סם האהבה - כולנו נופלים

כמו כל סם, גם התאהבות ממסטלת אותנו, מנתקת אותנו מהמציאות ויכולה להפוך בשלב מאוחר יותר למזיקה. סם האהבה הוא משפיע חזק על המוח, מפעפע וזוחל אל הלב, מפרפר לנו את האיברים הפנימיים שבחלל הבטן, מסוגל לפעמים לגרום לנו לפיק ברכיים, סחרחורת נעימה, מעיף אותנו גבוה ומבצע פעולה כימית לכל דבר.

• עוד כתבות יחסים באתר לאשה
  

הכימיה חוגגת ואנחנו ממריאים לשחקים(צילום: shutterstock)

אף פעם לא נוכל לומר שליפול ל"סם" זה טוב, כי אחרי כל נסיקה מעלה, מגיעה ההתרסקות מטה ואחריה חייבת לבוא עלייה מתונה לאיזון. יש משפט שאומר שהחיים הם כמו עסק - חשוב שנהיה תמיד ברווחיות.

אהבה היא חלק מהחיים ומומלץ שתשמש עבורנו כעסק מתון עם הכנסות והוצאות (תרתי משמע) מאוזנות, כאלה שיפרנסו לנו בכבוד את הלב.

מי צריך את זה בכלל?

אהבה, או ליתר דיוק "סם האהבה", משול למסכת ארוכה ומתפלספת שעד עכשיו לא באמת מצאו לה הסברים מדויקים ואמיתיים. לפעמים היא הדבר הכי ממכר בעולם וכשהיא קיימת אנחנו עפים באוויר - אבל עוד לא ממש שמענו על מקרים רבים סוחפים ועצומים של אהבה בלתי נגמרת, איכשהו תמיד מגיעה הנחיתה הכואבת. יחד עם זאת, כולנו משתוקקים אליה - וזו שבינו לבינה, בינו לבינו, בינה לבינה - או במילה אחת זוגיות - אהבה בין שניים, היא המנצחת.

פחד אוהבים

מניסיוני ומניסיונם של חבריי, כשמגיעה אלינו גברת אהבה צועד לצידה גם אפקט הפחד, וככל שאנחנו מתבגרים, הפחד מתגבר. תאי הזיכרון במסגרת עולם התת-מודע זוכרים כל כך חזק רגעים קשים של אהבה נכזבת עד כדי כך שאנחנו שואלים את עצמנו למה הם לא זכרו ככה חומרים למבחנים כשהיינו בגיל ההתבגרות או באוניברסיטה.

זיכרון הכישלון מרתיע מקשר חדש(צילום: shutterstock)

אני לא מגלה לכם את אמריקה ואני לא מדענית, אבל כשהזיכרון חזק וכואב, או ליתר דיוק כזה שנטמע לנו בתאי הרגש ככישלון, אנחנו בורחים ממנה, הודפים אותה, מפחדים ממנה, מעדיפים לא להיפגע שוב, אבל איכשהו הרצון של להיות נכבשים/כובשים קיים אצל כולנו וגם אם אנחנו משחקים עם עצמנו את המשחק המפורסם של כאילו זה לא מזיז לנו ואנחנו בשליטה ולא נתאהב שוב לעולם כי זה כואב.

למרות זאת, אנחנו שוב מתמסרים אליה, היפה הזו, המקסימה, המלאה בפרחים וניצוצות, בקסם ובעוצמה, בך, האחת והיחידה: ה א ה ב ה. 

עולם ורוד?

הרי אנחנו לא לגמרי שפויים כשאנחנו מאוהבים מעל הראש ומפעם לפעם כשאנחנו נופלים ל"סם האהבה" הזה, הכל נראה ורוד ונדמה לנו שזו הטובה ביותר, שונה מקודמותיה ובטוח יש לה עתיד - כמה אנחנו פתאטים כשאנחנו מסוממים. כמה ממכר הסם הזה כשהאהבה לא נכונה לנו.אבל אפשר להתעודד, לפעמים הגיל עושה את שלו והוורוד הזה כבר מקבל גוונים יותר עמוקים.

אז איך נדע?

בתחילת הדרך כל אהבה מתחילה גבוה, כמו זינוק קדימה ברכב ספורט, כמו טיל שעף לשמיים, כמו זיקוקים מתפוצצים באוויר ומאירי שמיים... והסטלה הזו ממכרת.יחד עם זאת חשוב לזכור שאף פעם אהבה לא תוכל להישאר כך בשיאה וכשהיא מורידה הילוך היא לא בהכרח נגמרת, ההיפך הוא הנכון - רק אז היא נבחנת באמיתות שלה.התחלות מתוקות וניצוצות באוויר הם לא המדד להצלחה בהמשך ורק כשהכל מתאזן אפשר לדעת אם באמת האדם שמולנו מתאים לנו.

אפשר להרפות ופשוט ליהנות(צילום: shutterstock)

סתם הערת ביניים (או כמו שאומר אחד החברים הטובים שלי, "פרסומת"): לא כל אהבה חייבת להוליד זוגיות, מחויבות, תבניות, חתונות, חוקים ומצוות. לפעמים אהבה במערכת יחסים יכולה להיות נטו קבלה והנאה, כיף של ביחד וחיים של שלווה. כי בינינו? בדיוק התבניות הקשיחות והברורות הן אלה שאנחנו מתים לפוצץ בסוף, כי הן חונקת אותנו.

לסיכומו של עניין

אהבו תמיד, אל תחפשו את הניצוצות, ודווקא מתוך השקט תגדל לכם אהבת אמת שבאה מתוך חברות אמת וזוגיות יציבה. לא חייבים להיות דומים לחברים הכי טובים שלנו שמשדרים יתר מתיקות וזוגיות מופלאה, לא חייבים להתחתן כדי להצהיר על אהבת אמת ובטח שלא חייבים לכתוב חוקים בין שניים, אלא לזרום, להבין לקבל, לא לשפוט, לתת לזמן לעשות את שלו. הכל מסתדר בסוף.