סין מעודדת השקעות זרות, אבל מאיזה סוג?

עד כמה סין חוששת מפני העולם והאם יש לה סיבה לחשוש? סין, כמו תושביה, ידועה בהכנסת האורחים שלה. היחס לזרים מתנהל בה על פי מיטב כללי הפרוטוקול, על פי מיטב כללי האירוח על הארוחות, הנאומים והרמות הכוסית שלה. אלה הם כאמור כללי פרוטוקול, אך מה היחס האמיתי העומד מאחוריהם?

• לכתבות נוספות של טל רשף
  

סין, המדינה בת יותר ממיליארד תושבים, בעלת הצבא הגדול בעולם שעשויה להפוך למעצמה עולמית מובילה, נתפסת על ידינו כגוף רב כוח, אולי אף מאיים שלא חושש מאיש. זאת תמונה לא מדויקת שמי שמכיר את סין ואת ההיסטוריה שלה (ואת הזיכרון ההיסטורי שלה כמובן) יודע את הפער בינה לבין המציאות.

לזרים בסין קוראים לאו-וואי או גואי-לו, וסין מבטאת כלפיהם חשש עמוק, גם אם אינו תמיד ריאלי. ברקע הדברים עומדות שנים רבות של איומים מן החוץ ופלישות, החשש הזה, ניזון מביטויים דוגמת "ג'נגיס חאן" ו"מלחמות האופיום".

הקטלוג הסיני להסדרת השקעות זרות, מסמך המעודכן אחת לכמה שנים, נותן הצצה אל מאחורי הקלעים, אל הביטחון או חוסר הביטחון ביחס של סין אל הזרים הפועלים בה, וצריך לדעת לקרוא בו בין השורות. בראשית דרכה בסחר העולמי, כאשר סין נפתחה למערב בתחילת שנות ה-80, כמעט כל פעילות כלכלית בסין נאסרה על זרים.

סין - גדולה וחסרת ביטחון

זיכרון המלחמה הקרה עם ארה"ב עדיין ריחף באוויר, סין היתה אז מדינה חקלאית מפגרת בעלת תעשיה מיושנת והיא חששה להיות נכבשת, נשדדת ונשלטת על ידי בעלי הון מנוסים מן החוץ. מאז ועד היום היא פותחת טיפין טיפין את שעריה הכלכליים. סוגרת כל פתח אשר בו עלולה הכלכלה שלה להפסיד במרוץ מול זרים, ופותחת כל אפשרות שבה היא חשה שהמשק שלה והחברות הפועלות בו כבר חזקים דיים להשיג את הרווח בלי לשלם מחיר הרסני.

אולי זה יפתיע, אך היום, למרות שכבר עברה כברת דרך הגונה, עדיין חשה סין חוסר ביטחון בתחומים כלכליים לא מעטים. כפי שמתארת זאת עו"ד תמי גרוסוולד-עוזרי, ראש דסק סין במשרד עורכי דין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', נחלקים תחומי התעשייה השונים בסין למספר קטגוריות המאפשרות לממשל הסיני לשלוט בהם באופן מדוד: תחומים מותרים, מעודדים, מוגבלים ואסורים.

תחומים מותרים הם אלה שפשוט ניתן לפעול בהם. העושה זאת , למשל היזם האיטלקי שמקים בסין רשת מסעדות, לא יפגוש מגבלות ויחד עם זאת גם לא צפוי לקבל עידוד. לעומת זאת אם יקים בסצ'ואן חברה שנופלת תחת קטגוריית התחומים המעודדים של ההיי טק הוא יקבל סיוע רב, החל מפתיחת מחסומים ביורוקרטים ועד הקלות כספיות משמעותיות.

חשוב לדעת כי התקציב שאושר לטובת קידום הגשמת יעדי תוכנית החומש הסינית עומד על סך של 14-10 טריליון יואן לחמש שנות התוכנית, ואפשר לעודד בכך תוכניות ופעילויות לא מעטות. ההיפך מכך יקרה אם במקום זאת יבחר להקים מפעל תעשיה כבדה הפולט זיהום לאטמוספרה, או פעילות בתחום אסטרטגי, אז יתווספו אל ההוצאות והמחסומים הביורוקרטים גם הגבלות שהממשל יטיל עליו על פי חוק, מיסוי נוסף או חיוב לבצע זאת בשיתוף עם שותף סיני מקומי. במקרים אחרים, מקרים של פעילות בתחומים אסורים, כמו הקמת תחנת טלוויזיה או סוגים מסוימים של תחנת כוח בסין, הדבר אף ימנע ממנו מכל וכל.

