בניין חדש הסתיר את הים. כמה קיבלו השכנים?
בעלי דירות באשדוד טענו כי בניין שנבנה על מגרש סמוך מתנשא לגובה חורג מהמותר ומסתיר את הנוף לים. הדיירים תבעו את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ואת החברות הקבלניות שבנו אותו. השופטת קיבלה את תביעתם באופן חלקי
בעלי ארבע דירות ברובע י"א באשדוד טענו כי בניין בן שמונה קומות, שהוקם על מגרש סמוך לביתם, מתנשא לגובה החורג מהמותר ופגע בנוף לים שנשקף מדירותיהם טרם בנייתו. לפיכך, הגישו תביעה של 1,101,723 שקלים נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשדוד, וכן נגד שתי החברות הקבלניות שהקימו את הבניין.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן:
תושבי דניה לא רצו בעלי לקויות ליד הבית - ונדחו
התובעים טענו כי הוועדה המקומית נתנה לחברות היתר בנייה, תוך סטייה ניכרת מתוכנית הבנייה באזור. זאת בניגוד לדין וברשלנות וכן בניגוד להחלטת ועדת הערר, שלפיה היה עליה להודיע להם על הכוונה לבנות בגובה חורג כדי לאפשר להם להתנגד לבנייתו. עוד טענו כי החברות הקבלניות הגביהו את הבניין שלא כדין.
הנתבעות הכחישו את הטענות כלפיהן: החברה הקבלנית שהחלה את הפרויקט טענה כי קיבלה היתר לבניית בניין מגורים בן שמונה קומות מעל קומת עמודים, בתוספת שתי דירות גג, שמשמעותה שתי קומות נוספות. החברה הקבלנית שהמשיכה את הפרויקט טענה כי פרסמה את הבנייה בעיתונים, ואף הדביקה על כך הודעות באזור.
"משחק מחבואים עם האזרח"
השופטת עינת רביד קיבלה את התביעה באופן חלקי, לאחר שקבעה כי משלא נמסרה לתובעים הודעה על הכוונה לבנות לגובה המתנשא מעל לגובה שנקבע בתוכנית, כפי שנדרש בהחלטת ועדת הערר, אישור תוכנית הבינוי היה שלא כדין ונעשה ברשלנות - המזכה את התובעים בפיצוי. היא הבהירה כי אין בפרסום התוכנית בעיתונים היומיים כדי למלא את חובת ההודעה לתובעים, וכי לא הוכח כי אכן הודבקו הודעות על הבנייה באזור.עוד נקבע כי אין ספק שמספר הקומות בבניין השתנה ביחס לתוכנית המקורית של בנייתו, וחרג ממנו, כאשר על פי הערכת המודד, הבניין חורג בכשני מטרים ממה שהיה על התובעים לצפות על פי התוכנית שאושרה.
השופטת הוסיפה כי בביקור שערכה במקום ראתה במו עיניה שכתוצאה מהגבהתו, חוסם הבניין חלק מהנוף של שתי דירות מתוך ארבע הדירות בגינן הוגשה התביעה. לדבריה, ממחקר שנערך באגף שומת המקרקעין בשנת 2006 עולה, שנוף מלא לים מעלה את ערך הדירה ב-5.7%. מכיוון שמדובר בהסתרת נוף חלקית, הרי שהפגיעה בערך הדירה עומד על מחצית הערך דנן.
עוד נפסק כי האחריות לפיצוי בגין ירידת הערך מוטלת על שלוש הנתבעות: הוועדה המקומית, שהתנהלה בניגוד להנחיות ועדת הערר ולא פנתה כראוי לתובעים, והחברות הקבלניות שנטלו חלק בפעילות החורגת.
"אציין כי מהתנהלות הנתבעים בתיק זה כלפי התובעים עולה חוסר תום לב והתנהלות של 'משחק מחבואים עם האזרח'", כתבה השופטת. היא חייבה את הנתבעות לפצות בעלי דירה אחת ב-53,675 שקלים ואת בעלי הדירה השנייה ב-53 אלף שקל, הכוללים את ירידת הערך ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לדיירים. הנתבעות חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחה של עורך דין בסך 53 אלף שקל נוספים.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין"
לפנייה לכתב/ת 
