הפללת הלקוח: יום היסטורי או פגיעה בזונות?
תגובות מעורבות להצעת החוק המטילה אחריות פלילית על צרכני שירותי מין. זונה לשעבר: הלקוחות שותפים לפשע ולגיהנום שלנו. פעיל בעמותה המסייעת לזונות: החוק יגרום ליותר פחד ומצוקה
כבר חמש שנים שדורית (שם בדוי) מגדירה את עצמה "נקייה מסמים וזנות". בגיל 45 היא הכירה נרקומן לשעבר שסייע לה להשתקם וכיום היא עצמה מסייעת לנשים לצאת מן המעגל. "הלקוחות שותפים לפשע שאחראי לגיהנום שהזונות עוברות", אמרה אתמול (יום א') ל-ynet, אחרי שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ אורית זוארץ להטלת אחריות פלילית על לקוחות של שירותי מין.
ההצעה, שעדיין טעונה אישור בכנסת, זוכה לתגובות מעורבות בקרב גורמים וארגונים הפועלים לסיוע לפרוצות - האם מדובר בהחלטה היסטורית או דווקא בפגיעה בסיכויי השיקום של זונות? "הייתי מענישה את כל הגברים שהולכים לזונות, אבל החוק יפתור רק חלק מהבעיה", אומרת דורית, "בלי טיפול מקיף ושלם של המדינה הוא לא מספק, ועלול גם לפגוע בחלק מהזונות".
לעיון בהצעת החוק - לחצו כאן
ההצעה קובעת בין היתר כי ניתן יהיה להטיל על לקוחות מאסר של עד שנה וחצי, או לחלופין - במקרה של עבירה ראשונה - לחייב אותם להשתתף בסדנה שבה נשים שנחלצו מחיי זנות יספרו על עברן.
דורית, שנולדה לאב אלכוהוליסט ולאם חולה, מספרת שגדלה בפנימיות ובמוסדות, עברה אונס בילדותה והתמכרה לסמים בגיל צעיר. "אין סם שלא התמכרתי אליו", היא אומרת, "בסוף נאלצתי למכור את עצמי בשביל סמים. אחרי שעבדתי בדירות הידרדרתי לרחוב. אלה חיים אומללים של צער וכאב, של התעללות מצד לקוחות וסרסורים. אף אחת לא באמת בוחרת בזה". חרף הניסיון שלה בתחום הזנות, גם לה אין דעה חד-משמעית על הצעת החוק.
"הניסיון מלמד שהפללת הלקוח עובדת"
זיו איש, פעיל בעמותת "הדלת לתקווה" שמסייעת לפרוצות, אומר כי "החוק, שמתיימר להגן על הזונות, לא מקובל על הזונות". את התנגדותו לחוק הוא מנמק בכך ש"הזונות שאני משוחח איתן טוענות שהוא יצמצם את היכולות שלהן לעבוד, בזמן שלרובן אין אופציה אחרת מלבד לעסוק במקצוע. "החקיקה תגרום רק ליותר פחד ומצוקה בקרב זונות ותקשה עליהן את שגרת חייהן הבלתי אפשרית ממילא. יש דרכים אחרות לסייע לנשים הללו, באמצעות שיקום בהוסטלים ותמיכה מהמדינה, שנותנת היום מענה מזערי בלבד".פרופסור שולמית אלמוג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שחוקרת את ההסדרה המשפטית של תעשיית הזנות, חולקת עליו לחלוטין. "מדובר ביום חשוב ומשמעותי שמקרב את החברה הישראלית ליעד שהיה נראה עד לא מזמן בלתי מושג", היא טוענת. "מוסרית, חייבים להוקיע ולאסור את התופעה הזו בכל חברה שרואה את עצמה מחויבת לזכויות אדם".
אלמוג, מחברת הספר "נשים מופקרות" שעוסק בנושא, מסבירה שהרוב המוחלט של הנשים העוסקות בזנות לא בוחר באופן אמיתי לפנות למקצוע, אלא מגיע אליו כתוצאה מנסיבות חיים של ניצול, מחסור והתעללות מינית או פיזית, וחלק על ידי סחר פלילי ממש: "החוק החדש בעצם קובע שהמדינה אחראית לנזק שנגרם לנשים הללו. הניסיון ממדינות אחרות מראה שהענשת הלקוחות עובדת, מצמצמת את התופעה ומהווה כלי חינוכי שמסמן את הזנות כתופעה בלתי לגיטימית כמו עבדות ופגיעה בילדים".
