עם במבחן: האם היוונים ישרדו את תקופת הצנע?
האבטלה ביוון מגיעה לשיעור של 21%, הכלכלה נמצאת במיתון זו השנה החמישית ברצף ורחובות הבירה עולים בלהבות: האם תוכנית הקיצוצים שאושרה באתונה, מחוסר ברירה, תציל את המדינה מפשיטת רגל, או רק תחמיר את המצב? בעד ונגד
על רקע הדיונים הקדחתניים שהתקיימו בימים האחרונים סביב סוגיית אישור תוכנית הקיצוצים של יוון, נשאלת השאלה האם בכלל כדאי לאתונה לערוך קיצוצים נוספים. זאת, בזמן שהאבטלה במדינה מגיעה לשיעור של 21%, הכלכלה נמצאת במיתון זו השנה החמישית ברצף ורחובות הבירה עולים בלהבות.
- רגע האמת של יוון: לקצץ או להסתדר לבד
- ראש ממשלת יוון יפטר שרים שלא יתמכו בקיצוץ
- יבשת במשבר: מה לדרמה באירופה ולישראל?
הלילה (ב') אישר הפרלמנט היווני את תוכנית הקיצוצים הרחבה בתקציב, על רקע עימותים אלימים וקשים ברחבי המדינה. אישור התוכנית היווה תנאי לקבלת סיוע בסך 130 מיליארד אירו (176.6 מיליארד דולר) מגרמניה וממוסדות פיננסיים אחרים ברחבי העולם, כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.
אלא שיוון הייתה לכודה בעמדת הפסד בכל מקרה: בפרלמנט ידעו כי המדינה חייבת להעמיק את תוכנית הקיצוצים שהחלה ב-2010, ובכך להגדיל את מספר המפוטרים במדינה. אם לא היו מאשרים את התוכנית, יוון הייתה עלולה להיכנס למעמד של חדלות פירעון על חובותיה, וכתוצאה מכך לנטוש את מטבע האירו ולרסק את המערכת הבנקאית במדינה.
עוד בטרם אישר הפרלמנט את התוכנית, הגדיר שר האוצר היווני, אוונגלוס וניזלוס, את הדברים בצורה ברורה: "הבחירה שבפניה אנחנו עומדים היא של קורבן, או של קורבן גדול יותר - בסדר גודל שאי אפשר להשוות אותו לשום דבר אחר". זמן קצר לאחר אישור התוכנית הוסיף: החלופה לתוכנית החילוץ - פשיטת רגל יוונית ועזיבה של גוש האירו - תהיה גרועה בהרבה עבור אזרחי המדינה.
סוכנות הידיעות AP אספה כמה שאלות שעליהן נאלץ הפרלמנט היווני להשיב בטרם הגיע להחלטה הגורלית הלילה, ובדקה עמדות בעד ונגד תוכנית הקיצוצים.
העמקת הקיצוצים בתמורה לחילוץ
בעד: יוון זקוקה לתוכנית חילוץ כדי לשלם איגרות חוב בסך 19 מיליארד דולר, שמועד הפירעון שלהן הוא 20 במרס. ראש הממשלה, לוקאס פאפאדמוס, הזהיר: "חדלות פירעון לא מסודרת תוביל את המדינה שלנו להרפתקה קטסטרופלית". לדבריו, תוכנית החילוץ תעזור ליוון לצאת מהמיתון בשנה הבאה.
בנוסף על חילוץ בהיקף של 172 מיליארד דולר, יוון מנהלת מגעים על הסכם שצפוי להפחית את החוב שלה לנושים פרטיים, בהיקף של 270 מיליארד דולר. ההסכם יפחית כ-70% מתשלומי החוב.
מכירת חברות בבעלות ממשלתית, חשיפת אנשי מקצוע כמו ארכיטקטים ורוקחים ליותר תחרות והכפפת רפורמות אחרות, צפויות לייעל את הכלכלה בטווח הרחוק. אך גם עם תוכנית הקיצוצים, בקרן המטבע מעריכים כי רק בשנת 2020 יוון תצליח לצמצם את החוב שלה לרמה סבירה.
נגד: תוכנית קיצוצים שכזו עלולה לפעול דווקא נגד הפחתת החובות, משום שהיא תאט את הכלכלה ותפחית את ההכנסות ממסים.
הממשלה מכירה בכך שתוכנית הקיצוצים תוביל את כלכלת יוון להתכווצות של 4%-5% השנה. ללא התוכנית, הממשלה צופה כי הכלכלה תתכווץ ב-2.8% בלבד. התוכנית כוללת הפחתה של שכר המינימום ב-22% ופיטורים של 15 אלף עובדי ציבור השנה.
עד כה, תוכנית הקיצוצים לא עזרה בהפחתת נטל החוב של יוון. החוב הממשלתי, כאחוז מתוך הכלכלה אפילו גדל לאחר תחילת הקיצוצים – לשיעור של קרוב ל-160% ברבעון השלישי של 2011, לעומת 139% שנה קודם לכן.
"כל התוכנית איבדה פרופורציה", אמר פרופ' דימיטרי פאפאדימטריו, נשיא מכון Levy לכלכלה ב-Bard College בארה"ב. הקיצוצים מובילים לקושי בקרב האזרחים ולמתחים ומהומות. פאפאדימיטריו הביע חשש כי החברה היוונית "מתפרקת" תחת הלחץ: "העוני גבר, ושיעור חסרי הבית גבר", אמר. כך גם הפשע ושיעור ההתאבדויות.
חדלות פירעון ועזיבה של גוש האירו
בעד: חדלות פירעון תוביל להקלה בלחץ המיידי הנתון על המצב הפיננסי של יוון, והיא תוביל ככל הנראה את יוון לנטוש את האירו. עזיבה של האירו תותיר את יוון עם מטבע זול בהרבה - הדרכמה. עובדה זו תעזור לכלכלה היוונית, משום שהמוצרים היווניים יהיו פחות יקרים בכל העולם. לייצואנים ביוון יהיה יתרון תחרותי.
ברנרד באמול, כלכלן ראשי בחברת הייעוץ הכלכלית האמריקאית Economic Outlook Group, סבור כי הלחץ הכלכלי אכן יוביל בסופו של דבר את יוון לעזיבה של האירו. לדעתו, מדובר בצעד הנכון ביותר.
"מה הכי גרוע לאירופה? לא להתקדם עם הטיפול במצב הנוכחי, ולהמשיך לחלץ את יוון ופורטוגל - או להבין שהמדינות הללו לא היו צריכות להצטרף לגוש האירו מלכתחילה?", הוא שואל.
נגד: יציאה מגוש האירו תוביל את המערכת הבנקאית לכאוס. המלווים ייכנסו לפאניקה, על רקע הסיכון לקבל את החזרי החוב שלא באירו אלא בדרכמות בעלות שווי לא ידוע. כניסה של מטבע חלש בהרבה אף עלולה להוביל לאינפלציה ביוון, משום שמחירי המוצרים המיובאים יזנקו.
המשקיעים הבינלאומיים לא יהיו להוטים להלוות לממשלת יוון, לחברות היווניות או לבנקים במדינה. קיפאון בשוק האשראי יוביל למיתון גרוע יותר מהמיתון הנוכחי. כלכלנים בבנק השוויצרי UBS מעריכים כי הכלכלה של יוון תתכווץ בשיעור של עד 50%, אם תעזוב את גוש האירו.
הפגיעה עלולה להתפשט גם לבנקים אירופים אחרים, שיספגו את ההלוואות שלהם ליוון. התרחיש הגרוע ביותר: אסון בסדר גודל של קריסת ליהמן ברדרס, כאשר הבנקים חששו להלוות אחד לשני ושוק האשראי קפא בכל העולם. חלק מהכלכלנים רוצים לראות את הממשלות האירופיות מייצרות תוכנית חילוץ שמאלצת ביצוע קיצוצים, במקביל לסיוע שמעודד צמיחה.
"כשיש לך אבטלה של 20%, אתה צריך לעשות משהו", מסביר פאפאדימיטריו. הוא מעוניין בהצעה של המדינות האירופיות בסגנון הסיוע שארה"ב נתנה לאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. "אתה צריך משהו דומה לתוכנית מארשל", הוא מסכם.
לפנייה לכתב/ת 
