אושר בוועדת הכספים: בנק יפעל בלי גרעין שליטה
התיקון ישפיע על התנהלות בנק לאומי לאחר כישלון ניסיונות המדינה למכור אותו למשקיע שיהווה את גרעין השליטה. הנגיד פישר: החוק נועד להגביר את הפיקוח על בעלי השליטה בבנקים, שכן קריסה של בנק גדול תסב למדינה נזק כלכלי אדיר
ועדת הכספים אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית, תיקון בחוק הבנקאות, לפי הצעת הממשלה, שנועד להסדיר את הניהול והתפעול של בנק ללא גרעין שליטה. התיקון ישפיע על התנהלות בנק לאומי לאחר כישלון הניסיונות של המדינה למכור אותו למשקיע שיהווה את גרעין השליטה.
הדיונים על תיקון החוק היו סוערים בחלקם ונמשכו קרוב לשנה. היום הוא אושר פה אחד בנוכחות 3 ח"כים בלבד, ציון פיניאן (ליכוד), אבישי ברוורמן (עבודה) והיו"ר משה גפני (יהדות התורה).
את אישור הצעת החוק עיכבה מחלוקת בין בנק ישראל לאיש הביטוח שלמה אליהו, המחזיק בכמעט 10% ממניות לאומי, אבל שאיפתו הממושכת לרכוש את גרעין השליטה נבלמה בהתנגדות הבנק המרכזי, החייב לאשר זאת לפי החוק. המחלוקת היתה על מספר המועמדים לכהונה בדירקטוריון אותם יכול להציע בעל מניות בבנק.
קבלת התיקון במליאת הכנסת בימים הקרובים תאפשר לשנות את המעמד החוקי של בנק לאומי. הבנק התנהל עד כה לפי הסדר המניות הבנקאיות שנקבע בעקבות המפולת במניות שהיתה ב-1986 וחייבה את התערבות המדינה כדי למנוע את התמוטטותם. ההסדר היה קרוב להלאמה, אולם השליטה עברה לידי חברה ממשלתית – מ.י. (מדינת ישראל) נכסים.
הצעת החוק המכונה גם "תיקון מראני", על שם מנכ"ל האוצר לשעבר, אוהד מראני, שהיה מעורב בניסיונות המכירה של גרעין השליטה, קובעת את הרכבה ומשך כהונתה של ועדה ציבורית לבחירת דירקטורים בתאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה. ההצעה נועדה למנוע השפעה ישירה של המחזיקים הגדולים במניות הבנק על התנהלות הדירקטורים מטעמם ולמעשה למנוע את הפיכתם ל"חותמות גומי".
בנוסף לאליהו שנעזר בשר לשעבר ויו"ר קדימה חיים רמון, הופעלו מאחורי הקלעים לחצים על נוסח החוק גם מצד הקבוצה שמחזיקה במניות "אוצר התיישבות היהודים" מייסדת הבנק בראשית המאה הקודמת בגלגולו המקורי כ"בנק אנגלו פלסטינה". כיום עומד בראש הקבוצה הח"כ לשעבר חגי מרום (עבודה). הם חששו שהחוק ילאים את הבנק ויחליש את כוחם של בעלי המניות הגדולים.
"חוק חשוב לביטחון הפיננסי של המשק הישראלי"
הנגיד פישר דחה את הטענות כאילו יש כוונה לפגוע בשלמה אליהו או בבעלי מניות אחרים. הוא אמר: "החוק נועד להגביר את הפיקוח על בעלי השליטה בבנקים, שהם 'המוסדיים' הכי מסוכנים במשק. שכן קריסה של בנק גדול תסב למדינה נזק כלכלי אדיר כך שיש לעשות הכול כדי למנוע בצעדים מקדימים את האפשרות שיחיד או קבוצה ישלטו בבנק באמצעות הדירקטורים שלהם, מבלי לקבל היתר מנגיד בנק ישראל".
פישר ציין כי "בנק לאומי שווה ערך ל-30% מהתוצר, שווי השוק של מניותיו הוא כ-17 מיליארד שקל, ומחזור עסקאותיו וההון הכולל פיקדונות הוא כ- 250 מיליארד שקל. מי ששולט בבנק יש לו מינוף אדיר שמהווה סכנה למדינה, כך שלא מדובר במשהו תיאורטי וצריך לפקח בקפדנות על מי ששולט".
המפקח על הבנקים, דודו זקן הוסיף: "לא קרה דבר בבנק לאומי אבל אנחנו גם לא יכולים להמתין שיקרה משהו. ניתן לשלוט גם בשברירי אחוזים ולהפעיל אמצעי שליטה וזה דבר לא טוב".
התיקון נועד ליצור איזון נכון בין מי שלא קיבל היתר שליטה בבנק מהנגיד לבין הזכות המהותית למנות דירקטורים, שיש לה השלכות על השליטה בפועל. התיקון מסדיר את בדיקת היושרה והאיתנות הפיננסית של מי שמבקש להפוך לבעל שליטה בבנק. ולבחון את כשירות המועמדים לדירקטורים. הוא בא למנוע מצבים של ניגוד עניינים והשפעה ישירה של בעלי המניות על עסקי הבנק. כהונת הדירקטורים תוגבל ל-3 שנים עד 3 תקופות.
גפני אמר אחרי אישור התיקון: "אישרנו היום חוק חשוב לביטחון הפיננסי של המשק הישראלי וליציבותו. דאגנו לאיזונים הנכונים, כך שתושגנה מטרות החוק ולא ייפגעו יתר על המידה הזכויות הקנייניות של בעלי המניות בבנק לאומי". מליאת הכנסת אמורה להצביע סופית על התיקון בימים הקרובים.
לפנייה לכתב/ת 
