טוחן מילואים? רוב המעסיקים יוותרו עליך
55% מהנשאלים בסקר אנונימי שנערך הודו כי היו מעדיפים לא להעסיק משרתי מילואים. בסקר זהה בו הזדהו המשיבים בשמם ירדה כמות המדירים ל-1% בלבד. משרד הביטחון: "זו תופעה שפוגעת באנשים איכותיים"
לאחרונה, בעקבות מאבקים שונים - בין השאר על חוק טל, והדיון סביב הקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה, התחדש השיח הציבורי בנושא השירות הצבאי הסדיר ושירות במילואים.
- משרתים במשרד: צניחה בהיעדרות לצורך מילואים
חברת עוקץ מערכות ביצעה לאחרונה סקר בקרב 280 עסקים, המעסיקים כ-11,000 עובדים, במטרה לבחון האם המעסיקים מעדיפים להעסיק עובדים שאינם משרתים שירות מילואים.
המשיבים על הסקר: מנכ"לים, סמנכ"לים חשבים, אנשי משאבי אנוש, חשבים וחשבי שכר שנכחו במספר כנסים שקיימה החברה במהלכם מילאו שאלון אנונימי.
הנשאלים נתבקשו למלא מספר פרטים כלליים: סוג העסק,הענף אליו הוא משתייך ומספר העובדים המועסקים בו, כאשר העסקים חולקו למספר קטגוריות.
עסקים קטנים - עד 30 עובדים, עסקים בינוניים - עד 80 ועסקים גדולים - מעל 80 עובדים.
למעלה מ-55% מהנשאלים המחזיקים במשרות מפתח בעסקים קטנים בתחום המזון השיבו, כי הם מעדיפים שלא להעסיק אנשי מילואים.
| חנויות מזון | מוסכים | תעשייה | תעשייה קיבוצית | מסחר ושירותים | ביטוח ופיננסים | היי-טק | |
| עסקים קטנים | 57.1% | 46.3% | 38.7% | 8.1% | 35.4% | 20.1% | 12.7% |
| עסקים בינוניים | 48.2% | 32.1% | 27.4% | 5.1% | 22.8% | 12.3% | 6.9% |
| עסקים גדולים | 16.3% | X | 14.7% | 1.9% | 14.3% | 4.5% | 3.3% |
עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, מציין כי מבלי להמעיט בחומרת ממצאי הסקר, ניתן לפרש את ההתנגדות של המשיבים מקרב העסקים הקטנים, כאקט קיומי. "בל נשכח כי מצבת העובדים המצומצמת אינה מאפשרת גמישות והיעדרות של עובד, משמעה לעתים השבתה של מקצת או יותר מפעילות העסק, בלא שהמעסיק מקבל על כך פיצוי ממשי".
המציאות שמשתקפת מבעד לתשובות הבכירים בקרב העסקים הבינוניים אינה מעודדת: כ-48.2% מקרב המשיבים מתחום המזון וכ-32.1% מענף המוסכים השיבו כי הם מעדיפים שלא להעסיק חיילי מילואים.
שיעור בלתי מבוטל מהמשיבים מענפי התעשייה הכללית הביעו גם הם חוסר עניין בהעסקתם - כ-27.4%. עוד עולה מנתוני הסקר כי גם בקרב מקבלי ההחלטות בענף המסחר והשירותים, ישנם לא מעטים שרואים בכך כמכשול: כ-22.8% מהמשיבים סבורים כך.
תמונה מעודדת במעט עולה מעובדי הביטוח והפיננסיים כש"רק" כ-12.3% מעדיפים שלא להעסיק חיילי מילואים. שיעור הנכונות הגבוה ביותר נרשם אצל בכירי חברות ההי-יטק : כ-6.9% מעדיפים שלא להעסיק אנשי מילואים.
גודל העסק כגודל הרצון להעסיק
תמונה אופטימית הרבה יותר מצטיירת מנתוני המשיבים - המנהלים בעסקים הגדולים ששיעור ניכר מהם אינו רואה בהעסקת חיילי מילואים כאקט שמפריע לפעילותו השוטפת של העסק.
