בבקשה אל תשאל אותי עם כמה בחורים שכבתי
היא קצרה ותמימה למראה, אבל השאלה הנונשלנטית מטעם בן או בת הזוג 'עם כמה אנשים שכבת?', היא פתח פוטנציאלי למריבה במקרה הטוב, ולפרידה והצתת ביתו של הפרטנר במקרה הרע. מה רע בשקר לבן?
את מסתכלת עליו בחיבה אבל תוהה כמה קווים הוא כבר סימן על הקיר בחדר השינה. אתה בוהה בה ישנה וחושב על כמה בנים בהו בה ישנה לפניך. תהיה זו לכשעצמה, אין בה כל פסול. אנשים ברי מזל עם יכולת הרהור תהו לגבי נושאים שונים מאז ומתמיד: האם יש אלוהים? מהי מהות החיים? וכמובן: עם כמה אנשים שכב הפרטנר שלי?
עוד בנושא בערוץ יחסים:
נשים עם ניסיון מיני רב: האם זה מרתיע גברים?
הידעתם? גברים חושבים על סקס 19 פעמים ביום
אז מה אם שכבת השבוע עם שלושה גברים שונים?
תנו לי לחדש לכם פיסת מידע ישנה: אתם לא באמת רוצים לדעת את התשובות לשאלות הללו. הרי, מה תעשו אם תגלו שאין מהות לחיים או מה אם תבינו שאין אלוהים, והחמור מכל: מה אם תגלו שלבן או בת הזוג שלכם היו אי פעם פרטנרים לפניכם?
בואו נודה בזה: שום תשובה לא תספק אתכם, גם אם אתם חושבים שכן. אף אחת מהן לא מכילה איזה רכיב מרגיע או קסום שיגרום לאגו שלכם לנוח על זרי הדפנה, עד סוף חייכם המשותפים יחד. לא מאמינים לי? הנה שלוש אפשרויות וההשלכות שלהן, בכל הנוגע למענה על השאלה הכול כך סבוכה הזאת.
הטוב: אחד עד חמישה
טוב? לא באמת. כי למרות ההקלה הראשונית (הידד, שמור לי מקום של כבוד בפנתיאון הסקס של בן או בת זוגי), אם נחשוב על זה עוד קצת, נבין שהכיבוש ההתחלתי כבר התבצע, וככל שמדובר במספר קטן יותר של פרטנרים, כך גדלה ההסתברות שהקשר המדובר היה משמעותי. כן, כן, משמעותי.
כאן נפתחת בעצם הדרך לעיבודים חדשים לגמרי מבית המוח המעצבן של המין האנושי, שנודע ביכולתו המופלאה לקנא. כמה משמעותי זה היה, האם הוא עדיין משמעותי במידה מסוימת, כמה זמן נמשך הקשר, ועוד ועוד שאלות שנזרקות לעברך ולא נותנות מנוח. כל שאלה מתדלקת את גלגלי הדמיון ו...הופ, אנחנו כועסים.
בנוסף לכך חייבים להודות שככל שמספר הפרטנרים נמוך יותר, כך האחריות שלך כלפי בן או בת הזוג גדולה יותר. אם אתם נמצאים בשלב ההתחלתי של הקשר יש בתשובה כזו משהו מעט מאיים. שוב הדמיון האכזרי עלול לטוות בכם מציאות בה כבר בשלב זה מייעדים אתכם לחופה, שלושה ילדים וכלב בוקסר חמוד אי שם בפרברים.
אז מה אם אתם לא אוהבים כלבי בוקסר? אז מה אם תכננתם בכלל לגור בתל אביב? מה אם... אה, נכון, זה עוד לא קרה. לכו נסו להסביר את זה למוח המטופש של המין האנושי שנורא אוהב להכין תרחישי מצב מראש, ללא קשר להסתברות שהם אכן יקרו.
