בגלל כימיקלים - יותר ילדים חולים בסרטן ואסתמה
במאה האחרונה נאלצנו להסתגל לכימיקלים חדשים שנמצאים בקוסמטיקה, במוצצים ובמזון. במקביל חלה עלייה דרמטית בשיעור הילדים החולים באסתמה ובסרטן. פרופ' פיליפ לנדריגן, מומחה להשפעות זיהום סביבתי, מתריע ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מפני חשיפה של ילדינו לחומרים מסוכנים
ילדינו מוקפים בכימיקלים רעילים: במזון שהם אוכלים, בגינות שאנחנו מגדלים, בתכשירי הניקיון והטיפוח שבהם אנחנו משתמשים מדי יום, ואפילו בצעצועים שלהם. מחקרים חדשים מעידים על הסכנה הפוטנציאלית בשימוש בכימיקלים כאלה ועל הצורך לצמצם את סכנת החשיפה אליהם.
מחקר שפורסם לאחרונה במגזין של החברה האמריקאית לרפואה מגלה כי כימיקלים שכיחים - המצויים בציפוי טפלון של כלי בישול, ברהיטים, בציפוי נגד כתמים של שטיחים ואפילו בשקיות פופקורן למיקרוגל - עלולים לפגום בכושר המערכת החיסונית של הגוף לייצר נוגדנים רצויים אחרי קבלת חיסון.
קראו עוד על הכימיקלים סביבנו:
- גרינפיס חושף: כימיקלים בשמפו ובמשחת השיניים שלך
החוקרים, מאוניברסיטת דנמרק, בדקו 587 ילדים שנולדו בשנים 2001-1999 באיי פארו שבצפון האוקיינוס האטלנטי. ילידי האיים הללו נבחרו משום שרובם ניזונים מדגי האוקיינוס, שמימיו עשירים בכימיקלים המדוברים. הילדים חוסנו בפעם הראשונה נגד דיפטריה, טטנוס ושעלת בגיל שלושה חודשים וקיבלו מנת דחף בגיל חמש.
קצת לפני קבלת החיסון השני - בגיל חמש, ושוב בגיל שבע, הם נבדקו למדידת רמות הנוגדנים נגד המחלות האלה בדמם. נוסף על כך נבדקה גם רמת הכימיקלים בדמם. ממצאי המחקר מפתיעים: החוקרים גילו כי רמות גבוהות של כימיקלים מקושרות לרמות נוגדנים נמוכות יותר, כלומר לתגובה מופחתת של המערכת החיסונית. למעשה, אצל ילדים שרמות הכימיקלים בדמם היו גבוהות פי שניים בהשוואה לילדים אחרים, נמצאה חצי מכמות הנוגדנים בהשוואה לילדים אחרים.
בגיל שבע, ילדים שרמות הכימיקלים בדמם היו גבוהות פי שניים היו בעלי סיכון גבוה פי שניים עד פי ארבעה לגלות תגובה חיסונית חלשה עד כדי כך, שלמעשה הם לא היו מוגנים כלל מהמחלות שנגדן חוסנו.
החוקרים בדקו עוד כיצד חשיפה של ההורים לאותם כימיקלים עלולה להשפיע על תגובת המערכת החיסונית של ילדיהם. גם כאן הקשר היה חד משמעי: כאשר נמצאה בדם האמהות ההרות כמות כפולה של כימיקלים, הדבר הוביל לירידה של 39% בריכוז הנוגדנים בדמם של ילדיהן.
"היינו המומים כשראינו את המספרים," אמר עורך המחקר, פרופ' פיליפ גרנדג'ין. "זה המחקר הראשון שמראה שבחשיפת הילדים לכימיקלים האלה אנחנו בעצם הורסים היבט חשוב במניעת מחלות בחברה שלנו. זה סימן מטריד מאוד."
