15 שנים לאסון המסוקים: מהפכת הסימולטור
עד ש-73 קצינים וחיילים נספו בהתרסקות, הטייסים יצאו לעתים רחוקות לחו"ל לדמות טיסה. עכשיו יש מתקן שמציג גם "נזילת שמן" ומוסיף את הרעש. אפשר גם לראות את המטרה בעזה
מחר (יום ד') יתקיים טקס האזכרה הרשמי לציון 15 שנים לאסון המסוקים, האסון הגדול ביותר שידע חיל האוויר בתולדותיו - התרסקות שני מסוקי היסעור סמוך לשאר ישוב שבגליל העליון, שגבתה את חייהם של 73 קצינים וחיילים. לפחות חלק מהלקחים נלמדו, והם מיושמים דווקא על הקרקע - בסימולטורים.
עוד על חיל האוויר ב-ynet:
עוד בחדשות:
מסוקי הסער הגדולים המריאו מבסיס מחניים בערב חורפי בפברואר 97', והובילו ציוד לחימה ולוחמים מחטיבת הנח"ל למוצביהם בדרום לבנון. מסיבה שעד היום לא התבררה בוודאות, אחד המסוקים התקרב יתר על המידה למסוק השני, והמגע ביניהם הוביל לסחרור מהיר וקטלני שהסתיים בהתרסקות כפולה.
עד אז בחיל האוויר כמעט ולא התאמנו טייסי המסוקים על סימולטור שמדמה במדויק את הטיסה במסוק, ואחת המסקנות העיקריות של ועדת החקירה בראשותו של מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל') דוד עברי
הייתה לרכוש באופן מיידי סימולטור מתקדם.
"עד לאותו אסון חניכים בקורס טיס נאלצו לטוס למספר מצומצם של התנסויות על סימולטורים בחו"ל", מספר מפקד טייסת המאמנים (סימולטורים) בבסיס פלמחים, סגן אלוף אורן. "בגיחות אימון אמיתיות טייסים לא יכולים לדמות מצבים קיצוניים כמו תקלות במנוע, טיסות במזג אוויר קשה, טיסה בגובה נמוך מדי או מעל שטח אויב, ולכן היו פערים גדולים בנושא, שוועדת עברי הצביעה עליהם".
כיום, כל טייס בחיל האוויר מתאמן על הסימולטורים המיוחדים, מפרחי הטיס שמגיעים במהלך הקורס לשמונה שבועות בטייסת, דרך טייסי המילואים שמבצעים שש גיחות אימון בשנה מלבד גיחותיהם האמיתיות, ועד לטייסים ותיקים בשירות הסדיר, בהם תתי-אלופים ואף מפקד חיל האוויר עצמו.
עד לבית של המבוקש
המחשבה האוטומטית לצופה מהצד, אך גם לאנשי חיל האוויר, היא על היתרון הכלכלי, מעבר לכשירות המבצעית. "שעת טיסה בסימולטור עולה בערך אלף דולר, רבע מעלות שעת טיסה אמיתית על מסוק", מסבירים בחיל האוויר, "חשיבות הסימולטור כל כך גדולה, שהמדיניות היא שמאמן כזה שווה כל מסוק עשירי שרוכשים, כלומר על כל מסוק עשירי שרוכשים, ירכשו קוקפיט מסמלץ".
לנוכח החשש מקיצוצים בתקציב הביטחון, בחיל האוויר כבר החלו לדבר על פגיעה ב"פרה הקדושה" - האימון השבועי הקבוע לכל טייס במילואים - באופן שיוריד את רף הכשירות המינימלית. "ב-2011 החוזה מול החברה האזרחית שמפעילה את המאמנים עמד על 11 שעות טיסה ביממה בימים א' עד ו', והשנה נעלה ב-25%. זה חלק מהמענה לירידה בשעות הטיסה האמיתיות", הסבירו בחיל.
מעבר לאילוצי התקציב, הסימולטור מתקדם עם הזמן. שנה וחצי לאחר שהפך לטייסת בפני עצמה, בשנה הקרובה מתוכננים לשלב במסוקים הכמעט-אמיתיים מערכות הגנה מירי טילים ואמצעי שליטה ובקרה של כל תא הלחימה על גבי מסך מגע קטן, בסגנון הציי"ד המתקדם של צבא היבשה.
פרט לאימונים הרגילים, טייסי המסוקים באים לטייסת שבפלמחים לטוס בסימולטור ולדמות מבצעי תקיפה אמיתיים, ברצועת עזה למשל, זמן קצר לפני גיחתם לרצועה.
"המערכות שלנו מזינות להם תוך זמן קצר את הנ.צ המדויק שצריך לתקוף בעזה, והם ממש ממריאים וטסים מעל הרצועה עד לבית שבו נמצאים המבוקשים", מספר רב סרן א', מפקד מרכז ההדרכה בטייסת. כך ניתן להזין כל תוואי שטח אמיתי, משטחי האימונים שליד צאלים ועד למעוזי חיזבאללה בלבנון.
עושים כבוד למדריכות
בטייסת יש שני "קוקפיטים", של מסוק הינשוף ושל מסוק היסעור. שניהם ניתנים להתקנה בליבת מתקן המאמן, שחזית תא הטייס שלו מורכבת מכל אמצעי הבקרה והשליטה של כלי הטיס: מערכות הקשר, אמצעי השליטה על המנוע, ההגאים והסטיקים, ובעיקר המסכים המיוחדים שמדמים את חלונות תא הטייס: דרכם רואים את השטח האמיתי שמעליו טסים.
רעש מנוע המסוק, בהתאם לתנועתו ומהירותו, ותנודות מיוחדות שהמתקן מזיז, משלימים את התחושה שהטייסים אכן באוויר. "יש לנו יכולת לתרגל מצבי חירום כמו נזילות שמן ותקלות מכניות בטיסות לילה, שבטיסה אמיתית פשוט אי אפשר",
סגן תומר, טייס צעיר מטייסת הינשופים, מספר: "זה לא מחליף את העולם האמיתי, אבל זה הכי קרוב שיכול להיות לאיך זה נראה בחוץ".
את תומר ואת שאר הטייסים חונכות מדריכות שיודעות לטוס לבד בסימולטור, ומכירות כל בורג במסוק. "אנחנו עושות שלוש שנות שירות כמו הבנים. חלקנו עושות גם מילואים, ומסייעות גם באימון שלפני גיחה מבצעית אמיתית", מספרת רוני, אחת המדריכות, "יצא לנו להדריך תתי אלופים, וכולם נותנים לנו את הכבוד למרות שלא טסנו אף פעם על אמת".
לפנייה לכתב/ת 