הרע: מספר דו או תלת ספרתי מפתיע
את רב רובו של המידע שאגרנו במהלך היום, מסווג המוח שלנו כלא חשוב. נוסחאות מתמטיות, מילים חדשות ושמות של אנשים נחשבים אצלו כמותרות שאין בה צורך ממשי. אבל משום מה את הנוגע לשיחת 'עם כמה פרטנרים מיניים היית?', יסווג המוח שלכם כמידע חשוב מעין כמוהו.
מה לבש כל אחד מהצדדים, מה נאמר קודם, באיזה טון ואיזו שעה. זה מה שקורה כשהאגו מזדעק בבכיינות: 'מתי הוא או היא הספיקו להיות עם כל כך הרבה בני זוג, ומה זה אומר עליי? מה, אני עד כדי כך לא משמעותי?'. מכאן אין מנוס וכל מה שנאמר - נאמר. את המספר הגבוה מדי לטעמכם, וכנראה גם גבוה משלכם, לא ייתן לכם המוח הסדיסטי לשכוח, גם אם תדפקו את הראש בקיר או תעברו טיפול בהיפנוזה.
המכוער: שקר כלשהו
חברה טובה אמרה לי פעם שהיא לא משתדלת לשמור על רשימת הפרטנרים המיניים שלה נמוך בגלל קיומו המופלא של השקר. גם אם הייתה מעורבת במאות קשרים מיניים תמיד ירצה הפרטנר הנוכחי שלה לשמוע שהוא הראשון.
בעידן המתירנות המינית בו אנו חיים, תשובה זו עשויה להיות לא אמינה ולכן משתמשת חברתי במספר כלשהו מאחד עד עשר, תלוי בנסיבות. כשהיא במצב רוח שמרני או יוצאת עם בחור חסר נסיון, היא תגיד לבן זוגה ששכבה עם שלושה.
כשהיא מרגישה פרועה ושובבה - תגיד לבן זוגה תשעה. התשובה נשארת עלומה גם לי, חברתה הטובה, ואולי טוב שכך. אמנם אני לא משמשת כבן זוג אבל גם אני, מה לעשות, יכולה להיות שיפוטית ושמרנית משהו.
אל תתנו לאמת להרוס ריב טוב
ואם חשבתם שהיא היחידה, טעות בידיכם: לא מעט נשים ואפילו כמה גברים שאני מכירה נוקטים בטקטיקה הזו. ומה לגבי אשמה? אין מה לדבר בכלל. מבחינתם, ודי בצדק, מדובר בשקר לבן שנועד להשקיט את הנפש הלא מתוחכמת מדי של בני האדם. לאמת אין שום קשר לזה ואין צורך לערב אותה.
מה שכל השקרנים שם בחוץ לא יודעים, או לא חושבים עליו מראש, הוא שכפי שכבר ציינתי, שום תשובה לא טובה מספיק בשביל הצד השואל. אז מה בעצם הפתרון לשאלה הזו, מה היא התשובה שתשקיט את הצד השני ותעיף את השאלה הזו מהמשוואה של כמה אתה שווה מאחד עד עשר?
נראה שהתשובה היא פשוט להימנע מלשוחח על כך. אם הנושא עולה אפשר להסיט אותו הצידה באלגנטיות, או להתחמק בנחמדות ולא בתוקפנות ממענה על מנת שלא יראה שיש לכם מה להסתיר. והעיקר: לטאטא את השטח מכל חשד בכם. יש הרבה דרכים להגיע לאותה תוצאה, כולן טובות באותה מידה.
רק דבר אחד אל תעשו: לא משנה כמה אתם חושבים שהתשובה הבאה מתחמקת או כמה אתם מעוניינים להפסיק את השיחה, לעולם אל תגידו 'הפסקתי לספור'. לפעמים לספק תשובה בלי מספר מפורש, עשויה להיות יותר גרועה מכל תשובה אחרת.
לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לפייסבוק של ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
