לא אוהבת את הגוף שלך? את פוגעת בבתך

החלטתם לצאת הערב. את מתקלחת, מרוצה מהעובדה שסופסוף את יוצאת לבלות עם בן הזוג. את שולחת מבט מהיר בדמותך הערומה שמשתקפת במראה ואומרת לעצמך, שוב, בתסכול: "וואו, כמה שמנתי".

הלב שלך נצבט לאור השינוי שחל בגופך בשנים האחרונות, קפלי הגוף שלא היו שם כשהיית בת 18 או אפילו בת 25. את תוהה לאן נעלם הגוף שפעם כל כך אהבת. את מאוכזבת מעצמך. נזכרת איך נשברת מול מנת הפסטה ברוטב שמנת שאכלת בהפסקת האוכל בעבודה, אחרי ששוב הבטחת לעצמך: "מהיום דיאטה ב-א-מ-ת! אני לוקחת את עצמי בידיים".

את מסתכלת על עצמך ברחמים, חושבת עד כמה את מסכנה שאת לא מצליחה להוריד את עודפי השומן מאז שילדת את בתך לפני 16 שנה, ואיך נוספו שומנים נוספים אחרי הלידה של הילד השני. את נזכרת בכל הדיאטות שניסית לעשות, ואיך כל דיאטה כזו גרמה לכך שאת שונאת את הגוף שלך יותר ויותר.

את ממשיכה להתארגן ולובשת שמלה. כשקנית אותה היא הייתה רפויה עלייך, כעת את ממלאת את כולה. היא נצמדת לגופך העגלגל ומבליטה את קימוריו. את מתאפרת קלות ויוצאת אל הסלון. הבת שלך יושבת שם ובוהה בטלוויזיה, בעלך יושב לידה וממתין לך. "אוף מאמי, תראה איך גדל לי התחת!", את אומרת לו בעצבנות. "תראה מה נהיה ממני! אני לא מצליחה להבין איך אתה בכלל רוצה אותי? חחחח…".

מה תרצי להוריש לבתך?

את כל כך עסוקה בעצמך, שאת שוכחת שגם היא שם: בתך בת ה-16. היא שומעת הכול ורואה הכול. איך את מתמודדת עם הגוף שלך, איך את משתמשת במשפטים המתארים חוסר אהבה וחוסר הערכה כלפי גופך, איך הוא מעלה בך תסכול וייאוש. היא קנתה כרטיס ל"סרט" הזה כבר בגיל צעיר, מכורח הנסיבות. היא עדה לתבנית המוכרת, שבה מצד אחד את מגדפת את עצמך ומצד שני את לא מרפה לרגע מההרגלים שלך.

ההורים הם המשפיעים הדומיננטיים על הילדים בצעירותם – מחקרים הוכיחו זאת זה מכבר. ממך הבת שלך שואבת בראשית חייה את אופן ההתנהגות וההתנהלות, את תפיסת המציאות. היא מחקה את הדפוסים האישיים שלך ואת דרך ההתמודדות שלך עם גופך. האם את מאחלת לה שזה הסרט שהיא תחיה בו כל חייה? האם את רוצה להעביר לה "במתנה" תסכול, שנאה עצמית, חוסר ביטחון וכעס?

אז מהו בעצם דימוי הגוף? דימוי הגוף משקף את מכלול התפיסות, המחשבות, התחושות והרגשות של האדם ביחס לגופו. במילים אחרות, זו למעשה התמונה של הגוף שלנו שאנו יוצרים במוחנו. דימוי הגוף מהווה חלק מהזהות העצמית ומהדימוי העצמי שלנו, ומאוד משפיע על ההערכה העצמית. אנשים שמרוצים ואוהבים את הגוף שלהם כפי שהוא, חשים הערכה עצמית גבוהה. דימוי גוף נוצר ומתגבש בעקבות כל ההתנסויות הגופניות והנפשיות שלנו ומאוד מושפע מגורמים חברתיים ותרבותיים. אחד הדברים החשובים בנוגע לדימוי גוף הוא לזכור שדימוי הגוף ניתן לשינוי בעקבות היחס של הסביבה (הורים, חברים) והמסרים של התקשורת (בטלוויזיה, בסרטים, בעיתונות).