200 חומרים זרים בגוף
בשנים האחרונות מצטברות עדויות רבות נוספות על השפעות המסוכנות של זיהום סביבתי על בריאותנו ועל בריאות ילדינו. אחד המומחים העולמיים המובילים, פרופ' פיליפ לנדריגן, שביקר באחרונה בישראל כאורח של איגוד רופאי הילדים והקרן לבריאות ולסביבה, מתריע בראיון מיוחד ל'זמנים בריאים' על הסכנות הטמונות בחיים המודרניים וקורא להורים להפחית מיד את החשיפה לחומרים המסוכנים. "לא צריך להמתין לתוצאות של מחקרים," הוא אומר. "כל אחד מאיתנו צריך לנקוט פעולה כאן ועכשיו.
"המאה האחרונה נושאת בחובה שינויים דרמטיים בתחום הבריאות," אומר פרופ' לנדריגן. "בשלושת העשורים האחרונים שיעור המחלות הכרוניות עולה בהתמדה: פי שלושה אסתמה, מחלות סרטן בילדים עלו ב,40%- מומים של מערכת הרבייה בבנים הוכפלו. במקביל, ילדים נחשפים ליותר ויותר כימיקלים סינתטיים. מאז 1950 הומצאו יותר מ80- אלף כימיקלים, 3,000 מהם נמצאים בשימוש נרחב מאוד בסביבה. בסריקה של קבוצות מדגמיות באוכלוסייה נמצאים לפחות 200 חומרים כאלה בגוף של כולנו.
"בשנים האחרונות מוצאים הרבה קשרים בין כימיקלים למחלות שונות. זיהום אוויר, עישון פסיבי, הפרשות ג'וקים, אבק, עובש וחלקיקים של אוזון קשורים להתפתחות אסתמה. קרינה מייננת, חומרי הדברה, ממסים שונים - קשורים להתפתחות סרטן בילדות. יש רשימה ארוכה של כימיקלים שקשורים לאוטיזם, לליקויי למידה ולהפרעת קשב וריכוז, בהם עופרת, ביספנול A וכספית. כנראה שאי אפשר להימנע לגמרי מכל אלה, אבל אפשר בהחלט להפחית את החשיפה אליהם." עוברים נחשפים לחומרי הדברה
החשיפה לכימיקלים המסוכנים מתחילה כבר ברחם. מחקר שנערך לאחרונה בקליפורניה גילה כי נשים הרות נחשפות למאות כימיקלים, בהם כאלה האסורים לשימוש זה שנים רבות. החוקרים מצאו כי 43 כימיקלים נפוצים, בהם חומרים הנמצאים במחבתות עם ציפוי טפלון ובתחליבי הגנה מהשמש, נמצאים בגופן של 99% מכלל הנשים ההרות. חלק מהחומרים הללו נמצאו בריכוזים גבוהים, ריכוזים שנקשרו מדעית לבעיות בהתפתחות המוח בילדות ולבעיות פוטנציאליות בפוריות.
חומרי הדברה בשתן
אחד מגורמי החשיפה המסוכנים ביותר הידועים כיום הם חומרי הדברה. ילדים נחשפים מדי יום לחומרי הדברה - החל משאריות שלהם במזון וכלה בתכשירים נגד כינים. מחקר ישראלי מצא רמות גבוהות של חומרי הדברה בשתן של נשים הרות. לדברי המומחים, המודעות לנושא לוקה בישראל בחסר, וחומרים מסוכנים, המותרים לשימוש בחקלאות בלבד, נמכרים בחנויות לכלי בית וגינה.
"חשוב מאוד שנשים הרות יפחיתו את החשיפה לחומרים האלה, כי העובר רגיש מאוד אליהם," אומר פרופ' לנדריגן. "אנחנו ממליצים לנשים הרות לא להשתמש בכלל בחומרי הדברה בבית בזמן ההריון, אבל גם החודשים הראשונים - ואפילו השנים הראשונות - לאחר הלידה פגיעים מאוד.
"הבעיה עם חשיפה כזו היא שאם נגרם נזק למערכת העצבים של התינוק בזמן ההריון - אין אפשרות לתקן את זה לאחר הלידה. קשה לצפות בוודאות למה תוביל החשיפה המסיבית לכימיקלים בעוד כמה שנים, אבל יש כמה היבטים שמטרידים אותי. אני מודאג מהידרדרות האינטליגנציה של האוכלוסייה כתוצאה מחשיפה נרחבת לכימיקלים רעילים למערכת העצבים.
"הדבר המדאיג האחר הוא ירידה בפוריות, בעיקר של גברים, שנגרמת מחשיפה לכימיקלים. אנחנו יודעים היום שספירות הזרע של גברים בכל העולם יורדות, ושיש עלייה משמעותית במומים באיברי המין של בנים. אם לא נגלה את הסיבות לדברים האלה, המין האנושי עלול לעמוד בפני סכנת הכחדה".
הקשר בין זיהום אוויר לאוטיזם
גורם מוכח אחר לבעיות בריאותיות הוא זיהום אוויר. מחקרים שונים שנערכו בעולם וגם בישראל הוכיחו כי ילדים החשופים לזיהום הנפלט מכלי רכב חולים יותר באסתמה. הזיהום קשור גם לתחלואה בסרטן מסוג לימפומה, למחלות ריאות וכן למשקל נמוך בלידה.
מחקרים מהשנים האחרונות מצאו קשר בין חשיפת ילדים לחומרי הדברה ובין תחלואה בסרטן בלוטות הלימפה ולוקמיה מסוגים שונים. "יש כמה כימיקלים שמקושרים להתפתחות סרטן בילדות, בהם חשיפה לחומרי הדברה ולממסים במהלך ההריון," אומר פרופ' לנדריגן. "יש גם עדויות לכך שנטילת חומצה פולית בשלב מוקדם של ההריון מפחיתה את שיעורי הסרטן בילדות. צריך להמשיך ולבחון את הנושא, משום שמעט מאוד ידוע עליו."
מעט גם ידוע בשלב זה על הקשר בין אוטיזם לכימיקלים, אבל הסימנים מטרידים. קבוצת מחקר מאוניברסיטת קליפורניה מצאה כי הסיכון לאוטיזם גבוה פי 1.9 בקרב אנשים המתגוררים בסמוך לכבישים מהירים, כנראה בשל החשיפה לזיהום אוויר. מחקרים אחרים גילו קשר אפשרי בין קוטלי חרקים להתפתחות התסמונת.
לדבריו של לנדריגן, קשר בין חשיפה לכימיקלים לבין התפתחות אוטיזם הוא אפשרי ואף סביר. "אני מוטרד מאוד מהאפשרות שכימיקלים שנמצאים בשימוש נרחב כמו פתאלטים ,Phthalate) המשמשים כתוסף במוצרי פלסטיק) וביספנול A עלולים לגרום לאוטיזם. צריך לנהל מחקר זהיר ולבחון את הקשרים הללו כדי להגיע למסקנות מהימנות, אבל עד שיתקבלו מסקנות, לחיוב או לשלילה, נשים הרות צריכות להימנע באופן מוחלט משימוש בכימיקלים הללו בהריון".
80% מהכימיקלים לא נבדקו
רק בשנים האחרונות החלו לבדוק ברחבי העולם את השפעותיהם של הכימיקלים הרעילים על הבריאות. בחודשים האחרונים קראו מומחים בארצות הברית לבחון מחדש את החקיקה שמאפשרת להכניס לשימוש כימיקלים חדשים ללא בדיקה מעמיקה. פרופ' לנדריגן קובע שהיוזמה הזו הכרחית.
"אחת הבעיות הקשות ביותר שעם השלכותיה אנחנו מתמודדים היום היא שבמשך השנים היינו מאוד חסרי זהירות בהכנסת כימיקלים שונים לשימוש. 80% מהכימיקלים שמצויים היום בשוק לא נבדקו מעולם כדי לראות אם הם עלולים לגרום להשלכות בריאותיות שליליות בילדים ובתינוקות. כך קרה למשל עם הביספנול ,A שהוכנס למאות מוצרים לפני שמישהו בכלל התחיל לשאול את עצמו מה קורה פה. אנחנו צריכים ללמוד מהטעות הזו."
אחד המחקרים החשובים כיום בתחום הזה הוא מחקר הילדים הלאומי שנערך בארצות הברית בעלות של שלושה מיליארד דולר, ועוקב אחר 100 אלף ילדים מתקופת ההריון עד הגיעם לגיל ,21 כדי לבחון את הקשר בין חשיפות סביבתיות והתפתחות מחלות שונות. "המטרה היא לקשר חשיפות מוקדמות לחומרים להתפתחות של מחלות שכיחות," אומר לנדריגן, העומד בראש המחקר.
"ברגע שיהיה לנו מספר משמעותי של תינוקות שנולדו אל תוך המחקר, נוכל להתחיל לדבר על חשיפות מוקדמות ומומים מלידה. כמה שנים אחר כך נוכל לדבר גם על הקשר לאסתמה ולליקויי למידה. התוצאות יתקבלו לאורך זמן, על בסיס קבוע".
לחזור למכלי הזכוכית
גם משרד הבריאות בישראל בוחן כעת את החשיפה לחומרים רעילים. המחקר, שהחל לפני שנה, בוחן את נוכחותם של מאות חומרים רעילים שאנו נחשפים אליהם כתוצאה מזיהום סביבתי, בהם חומרים שידועים כמסרטנים או כגורמים נזקים גנטיים.
אחד החומרים שנבדקים כעת הוא ביספנול ,A שזכה בשנים האחרונות לפרסום בגלל הימצאותו בבקבוקי תינוקות ובמוצצים ונחשד כפוגע במערכת ההורמונלית. נוסף על כך נבדקים ריכוזי חומרים שמקורם בעיקר בשריפת נפט ודלק, פתאלטים, חומרי הדברה אורגנו-זרחניים שעשויים לפגוע במערכת העצבים, וחומרים המצויים בעשן הסיגריות. במסגרת המחקר נלקחו דגימות שתן מ250- בני אדם, ותיבדק תכולת החומרים הכימיים שנמצאים בהם. כל משתתף מילא שאלון מפורט בנושא מקורות החשיפה האפשריים שלו לזיהום סביבתי.
עד שיתקבלו תוצאות המחקרים הללו, קורא לנדריגן לציבור לנקוט צעדים מעשיים כבר היום כדי להפחית את החשיפה האישית לכימיקלים מסוכנים. אחת היוזמות שלנדריגן קידם בישראל היא שכל רופא משפחה ישאל את המטופלים שלו, ובראשם ילדים, על חשיפה לכימיקלים בבתיהם. "כמו ששואלים כל אמא אם היא משתמשת בכיסא בטיחות במכונית שלה, כך צריכים לשאול גם על חשיפה לכימיקלים כחלק מהבדיקה השגרתית," הוא אומר.
"ויש דברים רבים שהורים יכולים לעשות בביתם, למשל להפחית שימוש בחומרי הדברה, להיזהר בצריכת הדגים שאוכלים ולאכול רק את אלה שאינם מכילים כספית. לצרוך במידת האפשר מזון אורגני ולהשתמש בקוסמטיקה בטוחה, לא בזו שמלאה בפתאלטים. חוץ מזה, כדאי גם להפחית ככל הניתן שימוש בקופסאות פלסטיק ולחזור להשתמש במכלי זכוכית כמו שסבתא שלנו עשתה".
הוצאנו את העופרת - שיפרנו את האינטליגנציה
בשנות ה70- יצא פרופ' לנדריגן בשליחות המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית לחקור הרעלת עופרת אצל ילדים שהתגוררו בסמוך למתקן להתכת עופרת בטקסס. עבודתו הראתה שדי ברמות זעירות של עופרת כדי לגרום נזק כבד ליכולות הקוגניטיביות. התגלית הזו הובילה מהלך שהביא להפסקת השימוש בעופרת בדלק לכלי רכב ב.1976-
"בשנות ה70- ובשנות ה80- של המאה הקודמת הפחתנו את חשיפת הילדים לעופרת ביותר מ,"90%- הוא אומר. "בראש ובראשונה הוצאנו אותה מהדלק. בזכות הפעילות הזו - תוצאה של מחקרים מדעיים - כנראה העלינו את האינטליגנציה של כל הדור שנולד אחריה בחמש או שש נקודות".
לפנייה לכתב/ת 
