן האנושי, ואם מנטרלים את העלילה, הדמויות הן פלקטיות. אצל ל'אנגל הדמויות עשירות, ויש דרמה אנושית ללא קשר לסיפור הפנטסטי.

עידון מיסטי

"כך למשל, האבא נעלם בנסיבות מיסטיות, אבל בבסיס ישנה דרמה משפחתית של אם שמגדלת את ילדיה לבד, ילדים דחויים בבית הספר ואפילו סיפור רומנטי בין שני צעירים. הספר היה חלוצי מבחינת הסגנון, משום שהסיפור המשפחתי אינו ברקע ומהותי גם לשאלה האם יצליחו הילדים להילחם באויבי היקום. התבנית שהרבה ספרי נוער נופלים אליה זאת תבנית של סיפור קטן ואישי או הצלת העולם, ויש מעט ספרים שעושים את שניהם. המעניין הוא שלא היה קורה דבר אם מג וצ'ארלס וולאס לא היו מצילים את היקום; הם לא גיבורי על במובן זה. אבל על מנת להציל את אביהם, עליהם לנוע במרחבי הקוסמוס ולנצח את כוחות האופל".

השילוב בין הריאליזם והפנטסטי ליווה כאמור את ל'אנגל לאורך עשרות השנים בהן כתבה, ולטענתה של בר-הלל, משהו בכתיבה שלה התפורר עם השנים. היא היתה כל כך מאוהבת בדמויות שלה, ולכן קיבלה החלטות עלילתיות לא נכונות. ניתן לשער כי בר-הלל מתייחסת לספרים הנוספים בסדרה, שניתן להתווכח על מספרם. יש הגורסים כי ההמשכים הם שני הספרים הנוספים בהן מופיעה מג כגיבורה, ויש אחרים שמחשיבים את כל הספרים בהן מופיעות דמויות המשנה מהספר הראשון כגיבורות (באחד הספרים הגיבורה היא בתה של מג). ל'אנגל לא יכלה להניח לדמויותיה ולאורך כל חייה המשיכה ושכללה את הרפתקאותיהן וקורותיהן.

"ב'קמט בזמן' יש משהו מעודן. אנו מזדהים עם הגיבורה שמנסה בעצמה להבין את מערך הכוחות המשונה ויש בו ענווה וסובלנות," מבהירה בר-הלל. "יחד עם זאת, אין ספק של'אנגל היתה חלוצית בזמנה. למשל, השורה הפותחת את הספר, 'זה היה לילה חשוך וסוער', היא מאוד מפורסמת ונחשבת לקלישאה. זוהי קריצה ספרותית נפלאה, והספר כולו עשיר בציטוטים ספרותיים, כמו גם במושגים מדעיים אמיתיים - גם אם בשימוש מעט אחר. בספרים אחרים שלה יש התמקדות גם בתנ"ך ובמוזיקה, וחשוב להבין שהיא עשתה משהו ראשוני; היום נחשב קלישאה לכתוב שהאמנים,

המדענים וכל מי שיוצר משהו מאין הוא חלק מכוחות האור שיצילו את היקום, אבל בזמנה, אף אחד לא כתב ככה. היא גם לא פחדה לצטט את גתה, שייקספיר ודנטה בספר שמיועד לבני נוער".

בחלק הראשון של הספר, פוגשים הילדים שלוש נשים מוזרות (גברת מַשְמָה, גברת מי וגברת מָזֶה). בר-הלל מציינת אותן כדוגמה מובהקת למהלכים החלוציים שעשתה ל'אנגל. "קיים שילוב מיוחד בנשים הללו - מצד אחד הן כמו המכשפות של מקבת, מצד שני, מבינים בהמשך שהן היו פעם כוכבים, ומצד שלישי - הן השכנות המטורפות בשכונה הכול-אמריקאית.

"השילוב המעניין של מיתולוגיה עם מדע, ביחד עם תיאורי עיירה אמריקנית היה מלא קסם עבורי כילדה והוא עדיין מרשים וחזק מאוד. יכולתה של ל'אנגל לעצב דמויות בצורה כה מוצלחת ובכל כך הרבה רמות, הופכת את הספר לחזק ומשכנע".