השביתו, ביזו וברחו לנופש: "נחצו כל הקווים"
שופטת בית הדין לעבודה שקנסה את ראשי ועד עובדי הרכבת הצליפה בהם גם מילולית על שהפרו במשך יומיים 3 החלטות. היא דחתה את היתממות היו"ר אדרעי שטענה כי לא ידעה שעליה להתייצב לדיון, וכתבה: "ראויה לגנאי הטענה שחברי הוועד מצאו לנכון לצאת לחופשה בעת עיצומה של השביתה"
רכבת ישראל חזרה אמש (יום ג') בהדרגה לפעילות, ומהבוקר כבר אמורה לשוב לתנועה סדירה, אבל הדי החריקות מבית הדין לעבודה עדיין נשמעים. בתום דיון סוער שבמהלכו הורחקו יו"ר ועד עובדי הרכבת גילה אדרעי וחבריה, וטיעוניהם נדחו בזה אחר זה, הכריזה אמש השופטת אפרת לסקר כי הם ביזו את בית הדין כשלא נשמעו להוראותיו ובחרו להמשיך בשביתה בניגוד לחוק. היא קנסה את ראשי ועד העובדים והזהירה אותם כי אם לא יישמעו לה כעת - הקנס יגדל.
בפסק הדין מגוללת השופטת את השתלשלות העניינים מאז שלשום: בשבת ב-22:30 ביקשה רכבת ישראל להוציא צווים ארעיים במעמד צד אחד וצווים זמניים, אחרי שלדברי הנהלת הרכבת הסתדרות העובדים ו-ועד עובדי הרכבת פתחו ב"שביתה פראית" בשל הבקשה שתחזוקת הקטרים החדשים תיעשה על-ידי החברה המייצרת ולא על-ידי עובדי הרכבת. ב-23:00 הודיע בית הדין כי הוא נענה לבקשה ומוציא צו ארעי.
הקנס ראוי? קל מדי? מוגזם? בואו להגיב בעמוד הפסייבוק שלנו
עוד כתבות על הפרת הצו של ועד עובדי הרכבת:
- עובדי הרכבת פתחו בשביתה - ויצאו יחד לנופש
- יו"ר ועד הרכבת הוצאה מהדיון: "זה השואו שלי"
- יו"ר ועד עובדי הרכבת איחרה לדיון: "אין לי כנפיים"
- למרות צו המניעה: העובדים לא חזרו לרכבות
ביום ראשון התקיים דיון בבקשה בעניין הקטרים החדשים והשביתה שפרצה בגינם, ואחרי ששמע את טענות הצדדים הוציא בית הדין לעבודה צו זמני המורה לוועד העובדים לממש את סמכותו ולהורות לנהגים להפעיל את הקטרים החדשים כסדרם ולהימנע מהוראה לעובדים לשבש את עבודת הרכבות.
ביום ראשון בסביבות 18:00 הגישה הנהלת רכבת ישראל לבית הדין בקשה דחופה להכריז על ביזיון בית הדין בטענה שאנשי הוועד מפרים את שתי ההחלטות הקודמות של בית הדין בכך שהורו שלא להפעיל את הקטרים החדשים ולא לחברם למערכי הרכבת, מה שהביא להשבתת רכבות רבות ולשיבושים קשים בתנועת הנוסעים. בית הדין הורה לוועד העובדים להגיב בדחיפות על כך עד 23:00, והודיע כי למחרת ב-11:00 יתקיים דיון בנושא שאליו גם על אנשי הוועד להגיע.
ביום שני בסביבות 07:30 הגישה הנהלת הרכבת בקשה דחופה נוספת לצווים ארעיים במעמד צד אחד וצווים זמניים בשל שביתה ללא הגבלת זמן שבה פתחו עובדי הרכבת בשעה 23:00 ביום ראשון בלילה. הרכבת טענה בבקשתה כי מדובר בנזק מיידי של כ-3 מיליון שקלים ליום בשל אי הסעת נוסעים וכמיליון שקלים ליום בגין אי תנועת רכבות מטענים.
בשעה 08:00 בבוקר הוציא בית הדין צו ארעי המורה לעובדים להשיב עד לשעה 09:00 את הרכבת לפעילות מלאה ללא שיבושים. בית הדין גם הדגיש כי הדיון שנקבע ל-11:00 יתקיים כמתוכנן, וזו הייתה כבר החלטתו השלישית בנושא תוך פחות משתי יממות. בסביבות 10:00 הגישה הנהלת הרכבת בקשה דחופה נוספת להכריז על ביזיון בית הדין בטענה שאנשי ועד העובדים עושים דין לעצמם, מפרים ומבזים באופן בוטה את כל שלוש החלטות בית הדין שניתנו עד אז.
כשהגיע מועד הדיון ב-11:00 התברר כי יו"ר ועד העובדים הארצי של עובדי הרכבת, גילה אדרעי, ויו"ר ועד העובדים בצפון, שי טל, לא התייצבו לדיון אף שנדרשו לעשות זאת. משלא התייצבו עד 12:15, הוצא נגדם צו תפיסה. בסופו של דבר החל הדיון בעניין רק ב-16:00. בדיון הסבירו אדרעי וטל כי לא התייצבו משום שלא ידעו שהם עצמם חייבים להתייצב לדיון ומשום שהיו באותה העת בחופשה בצפון, שאליה יצאו יחד עם שאר אנשי הוועד אחרי ההכרזה על השביתה. זאת, אף שבאת כוחם הודתה כי הבהירה להם שעליהם להתייצב לדיון.
