מכה נוספת: מי ישא בחובות הנפטר?

לאחרונה דיווחו כלי התקשורת על מותו הפתאומי של איש העסקים דוד דודאי בעת דיונים בבית המשפט שעסקו בפשיטת הרגל בעסקיו. דודאי, שעל פי הפרסומים עסק בתחום הנדל"ן בישראל ובחו"ל, התבקש על ידי שלטונות המס בישראל לשלם חובותיו בסכום מצטבר של כשמונים מיליון שקל.

בלהט הדיונים על גורל חובות אלו, קרס דודאי בבית המשפט והלך לעולמו. העובדה כי גרושתו, אתי דודאי, נחשבת לאישה אמידה, מעלה שאלות ותהיות רבות הנוגעות לעתיד החובות שצבר דודאי בעצמו - מהי אחריותה של גרושתו, אם בכלל, לגבי חובות אלו, ומהי אחריות היורשים העתידיים? נסביר את הסוגיה הנוגעת באחריות היורשים, לחובותיו של הנפטר.

פטירה אינה פוטרת מחובות

כאשר נפטר אדם, עוד לפני שיחולק עזבונו בין היורשים, ראשית קיימת החובה לשלם את חובותיו, וחובה זו היא קודמת לכל. נכסיו, לרבות חובותיו, מהווים את עזבונו ומכך אנו למדים כי עיזבון ישמש קודם כל לכיסוי החובות.

היורשים (בן או בת הזוג, צאצאים, וכו') באים בנעלי האב, הן בקבלת נכסיו והן בחובה לפרוע חובותיו מתוך נכסי העיזבון. מכאן שעל היורשים להמשיך את המשא ומתן עם שלטונות המס על חובות האב שנפטר ולשלם את החוב מתוך הנכסים שירשו.

יחד עם זאת, חובת תשלום החוב עומדת עד שווי הנכסים ולא תהיה גבוהה מגובה העיזבון. זאת אומרת, שעל היורשים תוטל החובה לשלם את חובות הנפטר, אך בגובה שלא יעלה על הסכום אותו קיבלו בפועל בירושה, ובלבד, שהם לא קיבלו כל הטבה מתוך העיזבון.

הטבה מתוך העיזבון יכולה להיות נכס, רכוש או כל דבר אחר הנמצא במסגרת העזבון .

לעיתים, נוצר מצב בו גובה החובות עולה על שווי העזבון. כגון שאדם אשר הלך לעולמו השאיר אחריו חובות בגובה 150 אלף דולר ונכסיו הם בשווי 100 אלף דולר בלבד. מה אם אין בעזבון מספיק כדי לכסות את ההפרש? במקרים שכאלו, במקרה והנושים מעוניינים בכך, ניתן להכריז על פשיטת רגל של העזבון ובאמצעות נאמן בפשיטת רגל להשיב לעזבון נכסים שהוברחו אף לפני מות המוריש. היורשים, בכל אופן, אינם אחראים להפרש זה ואין להם דבר בעניין.

אפשר להגיד לא לירושה?

האם אנו יכולים להסתלק מהעיזבון? למעשה, לא ניתן להכריח אדם לרשת את מה שאדם אחר הוריש לו, זאת אומרת שאין חובה לקבל ירושה.

הבקשה להתנתק מהעיזבון נקראת בעגה המשפטית הסתלקות. ההסתלקות מן העיזבון היא אכן אפשרות, וכאמור לא ניתן לחייב אדם לקבל ירושה. יחד עם זאת, הסתלקות מן העיזבון לטובת אדם אחר חייבת להיות לטובת בן משפחה מדרגה ראשונה – אדם יכול להסתלק מן העיזבון אך ורק לטובת בן/בת זוג, אח או אחות, בן או בת. ההסתלקות למעשה שוללת ממי שהסתלק את הזכות לרשת את נכסי העיזבון.

ההסתלקות היא צעד משפטי הנוגע לירושה, ולכן יש להודיע על כך בתצהיר – מסמך משפטי בו הוא מצהיר על רצונו להסתלק ועל הגורם לטובתו הוא מסתלק. המסמך מוגש לגורם השיפוטי שמוציא את צו הירושה.