שתף קטע נבחר
 

מי העסיק את הסייעת: העירייה או חברת כוח אדם?

אישה שפוטרה מעבודתה כסייעת בבית ספר ברמלה, הגישה תביעה נגד העירייה וחברת כוח האדם שהועסקה באמצעותה. לטענתה, למרות שפוטרה ב-2008 עדיין לא קיבלה פיצויי פיטורים, רק משום שהשתיים חלוקות בשאלת האחריות לתשלום

סייעת בכיתת חינוך מיוחד בבית הספר "נווה שלום" ברמלה, שבשנת 2007 התקבלה לעבודה על ידי העירייה אך הועסקה באמצעות חברת כוח האדם "קפלן את לוי", טענה כי למרות שפוטרה בשנת 2008, טרם קיבלה פיצויי פיטורים וזכויות נוספות בגין סיום עבודתה, זאת לאור חילוקי הדעות בין העירייה לחברה בשאלה מי תישא בתשלומם. לפיכך, הגישה נגדן תביעה לתשלום זכויותיה לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב.

 

העירייה טענה כי בהסכם עם חברת כוח האדם, הצהירה החברה כי העובדים שנקלטים דרכה לעבודה בעירייה ייחשבו לעובדי החברה, וכי החברה האחראית לתשלום שכרם וזכויותיהם, ולפיכך עליה לשאת גם בתשלום זכויות התובעת בגין פיטוריה. באשר לתחשיב הזכויות טענה, כי לתובעת לא מגיעות זכויות של עובדת עירייה, בהיותה עובדת חברת כוח אדם.

 

החברה טענה לעומת זאת, כי התובעת היא עובדת עירייה, וכי לא שילמה לה את הזכויות, כיוון שהעירייה לא העבירה לה את הכספים.

 

מקרה חריג של מעסיקות במשותף

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ קבעה כי העירייה וחברת כח האדם הינן מעסיקות במשותף. ראשית נפסק, כי התובעת זכאית לקבל זכויות ככל עובדת עירייה, שכן על עובדי בית הספר חלה חוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות, ולא ייתכן שיהא הבדל בין תנאי העובדים שהועסקו ישירות על ידי העירייה, לבין זכויות התובעת, רק מכיוון שהועסקה באמצעות חברת כוח אדם.

 

בעניין זהות המעסיקה, נפסק כי מכיוון שהעירייה קיבלה את התובעת לעבודה, פיקחה על עבודתה בבית הספר וקבעה את שכרה, היא הייתה המעסיקה של התובעת, אולם גם חברת כוח האדם, ששילמה לתובעת את השכר, פיטרה אותה בפועל, ואף התחייבה בהסכם עם העירייה כי הינה המעסיקה של העובדים, הייתה המעסיקה של התובעת.

 

מקרה זה, כך נקבע, הוא מקרה חריג שבו מדובר במעסיקות במשותף, ששתיהן אחראיות לתשלום הזכויות לתובעת.

 

"... צר לנו שבשל מחלוקת כספית הנטושה בין קפלן לעירייה באשר לחובות לכאורה של העירייה כלפי קפלן נמנע תשלום שכרה כדין של התובעת. על קפלן היה לשלם את שכרה של התובעת ללא דיחוי, גם אם לא קיבלה היא את הכספים מהעירייה. העובד אינו צריך להמתין עד שהנתבעות יתכבדו לברר ביניהן את המחלוקת. זאת ועוד"

 

"כפי שראינו לעיל מבחני הפסיקה באשר לקיומם של יחסי עובד ומעבדי מתקיימים בין התובעת לשתי הנתבעות", העירה השופטת וקבעה כי הנתבעות יפצו את התובעת ביחד ולחוד ב 37,192 שקלים, וזאת בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, קרן השתלמות, דמי הבראה והפרשות לקופת גמל, כן חויבה חברת כח האדם לשלם לתובעת 500 שקל בגין הפרשות עובד שלא העבירה לקופת הגמל של הסייעת.

 

הנתבעות חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 5,500 שקל. 

 

לקריאת פסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים