דון לוק: הפייטן שגם מלך מרוקו מעריץ

כשמאחוריו שישה עשורים של פייטנות, למעלה מחמישים אלבומים ומאות מעריצים, גם בעולם הערבי - הרב חיים לוק מקבע את מעמדו כגדול פייטני דורנו. בראיון מיוחד הוא מספר על הקריירה שהתחילה בזכות הערבים, ועל הידידות עם נסיכת מרוקו

לירון נגלר-כהןפורסם: 15.02.12 , 20:13

סלסולים רבים הרטיטו לבבות מאז התפייט חיים לוק בן החמש עם "ימלוך ה' לעולם ועד", אי שם בקזבלנקה. אחד מגדולי הפייטנים, ויש שיטענו הגדול מכולם – כבר סלסל בפני מלכים ושועי ארץ, אך עדיין מתרגש בכל פעם מחדש כשהוא מתייצב להופעה הגדולה מכל, מבחינתו: על בימת בית הכנסת.

עוד בערוץ היהדות - קראו:

הרב בני לאו: מתפלל שהרב אלישיב יגאל מייסוריו

חדש בצה"ל: "כולל" ומלגה לחיילים חרדים

כבר לא פוחדת שהילד שלי יהיה דתי/ רוני גלבפיש

הרב חיים לוק כבר בן 70, וזכה כמעט בכל פרס אפשרי ובהכרה בינלאומית – לא עניין של מה בכך, כשמדובר בפייטן וחזן ששר מוזיקת קודש מזרחית. על גדולי מעריציו ניתן למנות את מלכי מרוקו – חסן השני ובנו, מוחמד השישי, וכאן אף נרשמת אחת מנקודות השיא בקריירה שלו, בהופעה היסטורית בשנת 92, שלוותה מאז בהופעות חצר נוספות.

"זה היה בסביליה, בתערוכת 'אקספו'", הרב לוק נזכר. "בשורה הראשונה ישבו שתי הנסיכות - בנותיו של חסן השני מלך מרוקו ז"ל, מחסידי אומות העולם ששמר על היהודים. אחר כך הופעתי באחד הארמונות של המלך ברבאט - הופעה רשמית ועל פי הזמנה בלבד. המוזמנים באו להאזין, מבחינתם, ליהודי שבקיא ברזי השירה האנדלוסית הערבית".

בהופעה נכחה גם אחותו הבכורה של המלך, ובסיומה ביקשה לשוחח עם לוק. "היא רצתה שאגיע להופעה, כמתנה שלה לחתונת בתו של ראש הממשלה דאז, והעניקה לאשתי כיפתן – לבוש מסורתי מיוחד לארמון", הוא נזכר. "נוצרו בינינו יחסי ידידות טובים עד כדי כך, שהיא ביקשה ממני להופיע בערב פרטי לבית המלוכה, שם הופעתי בפני משפחת המלוכה כשהקייטרינג שהוגש היה גלאט-כשר! שרתי בעברית ובערבית. כשהנסיכה ראתה שאני שר יותר מידי בערבית, לטעמה, היא ביקשה ממני לשיר יותר בעברית.

"לפני שנתיים פתחתי את פסטיבל ישראל בשתי הופעות, כך שבהחלט יש הכרה ממסדית ותרבותית". הרב חיים לוק (באדיבות ערוץ 1 ותזמורת ירושלים החדשה)

"אבל השיא היה בהופעה לפני מזכיר המלך. הוא אמר לי: הפעם ליוו אותך 30 נגנים, ואני מבקש שבהופעה הבאה נארגן לך 90 נגנים. הקונצרט אכן התקיים בתיאטרון הרשמי של רבאט, בליווי 90 נגנים, ולימים נודע לי כי בין הצופים היה גם הרב חיים פינטו, לימים הרב הראשי של אשדוד וקריית מלאכי".

"הערבים הם שגילו אותי"

הרב לוק לא מרבה להתראיין, ומעדיף את הבמה. דרך ארוכה עבר הילד היתום מקזבלנקה, שאיבד את אביו והוא בן ארבע בלבד – עד לארמון המלך. את הקריירה שלו בנה כמו רבים מבני דורו, ביזע ומאמץ, תוך שהוא מותיר חותם בשדות נוספים. היפך דור האינסטנט והריאליטי.

בגיל 13 וחצי עזב את מרוקו ללימודים בישיבת שניידר בלונדון, שם נחשף לחזנות האשכנזית ולמד יידיש. עם סיום לימודיו שב למרוקו, והפך שם למורה. בשנת 64 עלה לארץ כשהוא כבר נשוי ואב לילד (הבכור מתוך אחד-עשר), ועסק בהוראת הפיוט ובניהול בית ספר. בשנת 87 התבקש לכהן כרב קהילה בלוס-אנג'לס, ושב לארץ כעבור 16 שנים. ולאורך כל העשייה הזו, טווה לוק קריירה מפוארת שהניבה למעלה מחמישים אלבומים, ומפעל חיים בזעיר אנפין של הקלטת כל פרשיות התורה בקריאה מרוקאית.