בראש סולם המתנגדים, נמצאים מנהלי חברות המזון :כ-16.3% כאשר את תחתית הטבלה סוגרים מנהלי חברות ההיי-טק: רק כ-3.3% מעדיפים שלא להעסיק אנשי מילואים.
ברגמן מסביר כי חלקו היחסי של העובד הבודד קטן יותר ולרוב, חסרונו בעת שירות המילואים משבש במידה פחותה יותר את התנהלותו של בית העסק.
לדבריו, יש לציין את התעשייה הקיבוצית אשר המשיבים הנמנים על עובדיה הביעו עניין בהעסקת עובדים המשרתים במילואים, בלא קשר לגודל העסק, ובניגוד לתפיסה הרווחת בקרב אנשי המפתח בתעשייה הכללית.
ברגמן ציין, אגב, כי ביום עיון נוסף, שנערך לאחרונה בתל אביב, התבקשו המשתתפים למלא את אותו השאלון שמלאו האחרים אלא שהפעם כלל השאלון את פרטי המשתתף. מכל המשתתפים (כמאה במספר) רק משתתף אחד ציין כי יש לו התנגדות להעסקת מילואימניקים.
עו"ד שרון חכמון אלמקייס, מומחית לדיני עבודה ממשרד חכמון-אלמקייס ושות', מסבירה: "בהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נכתב כי לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה בין היתר מחמת שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, כהגדרתו בחוק שירות ביטחון, לרבות מחמת תדירותו או משכו של שירות המילואים, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה".
"על המעסיק לדעת", מוסיפה עו"ד חכמון אלמקייס, "כי במידה שתוגש כנגדו תביעה בשל הפרת הוראות סעיף 2, הוא זה שיידרש להוכיח כי פעל שלא בניגוד להוראות, וככל שלא יצליח לעשות זאת, בית הדין לעבודה רשאי להטיל עליו קנס של עד 150,600 שקל".
תגובות לסקר
ממערכת הביטחון נמסר בתגובה: "לצערינו, הנתונים הללו מדגישים את הקושי ההולך וגובר של אנשי המילואים במציאת עבודה, בעיקר של אלו המבצעים ימי מילואים רבים ולתקופות רצופות. זוהי תופעה הפוגעת באנשים איכותיים אשר לוקחים עליהם מתוך הכרה את חובת השמירה על ביטחון המדינה תוך כדי לקיחת סיכון פיזי ונטל כלכלי כבד".
"חוק המילואים, שנחקק בשנת 2008, פתח שיח כלכלי בין המדינה לאנשי המילואים ומהווה נקודת ציון חשובה להמשך הדרך. יש להמשיך בדרך זו על מנת לייצר מודל תומך בשירות המילואים ולסייע למעסיקים להתמודד עם הקושי של מאפייני כלכלת השוק. מערך המילואים מהווה מרכיב עיקרי בעוצמתו וחוסנו של צה"ל ו'עומק אסטרטגי' של מדינת ישראל וצה"ל לשמירת בטחון המדינה".
"המלצה בדבר מתן העדפה מתקנת לאנשי מילואים במגזר הציבורי ולתמיכה במעסיקים בשוק הפרטי הועברה לטיפול הדרג המדיני".
מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "הנתונים תואמים את המשתקף מהתלונות המגיעות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת - בגין אפליית מילואימניקים, תלונה על פיטורין בזמן המילואים או לחילופין, בקשות מעסיקים ממועסקיהם, שלא להתנדב לימי מילואים נוספים. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מזמינה את מי שחש/ה מופלה לקבל ייעוץ בעניין מסגל הנציבות ולבחון את הכלים המשפטיים העומדים בפניו/ה".
לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מדובר בסקר מיותר, שכן על כל מעסיק מוטלת חובת יסוד לקלוט עובדים ולהמשיך להעסיקם על פי העקרונות של חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. לדבריו, לא יכולה להיות אפליה חמורה יותר מאשר להעדיף עובדים שאינם חייבים בשירות מילואים. ישנן מספיק עוולות במדינה זו כלפי אלה הנושאים בעול הביטחון ואלה המשרתים מילואים.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: דובר צה\"ל")