מעודדים שירותים בעלי ערך מוסף

בסוף ינואר נכנסו לתוקפן ההנחיות החדשות במסגרת הקטלוג המתוקן, ונכון להיום טרם פורסמה גרסה אנגלית רשמית לקטלוג הסיני להסדרת השקעות זרות, ואת הגרסה הסינית ניתן למצוא באתרים רשמיים של משרד המסחר הסיני. הקטלוג מכניס שינויים בשיוך של פעילויות לקטגוריות ובכך הוא מצביע על התחומים אשר בהם חש הממשל בטוח יותר או פחות לפתוח את שעריו. תחום פעילות שהיה מוגבל והפך לתחום מותר, או אף קיבל הקלות והפך למעודד, יכול להצביע על תחום אשר בו חש הממשל שהמשק הפנימי התבגר, התחזק ויכול לעמוד מול תחרות פתוחה יותר מן החוץ.

עו"ד תמי גרוסוולד-עוזרי, המייצגת במסגרת עבודתה חברות ישראליות הפועלות בסין וחברות סיניות הפעילות בשוק הישראלי, יודעת לספר כי הקטלוג המתוקן משקף את האסטרטגיות הכלכליות ויעדי הצמיחה שגיבש הממשל המרכזי הסיני במסגרת תוכנית החומש ה-12 שפורסמה במהלך 2011. ההנחיות המתוקנות משקפות גישה מקלה המעודדת כעת פיתוח נוסף בתחומים כגון IT וציוד אינטרנט, ציוד-קצה טכנולוגי מתקדם, טכנולוגיות סביבתיות כמו טיפול במים ובזיהומי קרקע, ואנרגיות מתחדשות.

הנה כמה נקודות לתשומת לבו של היזם ונותן השירותים הישראליים הפועלים מול שוקי העולם:

• הורחבו תחומי העידוד של הפקת וניצול מקורות אנרגיה טבעיים, כולל גז מפצלי שמן, לעת עתה רק במסגרת שיתופי פעולה עם שותף מקומי
• נוספו תחומים נוספים של טיפול במים והפקת אנרגיה לתחומים המעודדים.
• נוספו תחומים נוספים של סוללות ומצברים לתחומים המעודדים, כוללת תחום ה-green battery במסגרת שיתופי פעולה. במקביל הוצאות מרשימת העידוד תחומי המחקר והיצור של כלי רכב
• תחום פיתוח מתכות לכלי תחבורה שקיבל עד כה עידוד לצרכי כל רכב מקבל כעת גם עידוד לצרכי תעופה
  

כאמור, ניתן לראות שינוי משמעותי בכיוון חיובי ביחס ל"שירותים בעלי ערך מוסף" כגון שירותי בנקאות, חינוך מתקדם, ביטוח, שירותי רפואה וכיו"ב, שאת חלקם מעודד כעת הממשל כתחומים הפתוחים לחדירת משקיעים זרים. כך לדוגמא, הוספה בתקנות התייחסות להדרכות מקצועיות, פעילות קרנות הון סיכון, מתן שירותים בתחומי קניין רוחני ועוד כתחומים חדשים הזוכים לעידוד.

כמה סיבות שונות יכולות להסביר זאת: יש כאן היענות לדרישות העומדות בפני סין מעצם חברותה באמנות סחר בינלאומיות החל מ-2001, יש כאן שינוי שיכול לתרום לעליית רמת ואיכות החיים של התושבים, להיקף משרות זמינות, לשכלול שיטות ניהול ומסחר ועוד, אבל יש כאן דבר נוסף, ההיפתחות של תחום זה מבטאת את תחושת הביטחון של הממשל הסיני לגבי היכולת של החברות נותנות השירותים בו להתמודד שווה בשווה עם חברות מקבילות מהמערב. סין, הנושאת איתה חששות נושנים ממעורבותם של זרים בה, מקבלת ביטחון עצמי גובר והולך.

אלה רק מספר דוגמאות מתוך הרבות המצויות בקטלוג. קריאה בו יכולה להוות כלי עזר לזה שרוצה לחוש את הדופק של הממשל הסיני, לגלות עד כמה הוא חש ביטחון לנוכח נוכחותו של הגואי-לו, המשקיע הזר המגיע לסין עם כסף וטכנולוגיה בכיסו. ברקע עומדים תחשיבים כלכליים ולצידם גם חששות ישנים הנובעים מהזכרון ההסטורי הסיני, כי בסין הדרך אל ההבטחה הכלכלית עוברת דרך ההבנה התרבותית.

טל רשף מנהל את פורום אסיה - ישראל לעסקים, יועץ לפיתוח עסקי ועסקים בסין , מחבר הספר המדריך הישראלי לעסקים בסין . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .