חזון אקדמי: סטודנטים עיצבו מחדש את באר שבע
חיבור האוניברסיטה למרכז באמצעות שבילי אופניים בשכונה ד', מערכת השקיה ירוקה בשכונה ה', ושילוב הפזורה הבדואית בעיר באמצעות רכבת ריחוף מגנטית. אלה רק חלק מהרעיונות שהציגו סטודנטים לאדריכלות בטכניון, במסגרת פרויקט עיצוב מחדש של המרחב העירוני בבירת הנגב. צפו בהדמיות
האם התדמית של באר שבע תשתפר בזכות סטודנטים מהצפון דווקא? במסגרת פרויקט חדש של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון בחיפה, התבקשו סטודנטים לארכיטקטורה ולאדריכלות נוף לספק פתרונות עיצוב עירוני לבירת הנגב. בשיתוף מחלקת התכנון של עיריית באר שבע, התמקדו 100 הסטודנטים בשכונות הוותיקות של העיר ובמרחב הציבורי שלה.
עוד בערוץ הנדל"ן:
"באר שבע היא מקום מעניין ומאתגר, והיא עומדת בפני שינויים מפליגים: האחד בעקבות ההחלטה להעביר את מחנות צה"ל לנגב, והשני בעקבות הפזורה הבדואית שגדלה בקצב מדהים", כך אומרת ל-ynet פרופ' איריס ערבות, רכזת קורס עיצוב עירוני שנה ד' בפקולטה.
לדבריה, חלק מהסטודנטים בחרו להתמקד בעיצוב עירוני לשכונות הוותיקות של העיר, ועבודות אחרות התמקדו במרחבים ציבוריים, דוגמת מרכז העיר, הפארקים העירוניים ועוד. באחת העבודות הציעה סטודנטית להסיט את הכביש המרכזי - דרך רגר - על מנת לחבר אותו למרכזים אחרים בעיר, כגון תחנת הרכבת והתחנה המרכזית.
שכונה ה' - יותר מזמינה, יותר ירוקה
הסטודנטים יעל נידם, לוטם קירשט ומיכאל ויצמן הדגימו בעבודתם כיצד ניתן לחזק את השכונות הוותיקות באמצעות שימוש בתשתיות קיימות.
"באר שבע סובלת משתי בעיות סדרתיות", טוענת נידם. "חלק ניכר ממנה בנוי סביב התשתיות המזהמות במדינה. זיהום אוויר, מים וקרקע משפיע על איכות החיים, והעיר עצמה אינה בנויה בצורה שמותאמת לאקלים. לא נעים ללכת ברחוב, וכך האפשרות לפתח חיי חברה מוגבלת", היא אומרת.
השלושה החליטו לתכנן מחדש את שכונה ה' וניסו להפוך את הרחוב הראשי למזמין יותר. בשרטוטיהם הדגימו כיצד יצירת גינות קהילתיות, הורדת הגידור במוסדות החינוך והקמת מערכת השקיה ירוקה (שימוש חוזר במים אפורים, אגירת מי גגות ומגרשים ועוד) יכולות להוביל לשינוי ולהפוך את השכונה לירוקה יותר - ואף להוריד את הטמפרטורה הממוצעת באזור.
הפזורה הבדואית - רכבת הריחוף תסייע לשילובם
רעיון אחר העלו הסטודנטים איזי מיכאל וגליה אויפה, שביקשו לנסות לתת פתרון לסוגיית הבדואים בנגב. אם בממשלה היו מאמצים את התוכנית שלהם, תושבי הנגב היו זוכים ל"רכבת מגלב" - רכבת ריחוף מגנטית אולטרה-מהירה, העוברת בין הפזורה לבאר שבע. מדובר ברכבת שקטה, ירוקה, עם עלות אחזקה אפסית המגיעה למהירות של 500 קמ"ש. כך, זמן הנסיעה בין באר שבע לערד היה מתקצר ל-8 דקות בלבד.
לדברי מיכאל, "הבעיה העיקרית של באר שבע היא האוכלוסיה הבדואית, שלא מקבלת את כל השירותים להם היא זקוקה. אנחנו מנסים ליצור תשתיות ומבני מגורים להשתלבות החברה הבדואית - ומציעים לחבר אותם לעיר באמצעות הרכבת". אגב, על פי התוכנית הרכבת אמורה לחבר לא רק את הפזורה לבאר שבע, אלא גם את ישובי עוטף עזה ואת ישובי הלווין.
במסגרת הפרויקט בנה מיכאל דגם של שכונה חדשה בעיר עבור האוכלוסיה הבדואית, לא רחוק מהשוק הבדואי. מדובר בשכונות שבטיות, שבהן כל שבט יתגורר בבניין נפרד. אף שבאופן מסורתי בדואים אינם גרים ברבי קומות, הרעיון הוא להקים בשכונה בניינים רבי קומות, מה גם שלאחרונה אושרה ברהט הסמוכה בנייה של בניינים בני 3-4 קומות.
שכונה ד' - חיבור האוניברסיטה למרכז
הסטודנטיות אורנה באבא'זנובה, אנה ליסצין ועדי עיני התמקדו בשכונה ד'. מאחר שמדובר בשכונה גדולה ורחבת ידיים, הן החליטו שהפתרון הוא שימוש של השטחים הפתוחים שאינם מנוצלים כיום עבור מסחר או אזורי גינון.
לדברי באבא'זנובה, "אנחנו מנסות לקחת מקומות נטושים ולתת להם תכלית". שאיפה נוספת שלהן היא להפוך את השכונה, שבמרוצת השנים קיבלה תדמית שלילית, למקום בטוח יותר.
הסטודנט לירן מלכה התייחס לעובדה שאוניברסיטת בן גוריון ממוקמת בשכונה, וביקש לספק פתרון לבעיה שמציקה לרבים מהמתגוררים בעיר: ניתוקה של האוניברסיטה מהמרכז. מלכה הציע תוכנית התניידות לסטודנטים, על ידי חיבור שכונה ד' עם האוניברסיטה באמצעות ציר חדש להולכי רגל ולרוכבי אופניים. "הרעיון הוא שסביב הציר הזה ייפתחו תשתיות ויוספו מבנים", הוא מסכם.
לפנייה לכתב/ת 