"התחלתי לשיר דווקא אצל הקהילה האשכנזית במרוקו, אבל הערבים הם שגילו אותי", לוק מפתיע. "הקהילה האשכנזית התיישבה בעיר טנג'יר, וחיפשה חזן. שם קיבלתי את שכרי הראשון. אך כשהייתי בערך בן עשרים, פתחתי בית ספר יהודי במרוקו בהוראתו של הרב מונסונגו, כיום הרב הראשי של מרוקו, ובזמנו מנכ"ל 'אוצר התורה'.

"הייתה אז עליה גדולה לארץ והכיתות הידלדלו, ולכן הכניסו ילדים ערבים ללימודים משותפים במערכת החינוך. כל משפחה יהודית שחיתנה ילדים חגגה עם להקה, והנגנים היו כולם ערבים. אני הוזמנתי לשיר בחתונות, ופתאום מצאתי את עצמי מופיע עם להקת נגנים מאוד מקצועית. שרתי מוזיקה אנדלוסית - שירת קודש ושירי אהבה שיקספיריים, ושם הבנתי שאני פייטן, למרות שאת החתונות עשיתי בהתנדבות. אגב, מאז ועד היום לא הופעתי בחתונות, אלא רק בקונצרטים".

שירת היתמות

הרב לוק הופיע במאות קונצרטים ברחבי העולם ובמרוקו בפרט. "אני תמיד אומר בהופעות שלי שם, שכל מדינות ערב

צדק פיוטי:

דיסק ליהודה הלוי ואבן גבירול

ynet

טרנד הפיוטים כבר הוכיח שהוא כאן כדי להישאר, ולא מעט בזכות מופע אחד שהכניס את המוזיקה היהודית לתודעה של גדולי המוזיקאים בארץ. קבלו בכורה בלעדית מהאוסף הכפול של "יהודה הלוי פינת אבן גבירול" - וגם מאמר של קובי אוז

צדק פיוטי: אלבום ליהודה הלוי פינת אבן גבירול

צריכות לבוא ולראות איך יהודים וערבים חיים בשלום וכבוד הדדי", הוא אומר. "אמי גידלה אותנו כאלמנה ללא ביטוח לאומי, והתפרנסה מעבודות משק בית. כשהייתי מגיע מבית הספר, הייתי נכנס לשכנה הערבייה שהקפידה, עבורנו השכנים, על הפרדה בין בשר לחלב".

כשהוא כבר סב לנינה, מעז הרב חיים לוק להודות כי ליתמות היה חלק משמעותי בקריירה המוזיקלית שלו. "החינוך של ממשלת מרוקו מבוסס על לימודי מוזיקה בבתי יתומים", הוא אומר. "מי שרוצה לשמוע מוזיקה טובה במרוקו, שילך לבית יתומים. הסיבה לדעתי, היא שיש ליתומים יכולות ביטוי עצומות לכאב וצער, וזה מוציא מהם צליל נהדר ואחר. לימים חשבתי על זה שגם אני בעצם יתום מגיל צעיר, והמוזיקה הייתה אפיק ביטוי בשבילי".

הרב לוק מעדיף להתחבר לעומקם של הפיוטים. לדבריו, "קשה מאוד לאדם שעוסק באבנים טובות ומרגליות לבחור באחת בלבד. אני מאוד אוהב כלניות, אבל לשיר על כלניות זה שטחי. אני מחפש את העומק, ומתחבר בכך למורי, רבי דוד בוזגלו, שהיה ענק מכל הבחינות – שירת הבקשות, הפיוטים, המוזיקה הערבית והעברית הפיוטית.

"מבין מאות הפיוטים שכתב, הכי מרשים אותי י"ג המידות שאותן הפך למטאפורה לפיוט; מעין קובלנה של כנסת הגדולה מול הקדוש ברוך-הוא על היותנו בגלות, בשפה תלמודית. כשביצעתי אותו בהרצאה אקדמית באוניברסיטת בר אילן, הפסיקו אותי ואמרו לי: אל תשיר, תסביר".

את רבי דוד בוזגלו פגש לראשונה כשהיה בן 10, ובמשך שלוש שנים הגיע הרב לוק לביתו והאזין לשיעוריו. ברבות הימים הפך ליד ימינו, ולאחר שעלה לארץ, פגש בו שוב בישראל. "אני זוקף לזכותו את כל מה שקורה היום בפיוט", לוק אומר. "הוא האחרון לדור הפייטנים שהמשיך את השושלת האמנותית והכתיבה הפיוטית, מאז גירוש ספרד. אני לעומתו, כתבתי שני פיוטים בלבד".

כשהוא מביט על מפעל הפיוטים בישראל ממרום גילו ומשקלו האומנותי, חיים לוק מרוצה: "הפיוט מתעצם ולובש צורה רשמית, לפני שנתיים פתחתי את פסטיבל ישראל בשתי הופעות, כך שבהחלט יש מגמה והכרה ציבורית ממסדית ותרבותית. זמרים ישראלים רבים שרים היום פיוטים, בהם מיכה שטרית, קובי אוז ושם טוב לוי שאני מאוד מעריך, ואף שר את 'שער פתח דודי' אותו ביצעתי לראשונה. יש פה דור צעיר נפלא שמצעיד את הפיוט העברי קדימה, ובהם ליאור אלמליח שמפיק מוסיקלית את כנס הפייטנים הראשון - עם 25 פייטנים מהשורה הראשונה. אני אפתח את הכנס עם אמיל זריהן ואלמליח. עבורי זו חוויה".