"תמוהה וראויה לגנאי טענת נציגות העובדים כי חבריה מצאו לנכון לצאת לחופשה בעת עיצומה של שביתה שהוכרזה על ידם, לטענתם, תוך התעלמות מציבור העובדים, הנוסעים והחלטות בית הדין", כתבה השופטת אפרת לקסר. כששאלה השופטת את אדרעי מדוע לדעתה אין להטיל עליה קנס, השיבה: "באתי מהצפון הרחוק. לא עשיתי שום דבר רע... איזה שלוש החלטות? לא יודעת על איזה החלטות מדובר". בפסק הדין מציינת השופטת כי בחקירה הנגדית שעברו אישרו אדרעי וטל כי הפרו את שלוש החלטות בית הדין.
השופטת גם רמזה לכך שיו"ר הוועד הארצי אדרעי לא אמרה אמת. היא מזכירה כי כשנשאלה על הפרת ההחלטה השלישית, הודתה אדרעי שהשיבה בבוקר לכתב ברדיו כי היא "צריכה לכנס מועצה כדי להחליט אם לקיים את הצו השיפוטי". השופטת אמרה: "טענתה של אדרעי כי כוונתה בתשובתה הייתה שעליה לכנס את המועצה כדי לתת להם את החלטת בית הדין מיתממת ותמוהה, שהרי יכלה להשיב מיד ובפשטות שבכוונתה לכבד את החלטת בית הדין". אחר כך מציינת השופטת תצהירים של עובדי הרכבת על כך שפעולת הרכבת טרם שבה לסדרה.
השופטת כותבת בסיכום הדברים: "נראה כי חברי הוועד הארצי אינם שועים לבאי כוחם... שוכנעתי לקבל את הטענות שאדרעי וטל הפרו בצורה בוטה ושיטתית את שלוש החלטות בית הדין. רצף ההפרות שביצעו החל מ-12 בפברואר ועד היום
יש בהן כדי להורות על קיום היסוד העובדתי והנפשי הנדרש המצביע על ביזיון החלטות בית הדין כנדרש על פי פקודת ביזיון בית המשפט.
"הם אף הגדילו לעשות ולא התייצבו לדיון הבוקר בשעה שנקבעה", כותבת השופטת, "ניתנו להם שתי ארכות נוספות להתייצבות, אך הם לא עשו כן, ובית הדין נאלץ להוציא נגדם צו תפיסה". היא כתבה כי השתכנעה כי מדובר ב"נסיבותיו של מקרה חריג בו מופרים צווי בית הדין באופן בוטה המצדיק גם הטלת קנס על אתר על המפרים". היא הטילה עליהם קנס של 10,000 שקל, וקבעה כי ישלמו קנס של 1,000 שקל על כל שעת שיבושים אם הפעילות לא תחזור לסדרה החל מ-23:00 ו-2,500 החל מהשעה 06:00 אם הצו לא יקוים.
מדוברות רכבת ישראל נמסר אמש ש"נחצו כל הקווים האדומים, יו"ר הוועד איבדה את הלגיטימיות שלה לנהל ועד של חברה שנותנת שירות חיוני לחברה בישראל".
בוועד טענו שהיום מזומנים עשרה עובדים וחברי ועד לשימועים אשר בסופם הם יושעו באופן מיידי, בטענה שנקטו אלימות כלפי מנכ"ל הרכבת. "מדובר בטענה שקרית, אנחנו דורשים את התערבותו המידית של שר התחבורה כדי לאפשר שקט תעשייתי אליו חותר ועד העובדים".
הנוסעים טרוטי עיניים: "איך אפשר ככה?"
עם חידוש תנועת הרכבות נשמעו בעיקר פיהוקים ברכבת הלילה. רוב הקרונות דלילים, מאוכלסים באנשים עייפים אחרי עמל יום, שרק רוצים להגיע הביתה. רובם אפילו לא יודעים מי זו גילה אדרעי.
מוטי פילקנר מעין הכרמל סיפר בעיניים טרוטות: "הייתי בדרך לתחנת המוניות וראיתי שהתחנה פתוחה. בפעם האחרונה שנסעתי במונית במקום ברכבת, הגעתי בשעה וחצי איחור". פילקנר, המרצה לבני נוער על התמכרויות הוסיף כי "אני מרצה רק במקומות שאני יכול להגיע אליהם עם רכבת. אני מוותר על עבודה במקומות
שיש בהם רק אוטובוסים. וכשהרכבת לא יוצאת בזמן אני מאחר להרצאה. כבר קרה שהגעתי בחצי שעה איחור, והנערים ישבו בכיתה וחיכו לי".
ליאת טל מנהריה תכננה לנסוע לאילת. גם בשבוע שעבר היא תכננה לנסוע לאילת, אבל שביתת הרכבות שיבשה כבר אז את התוכניות שלה. הדבר האחרון שנותר לה לעשות הוא לבקש החזר עבור 133 השקלים שהוציאה על כרטיס הנסיעה. "בהנהלת הרכבת בלב המפרץ לא היו מוכנים להחזיר לי את הכסף, ואמרו לי לפנות לפניות הציבור".
על מדרגות התחנה בלב המפרץ, ישבו בחשיכה חבורת צעירות, עם הראש בין הידיים, מחכות לקטר. זמן הנסיעה נקבע ל-21:25. הרכבת הגיעה באיחור של 20 דקות. הצעירות קיבלו את הדין בהכנעה ונגררו אל הקרון. העיקר שהרכבת הגיעה. "כולנו עובדות במוקד של חברה סלולרית וקיבלנו הערב אישור לצאת מוקדם, כי ידענו שאין רכבת", אמרה בתיה, אחת מהן. "איך אפשר ככה, כל שבוע שביתה? אני קניתי כרטיס חופשי-חודשי, מי יחזיר לי את הכסף על הנסיעות שאני לא יכולה לנצל?" שאלה אורטל.
לפנייה לכתב/ת 
