האם להתעלם מבגידה בחו"ל? סקסולוג מזהיר
אנשים רבים מתפתים לסקס מחוץ לנישואים דווקא בחו"ל. כיוון שמדובר לרוב באירוע חד-פעמי עם פרטנר שלא יראו יותר לעולם, זה נראה להם לא נורא - וגם די אקזוטי. "זה לשחק באש", מזהיר סקסולוג ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות"
זה יכול לקרות בכנס רפואי בברלין, בוועידת עסקים בברצלונה או בביקור במפעל האם של החברה שבה אתם עובדים בכל עיר אחרת בעולם. אתם מתרחקים מהבית לכמה ימים, נפרדים בצער מהול בהקלה מהילדים ומהבעל או האישה, נערכים לימי עבודה אינטנסיביים יותר או פחות כולל ארוחות ערב מכופתרות עם המארחים בניכר, ומבטיחים להביא מתנות.
ואז זה קורה. אתה ממשיך לקפה עם העמיתה שחייכה אליך בהרצאה, את נענית לדרינק בלובי המלון עם המארח השרמנטי. בחסות האווירה האחרת, אולי הבדידות, לבטח האלכוהול, אתם מוצאים את עצמכם במיטה עם אדם זר (חלקית לפחות,( חולקים איזו אינטימיות לרגע, נסחפים לחוויה שהחברה מכנה בגידה. לכאורה, מדובר בפשע ללא נפגעים. אין מצב להתאהבות, אין סכנה שיתפסו אתכם.
כתבות נוספות על זוגיות ובגידה:
- רוצים להציל את הזוגיות? אל תדברו - עשו סקס
הנסיעה תחומה בזמן, וכמוה החוויה. לשני הצדדים ברור שמדובר באירוע חד-פעמי (או מקסימום בכמה מפגשים, כל עוד אתם רחוקים מהבית,( נטול ציפיות, נטול אכזבות, נטול כאבי לב. גם לא לנבגדים שנשארו בבית. תמיד תוכלו לספר להם שהארוחה התארכה ושחששתם להתקשר באמצע הלילה ולהעיר אותם.
להרגיש אטרקטיביים
לעתים נדמה שזה קורה לכולם. כולם מדברים על זה, כולם מפנטזים על זה. לרוב, הסיפורים יהיו על חבר או חברה שזה קרה להם, ואילו הפנטזיות (אולי כמו שראוי לפנטזיות) יישארו כמוסות. בינינו, מי לא רוצה למצוא את עצמו באמצע החיים נסחף בתשוקה רגעית בעיר זרה, מרגיש מחדש את הדם הזורם בעורקיו, מקבל אישור מחודש לכך שכן, הוא עדיין אטרקטיבי.
נתונים חד-משמעיים באשר לשכיחות התופעה אין, אומר לנו עידן מיליצ'ר, מטפל זוגי ומיני. "בכל מה שקשור לבגידות, אין למעשה מחקר אמפירי מדויק. הרי אם ישאלו אותנו אם בגדנו באיזו נסיעה לחו"ל לא נענה, כי לא מרשים לנו בבית. אבל ידוע שיש מקצועות שבהם שיעורי הבגידות גבוהים יותר, בין היתר אלה שכרוכים במשמרות ובעבודה רחוק מהבית.
"אם מדברים על בגידות באופן כללי, אצל גברים המספרים נעים בין 50% ל,80%- ואילו בקרב נשים מדובר בכ40%- עד 70% של מין מחוץ לנישואין, או מה שמוגדר חברתית כבגידה. אין ספק שבגידות בחו"ל הן עניין קיים ונפוץ, אם כי לרוב - זה לא שאדם ממציא נסיעה כדי לבגוד, זה פשוט קורה."
למה זה קורה?
"בגידה בחו"ל קשורה למרכיב אנושי-אישיותי שקיים אצל רובנו והוא הסקרנות המינית. אנחנו לא חיות מונוגמיות," מסביר מיליצ'ר. "בחו"ל האקדח הזוגי והמצפוני פחות מכוון לרקה, אנחנו חשים יותר מוגנים, פחות בסיכון שהשכן מלמעלה יראה אותנו וידווח לבן או בת הזוג שלנו. במסגרת השחרור המסוים הזה מתעצמת התחושה שאפשר וכדאי לממש פנטזיות, בעיקר כאלה שבארץ לא נעז - נניח לעשות סקס עם יותר מפרטנר אחד, או להתנסות עם בן אותו מין, או אפילו עם בני גזעים אחרים.
"בהיותנו חיות פרימיטיביות, רחוק מהבית נרשה לעצמנו להתנסות בדברים שקרוב לבית נחשוש מפניהם. לכל זה תורמת כמובן האווירה - השהות במקום אחר, עם אנרגיה אחרת ושפה אחרת. בניגוד לבגידות 'רגילות,' המניע לבגידה בחו"ל לרוב איננו תסכול או חסך - אלא סקרנות נטו".
"תחזור בלי מחלות"
במקרים מסוימים מדובר בהתנהגות לגיטימית. מתי? אם במסגרת החוזה הזוגי מסכימים שני בני הזוג מראש שמה שקורה בחו"ל אינו בעייתי. משהו בסגנון "אני לא רוצה לדעת, כל עוד תחזור/תחזרי בלי מחלות." זאת, כמובן, בניגוד להגדרה החברתית שלפיה בגידה היא כל מה שקשור ליחסים מיניים מחוץ למערכת היחסים הקבועה.
בין אם הדבר לכאורה לגיטימי ובין אם לאו - התשובה לשאלה אם להתוודות על הבגידה מורכבת. מיליצ'ר" :עקרונית, זה תלוי באמת בחוזה בין בני הזוג. אבל בעיניי, בגידה היא בגידה בכל מקום, ומדובר בחציית גבולות שאינם רק גיאוגרפיים, אלא ברמת האמון בין בני הזוג.
"לנאמנות אין גבולות טריטוריאליים, היא כלל עולמית. וחייבים לזכור שמבחינת הצד הנבגד, זה נורא אם זה קורה במרחק 4,000 קילומטר מהבית ממש כמו שזה נורא אם זה קורה ברחוב הסמוך.
"ההתרה ההלכתית לבגידה מחוץ לעיר לא לקחה בחשבון את הלב. גם אם זה נעשה רחוק מהבית, אין תעודת ביטוח מפני התאהבות ובכל מקרה מסוכן לשחק באש. רוב האנשים לא מספרים על בגידותיהם בניכר, וזה חלק מהמהות הקיומית: אנחנו לא מספרים הכל לפרטנר, וטוב שכך, לא רק בהקשר של בגידה.
"אישית אני חושב שאם זו מעידה חד-פעמית - לא יקרה כלום אם ניקח איתנו את הסוד לקבר. אבל אם זו דרך חיים שפוגעת בקשר, מה שיכול לקרות במקרים של אנשים שמרבים לטוס בענייני עבודה, חשוב לספר על הבגידות, ולו כדי להציל את הקשר".
לפנייה לכתב/ת 