הבעיה: המשטרה תמשיך לרדוף את הזונות
גם בין אלה המסכימים עם אלמוג, יש מי שחוששת מהקשיים ביישומו. עו"ד נעמי לבנקרון, מרצה בבית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס במסלול האקדמי של המכללה למינהל, מסבירה בשיחה עם ynet כי היא תומכת בחוק, אך לפני שזה יוחל, יש צורך בתזמון נכון ובשינוי המנגנון המיישם אותו. במילים פשוטות: לבנקרון חוששת מיחסה של משטרת ישראל לזונות.
"יש בחוק מגרעות, אבל הוא טוב", היא קובעת, "מטיפול בנפגעות מצאתי שהוא עדיף על מיסוד הזנות. אבל קודם יש צורך בשינוי היחס אל הנשים הללו. המאבק בסחר בנשים והטיפול בזנות נכפה על המשטרה והטיפול בהן גרוע".
"המשטרה למעשה רודפת את הזונות: בין בקנסות על 'עמידה בכביש שלא בתפקיד' ו'עישון בבית בושת - מקום ציבורי', פורצים לבתי בושת, מצלמים את הבחורות. בחוק הזה רותמים את הסוסים לפני העגלה, בחשיבה קצרת רואי. אם יחוקקו את החוק במצב הנוכחי, יהפכו את הנשים לשותפות לדבר עבירה וידרשו מהן להעיד נגד הגברים".
הפתרון, לדבריה, טמון ב"הקמת יחידות מיוחדות לטיפול ידידותי בנשים לפני יישום החוק. אני לא מקבלת את הקריאה הפמיניסטית לפיה קודם צריך לחוקק חוק נגד הגברים ואחר כך לטפל ביחידות המשטרה. שיקצו כמה שוטרים בודדים שיהוו יחידה ידידותית לזונות, בה ישולבו מנטוריות - נשים שעסקו בזנות ויצאו ממנה. צריך לעסוק בבעיות בגובה העיניים ולא בגובה המחשוף. שיתנו לנשים הללו מפלט ויראו להן שאפשר אחרת. נשים בשטח מפחדות משוטרים וכעת תהיה להן סיבה נוספת לפחד מהם".
התקדים השבדי: היקף הזנות ירד ב-50 אחוז
מנתונים של מטה המאבק לסחר בנשים עולה כי כשליש ממספקות ומספקי שירותי זנות בישראל הם קטינים. כ-90 אחוז מהעוסקות בזנות נשלטות על ידי סרסורים, ו-55 אחוז מהן עברו אונס תוך כדי העיסוק בזנות. הגיל הממוצע לכניסה לזנות עומד על 14.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- נתניהו ביקר בעליון: אגנוז כל הצעה נגד השופטים
- מופז יוצא לדרך: "אני אלטרנטיבה לנתניהו"
- 10 שנות מאסר לנהג שהרג במהלך מירוץ בכביש
- דורי בת 105 ועדיין מתנדבת - מה הסוד?
לפני כ-12 שנים חוקקה ממשלת שבדיה חוק עם עקרונות דומים לחוק הפללת הלקוח. עשר שנים מאוחר יותר מונתה ועדה לבדוק את השפעות החוק, והממצאים הצביעו על ירידה של כ-50 אחוז בשיעור הנשים המנוצלות לזנות. הוועדה השוותה את הנתונים לשתי מדינות שכנות בסקנדינביה - דנמרק ונורבגיה - וממצאה שממדי הזנות שם באותה תקופה היו גבוהים פי שלושה מאלו שנמדדו בשבדיה.
להפללת הלקוח "החוק יביא יותר נזק מתועלת", טוענת ד"ר חגית לרנאו, סגנית הסנגור הציבורי הארצי, שמתנגדת להצעת החוק. "המטרה של החוק היא לשפר את מצב הנשים ולמנוע השפלה ואלימות כלפיהן, אבל בשטח החוק יביא לכך שכל התעשייה תרד עוד יותר למחתרת ונשים יוכלו עוד פחות להשתמש ברשתות הגנה או לפנות למשטרה. למעשה, החוק מפקיר את הנשים שעוסקות בזנות".
לדברי ד"ר לרנאו, "החוק יוצר דיסוננס בתוך המשפט הפלילי. הוא אוסר על קבלת השירות אבל לא אוסר על ההיצע. כלומר, שידול לקוחות ומתן שירות. אם מחליטים על המודל הזה צריך לאסור את שני צידי המטבע. בנוסף, יש כאן שימוש יתר במשפט הפלילי. הטיפול בנשים צריך להינתן בתחומים של סיוע, רווחה והסברה, ולא באמצעות ההענשה".
לפנייה לכתב/ת 
