עסקת טיעון: גאידמק ישלם 3 מיליון שקל למדינה
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר עסקת טיעון. על גאדימק נגזר עונש של שנת מאסר על תנאי והוא ישלם לאפוטרופוס הכללי 3 מיליון שקל בגין חלקו בפרשת בנק הפועלים. היו"ר והמנכ"ל לשעבר של פועלים נאמנויות נידונו לשנת מאסר על תנאי
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט צבי גורפינקל, אישר את עסקת הטיעון של ארקדי גאידמק ונחום גלמור בפרשת בנק הפועלים. על פי עסקת הטיעון, גאידמק ישלם 3 מיליון שקל לטובת האפוטרופוס הכללי. בנוסף נגזר על גאידמק עונש של שנה מאסר על תנאי וקנס כספי של 21 אלף שקלים.
גאידמק הודה בקבלת דבר בתחבולה וניצול מכוון של טעות הזולת שאין בה מרמה. במסגרת ההסדר נמחק הסעיף החמור של עבירות הלבנת הון. השופט גורפינקל אישר את הסדר הטיעון עליו חתמו הצדדים.
בסך הכל, שולמו לאפוטרופוס הכללי 15 מיליון שקל - חברת פועלים נאמנויות שילמה סך של תשעה מיליון שקל, וכן גאידמק וגלמור שילמו כל אחד סך של שלושה מיליון שקל. כל הכספים הללו יועברו לקרן החילוט לפי חוק איסור הלבנת הון.
הפרשה החלה באוקטובר 2009, אז הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד גאידמק באשמת הלבנת הון בהיקף של 650 מיליון שקל, כמו גם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות את מקורו ומסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח.
על פי כתב האישום, חברת פועלים נאמנויות, מי שהיה יו"ר הדירקטוריון שלה אז, שלמה רכט, והמנכ"ל לשעבר חיים שמיר הואשמו - כחלק מפרשת הלבנת ההון של גאידמק - בעבירת אי-דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. פועלים נאמנויות מואשמת כי פעלה עם גאידמק כדי לאפשר לחברת קזפוספט לרכוש במרמה את חברת טרמופוס.
במגזר ההסדר, גם רכט ושמיר קיבלו עונשים של שנת מאסר על תנאי וקנס כספי של 21 אלף שקלים. בתמורה, נמחקו האישומים המשניים נגד הבנקאים ואנשי העסקים, וכפועל יוצא מזה בוטל האישום נגד רם לוי ונגד קרן ללום, אשר הואשמו כל אחד באחד מהאישומים המשניים.
לפנייה לכתב/ת 
