במקרה של זיהום במים - המטהר הביתי יועיל?
במשרד הבריאות מדגישים כי מצב מי הברז בארץ טוב, אבל במקרה של זיהום במים, כפי שקרה לאחרונה בכמה רשויות, המטהר הביתי לא יועיל, מדווח "ממון" ב"ידיעות אחרונות"
אתמול הודיע משרד הבריאות לתושבי דרום השרון כי עליהם להרתיח את המים, המשמשים לשתייה ולהכנת מזון. ההודעה מתייחסת ליישובים מעש, גת-רימון, מגשימים, כפר-סירקין, סביון וגני-יהודה. זאת לאחר שבבדיקת מי השתייה התגלו חיידקים במספר נקודות ברשת המים.
להודעה נוסף משפט אזהרה: "השימוש במסננים שונים באמצעות מתקני טיהור ביתיים אינו מספק." משפט זה נעדר מהודעות קודמות שיועדו ליישובים אחרים, כמו טייבה.
האם המים שלנו בטוחים?
- איזה מים הכי בריאים? מסוננים, מינרלים או מהברז
בעוד שיוקרתם של מים מינרליים יורדת בהתמדה, תופסים מטהרי המים יותר ויותר מקום על השיש במטבח ומתחת לכיור. אלא שבמקרים של זיהומי מים מקומיים, חל איסור על שימוש במטהרים, למרות שהם מגישים מים מורתחים.
"מטהרי המים לא מספקים מים רותחים בטמפרטורה של 100 מעלות, ולכן יש להרתיח גם אותם," מסביר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. מעבר לזה, על פי התקנות, כשהתושבים מצווים להרתיח מים הכוונה היא להרתחה רציפה של לפחות שתי דקות. גם פעולה זו לא מתבצעת על ידי בר המים.
המים נפסלו לחלוטין
זמן מה לפני ההודעה לתושבי דרום השרון, התגלו עוד מספר תקלות במערכת המים של רשויות מקומיות בישראל. בחלק מהמקרים, כמו בפרדס-חנה-כרכור ובטייבה, הורה משרד הבריאות להרתיח את המים לפני השתייה והבישול בשל חשש לזיהום. במקרה אחר, כמו בניר-גלים, המים נפסלו לחלוטין ואסור להשתמש בהם.
אלא שבהודעת משרד הבריאות לפרדס-חנה-כרכור הורה המשרד גם שלא להשתמש במים ממטהרי המים, ואילו בהודעה לטייבה לא נאמר על כך דבר.
"משרד הבריאות מזהיר את הציבור משימושי שתייה, הכנת מזון ביתי, צחצוח וריפוי שיניים, הכנת תרופות ומוצרי קוסמטיקה. יודגש כי יש להרתיח את מי השתייה למשך שתי דקות לפחות וכמו כן, יודגש כי הרתחה באמצעות קומקום חשמלי או מתקני טיהור ביתיים אינה מספיקה," נאמר בהודעה לתושבי פרדס-חנה כרכור. ואילו ההודעה לתושבי טייבה לקונית בהרבה: "עד לבירור התקלה נקראים תושבי טייבה להרתיח את המים לשתייה והכנת מזון."
לדברי פרופ' גרוטו, התוספת בדבר אי השימוש במטהרי המים היא יוזמה מקומית של אנשי המחוז. "נרענן את הכללים כדי שההודעות לתושבים יהיו אחידות בכל הארץ," הוא מבטיח.
מתי ניתנת הוראה להרתיח מים, ומתי נאסר כליל על שימוש במים?
"על פי החוק, המים נבדקים באופן שוטף על ידי תאגידי המים המקומיים," מסביר פרופ' גרוטו. "הבדיקות המיקרוביאליות לגילוי חיידקים נעשות לעתים תכופות. בדיקות כימיות נעשות לעתים רחוקות יותר, אלא אם מתגלה חריגה בטעם ובריח."
בניר-גלים, לדוגמה, נמצאו שאריות חומרי הדברה במי השתייה בגלל תקלה בקשר בין צינורות ההשקיה ומי השתייה. המים נאסרו כליל לשתייה, והתושבים התחברו לצינור אחר.
בסך הכל, מצב מי הברז בארץ טוב, מדגישים במשרד הבריאות. לפי סיכום שנת 2010 (הסיכום ל2011- טרם בוצע) 99.7% מהבדיקות היו תקינות.
מחברת אלקטרה נמסר בתגובה: "בעלון השימוש לצרכן רשום בפירוש כי יש להרתיח גם מים מהברז במקרה של הנחיה ממשרד הבריאות."
מחברת שטראוס מים (תמי (4 נמסר: "אנו פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות כמחויב בתקן".
ומה קורה בבית שלנו?
בדיקת איכות מי השתייה נוגעת רק לצנרת הכללית. ומה קורה בבית שלנו? מי דואג לאיכות המים בצנרת הבית המשותף? האם צנרת ישנה עלולה לפגוע בטיב המים? מתברר שכן.
מסקר מדגמי שערך לאחרונה משרד הבריאות בכ800- ברזים המחוברים לצנרות ביתיות ישנות (מעל 20 שנה,( עולה כי היו מספר חריגות ברמות העופרת והברזל, אם כי מעטות יחסית. מכיוון שהחריגות התגלו במים שעמדו זמן מה לפני ההזרמה, הוציא משרד הבריאות הנחיות בנושא, שלא הגיעו לכלל הציבור.
על פי ההנחיות, אין לשתות או לבשל במים שיצאו מיד מהברז, וגם לא להשתמש במים חמים לשתייה ולבישול. ההנחיה לא מפרטת כמה זמן צריך לתת למים לזרום. בירור נוסף מול משרד הבריאות מעלה כי מדובר בפרק זמן של עד חצי דקה. על בזבוז מים עצום אין כלל התייחסות.
לפנייה לכתב/ת 