דימוי הגוף נוצר ומתגבש כבר בתקופת הינקות. מהיום הראשון שתינוק בא לעולם. הוא מתגבש בתהליך הדרגתי מיד עם הולדתנו ונבנה בעקבות ההתנסויות שלנו בעולם והיחס אלינו מצד הדמויות המשמעותיות, בדרך כלל ההורים ובהמשך, החברים. על פי מודלים שונים, לאינטראקציה שיש לנו עם הסביבה קיימת חשיבות מכרעת על בניית דימוי הגוף. כך למשל, הוא קשור לדרך בה אנו הולכים, קופצים, רוקדים, עושים ספורט, או מתלבשים. ברגע שאנחנו מתנועעים בעולם, באים במגע עם אובייקטים או אנשים, אנחנו מקבלים מידע ומשוב לגבי הגוף שלנו וזה עוזר לנו לבנות דימוי גוף.

יתרה מזאת, דימוי גוף נבנה דרך ההתייחסות של אחרים לגופנו, ואיך שאחרים מתייחסים לגופם. ילדים מאוד קשובים ומפנימים את היחס של ההורה לגופו. כך, למשל, הורה שמרגיש בנוח עם הגוף שלו, מקבל אותו, משלים עם המשקל, הצורה, הגובה - משדר לילד דימוי גוף גבוה. לעומת זאת, אמא שמאוד מוטרדת וביקורתית כלפי המראה החיצוני שלה, מתלבשת ברישול, אף פעם לא מרוצה מאיך שהיא נראית, מסתירה חלקים מסויימים - משדרת לילד או לילדה שצריך להתבייש בגוף שלך.

דימוי הגוף: מעסיק מאוד את המתבגרים

קיימים מספר גורמים המשפיעים לרעה על גיבוש דימוי הגוף של נערות: הורה שמאוד ביקורתי כלפי הגוף שלו ושל הילד שלו, עלייה במשקל כתוצאה משינויים פיסיים והורמונאליים המאפיינים את הגיל, לחץ חברתי ואמצעי תקשורת.

נערות בעלות דימוי גוף שלילי, אשר מרגישות שהן אינן מרוצות מהמראה החיצוני שלהן ומתביישות בגופן, נמצאות בסיכון ועלולות לפתח קשיים רגשיים ונפשיים כגון, הערכה עצמית נמוכה, הפרעות אכילה ודיכאון.

כיצד ניתן לעזור לילדים לבנות דימוי גוף חיובי?

1. שיחה על הרגלי חיים בריאים: שיחה גלויה וכנה בין הורה לילד עשויה להיות מאוד משמעותית. בייחוד עם מתבגרים חשוב לדבר על השינויים הגופניים וההורמונאליים שחלים בתקופה זו. אפשר להסביר שהעלייה במשקל היא חלק מהשינויים ומההתפתחות התקינים ושזה עוד ישתנה. חשוב להסביר מהם הרגלי חיים בריאים ולעודד לאכילה מאוזנת ופעילות ספורטיבית. ספורט הוא צורך של הגוף והנפש ומאוד תורם לגיבוש דימוי גוף חיובי. במקרה של התלבטות אפשר ליזום שיחה עם דיאטנית קלינית, אשר תוכל להסביר ולהרחיב את ההסבר.

2. לדבר על המסרים מהתקשורת: לא ניתן להתעלם מהתקשורת. התקשורת סביבנו מעבירה מסרים כאילו יש רק דימוי גוף אחד שהוא יפה, ראוי ומקובל. חשוב להסביר לילדים שאין יופי אחד. היופי הוא מגוון, בעל צורות שונות, הוא בעיניי המתבונן ומאוד חשוב מה אתה מרגיש ומשדר לגבי עצמך. אם אתה תקבל ותאהב את עצמך - אחרים יאהבו אותך ויקבלו אותך כפי שאתה.

3. סביבה חיובית: חשוב להנחיל בבית ובסביבה החינוכית שפה שמקבלת את האחר ולא לועגת לממדים של הגוף או לצורה שלו. כך למשל, לא להעליב, להתבדח על המשקל ולהשתמש במילים כמו "שמן" או מילות גנאי אחרות.

4. חיזוקים חיוביים: תמיד, בכל גיל, חשוב יותר לחזק את הילד או הילדה על דברים שהוא יכול לנכס לעצמו ושיש לו שליטה עליהם, כמו למשל דברים שהוא עושה, כישרונות, מיומנויות ויכולות שיש לו.

5. דוגמה אישית: הורה שמהווה דוגמה אישית למי שאוכל בריא, עושה ספורט, מקבל את עצמו ומרוצה מהגוף שלו - מעביר מסר מאוד חשוב לילד של דימוי גוף תקין.