מסתמן: הגבלת שכר הבכירים בשיתוף הממשלה
הכנסת דחתה הצבעה בהצעת חוק פרטית, המגבילה את ההטבות במס הכנסה על שכר גבוה משלושה מיליון שקל, על רקע גיבוש חקיקה משותפת למשרדי המשפטים והאוצר. יוזם הצעת החוק, ח"כ שי חרמש, אמר: טוב נעשה אם נרסן את השתוללות השכר הראוותנית
מסתמנת יוזמה של הממשלה וחברי כנסת לגבש הצעת חוק משותפת להגבלת שכר הבכירים. ח"כ שי חרמש (קדימה) גילה זאת היום (ד') מעל בימת הכנסת כשהעלה לקריאה טרומית את הצעת החוק הפרטית שלו ושל ח"כ יריב לוין (ליכוד) להגביל את שכר הבכירים באמצעות תיקון בפקודת מס הכנסה. לפי הצעתם ההוצאה המוכרת של חברה על שכר תוגבל עד לסכום מרבי של 3 מיליון שקל לאותה שנת מס.
- לכתבות נוספות בנושא שכר הבכירים
תשובת הממשלה וההצבעה נדחו למועד אחר בהסכמה מראש בין הממשלה לח"כים. חרמש אמר מעל לדוכן: "אנחנו מתואמים עם משרדי האוצר והמשפטים ונפתח בדיאלוג איתם כדי להביא לפתרון מוסכם". לאחר מכן ציין חרמש מחוץ לאולם המליאה כי "הצעת החוק תנוסח במשותף על ידי שרי המשפטים והאוצר ויוזמי החוק הפרטי".
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "שכר העובדים בכל חברה מוכר היום כהוצאה של החברה הפטורה ממס ללא הגבלת גובה השכר. התיקון המוצע נועד להגביל את הכרת המדינה והפטור הנובע ממנה לשכר שלא יהיה גבוה מ-3 מיליון שקלים בשנה (עד 250 אלף שקל בחודש) כולל תוספות ובונוסים.
"הצעת החוק איננה מגבילה את גובה השכר בחברה, אלא יוצרת הגבלה על מקור המימון של השכר. חברה המעוניינת לתגמל את עובדיה בסכומים גבוהים מעל לתקרה המוכרת המוצעת תעשה זאת על חשבון רווחיה. אין מצב, קל וחומר בתקופת משבר כלכלי עולמי, שהמדינה תכיר בשכר מנהלים מופרז, המגיע היום לעיתים לכמה מיליוני שקלים בחודש".
ח"כ חרמש הדגיש כי בחברות פרטיות השכר הוא עניינם של הבעלים. לא כן בחברה ציבורית שבה מושקע ההון של הציבור, אם באופן ישיר ברכישת מניות או במכשירי חיסכון לטווח ארוך. לפיכך, העלויות הלא סבירות של שכר הבכירים משפיעות לרעה על התשואה של השקעות הציבור שהיא מקור חייו של האזרח בערוב ימיו.
חרמש ציין כי הצעת החוק הוגשה לפני זמן רב למזכירות הכנסת. לפני שנה היא הועברה עם שתי הצעות אחרות לוועדה בראשות שר המשפטים, יעקב נאמן, שהוקמה כדי למצוא דרך להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות. "נענינו לבקשת הוועדה להקפיא את פתיחת הליכי החקיקה למשך 90 יום עד לאחרי פרסום ממצאיה. אבל ההמלצות לא נגעו לבעיית שכר הבכירים. הוועדה הסתפקה בהעברת האחריות לאספת בעלי המניות, שהחלטותיה לא תמיד עולות בקנה אחד עם צורכי הציבור או הצרכים הכלכליים של המשקיע הקטן".
מסיבה זו ובהשפעת המחאה החברתית, החליטו חרמש ולוין לפתוח היום בהליכי החקיקה והחלטתם עוררה את הממשלה ללכת לקראתם. זאת כשהצעת החוק מפעילה מנגנון פשוט שממילא קיים ברשות המסים. "המנגנון יכול לעצור בכל נקודת זמן את הטבות המס על השכר ולייקר למקבלי ההחלטות בחברות הציבוריות את העלויות של השכר המופרז. שלושה
מיליון שקל לשנה הם בהחלט שכר ראוי למנכ"ל מוכשר מבוקש ומצליח", אמר חרמש.
הוא הוסיף והדגיש כי "המחאה החברתית חידדה את הצורך לשים קץ להשתוללות בשכר הבכירים. בחוק הקיים כל מיליון שקל של שכר הפטורים ממס עולים למשלם המסים רבע מיליון שקל לפי שיעור מס החברות שעומד על 25%. טוב נעשה, אם נרסן את השתוללות השכר הראוותנית ונחזיר את המשק לנורמות ומסגרות של הצנע לכת". עם זאת לא נמסר מתי אמורה להסתיים עבודת הניסוח של הצעת החוק המשותפת עם הממשלה.
לפנייה לכתב/ת 
