והוא עדיין בבונקר. 20 שנות נסראללה
7 ראשי ממשלה התחלפו בישראל מאז חיסול עבאס מוסאווי, אבל יורשו שהפך את חיזבאללה לארגון הטרור החזק באזור עדיין כאן, ואתמול סגר שני עשורים על כיסא המזכ"ל. מטפטוף הקטיושות עד מלחמת 2006: סיפורו של המחבל מספר 1, שנה אחרי שנה
"תהרגו את ראש הנחש - ואז יבוא נחש גרוע יותר". לא מעט ראשי ארגוני טרור חיסלה ישראל או תקפה ב-20 השנים האחרונות: מאחמד יאסין דרך פתחי שקאקי ועד חאלד משעל, אבל ההתנקשות המכריעה מכולן אולי, וזו שהולידה את אותה הטענה שבפתיחה, אירעה הרבה לפני כן - ב-16 בפברואר 1992. מזכ"ל חיזבאללה דאז, עבאס מוסאווי, נהרג בהפצצת צה"ל בלבנון, ופינה את הכס לאחד המנהיגים הכריזמטיים, הציניים והאכזריים ביותר שידע המזרח התיכון, חסן נסראללה. אתמול (ה') נסראללה ציין 20 שנה בדיוק על הכיסא הזה.
נסראללה נולד ב-1960 במחנה פליטים במזרח ביירות, הבכור מבין תשעה ילדים שנולדו להוריו, שיעים דלי אמצעים שבאו מכפר בדרום לבנון. כבר בילדותו גילה עניין רב באיסלאם והקדיש את מירב זמנו ללימודי הקודש. כשפרצה מלחמת האזרחים בלבנון שב עם משפחתו לכפר בדרום המדינה, והפך לחבר בארגון השיעי "אמל". איש דת מקומי לקח אותו תחת חסותו, ובגיל 16 הוא נשלח לסמינר מוסלמי יוקרתי בנג'ף, העיר הקדושה לשיעים בעיראק.
בזמן לימודיו הוצב נסראללה תחת השגחתו של תלמיד בוגר לבנוני בשם עבאס מוסאווי, מי שלימים הפך למנהיג חיזבאללה, והשניים פיתחו קשרי ידידות
אישיותו הכריזמטית של נסראללה ומסריו הלוחמניים העלו את מעמדו כאיש דת, והקנו לו קהל תלמידים מעריצים. בעקבות מוסאווי נטש נסראללה את ארגון "אמל" והצטרף למאות אנשי "משמרות המהפכה" של איראן שהגיעו ללבנון כדי להקים בה רפובליקה איסלאמית. נסראללה הפך למפקד הכוחות שהפכו ל"חיזבאללה", ובשנים הבאות חיזק את מעמדו כמנהיג צבאי ואיש דת בארגון, והוביל כמה פעולות מוצלחות במאבק באנשי אמל.
|
1992 |
עבאס מואסאווי מחוסל, ונסראללה מתמנה למזכ"ל חיזבאללה, שמפוצץ את שגרירות ישראל בארגנטינה (22 הרוגים) |
| 1993 | נסראללה מתמודד עם המבצע הגדול הראשון של צה"ל נגד הארגון בהנהגתו - "דין וחשבון" |
| 1994 | חיזבאללה בשיתוף איראן מבצע לפי החשד פיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס (80 הרוגים) |
| 1995 | חיזבאללה מאשים את ישראל בחיסול סעיד חארב, איש חיזבאללה שהתפוצץ במכוניתו |
| 1996 | המבצע הגדול השני של צה"ל נגד חיזבאללה של נסראללה - "ענבי זעם" |
| 1997 | בנו של נסראללה נהרג בקרב עם צה"ל, חיזבאללה הורג 12 חיילים ב"אסון השייטת" |
| 1998 | גופתו של האדי נסראללה מוחזרת ללבנון בתמורה לגופתו של לוחם השייטת איתמר איליה |
| 1999 | דיווחים על עסקה שבה ימסור חיזבאללה לישראל מידע על רון ארד. בשנים הבאות חזרו הדיווחים על עצמם. הם מעולם לא התממשו |
| 2000 | צה"ל נסוג מלבנון, נסראללה נואם על "קורי העכביש", וחיזבאללה חוטף 3 חיילי צה"ל ואזרח |
| 2001 | שידורי אל-מנאר, שופר התעמולה של נסראללה, מופסקים בארה"ב עקב פיגועי 11 בספטמבר |
| 2002 | נסראללה מתעלל במשפחות החטופים, וארגונו מסרב למסור מידע על מצבם. הוא טוען: ישראל דחתה הצעה לעסקה |
| 2003 | בחודש ינואר מכריז נסראללה: החטוף אלחנן טננבוים בחיים. על גורל החיילים לא נמסר מידע |
| 2004 | חיזבאללה מחזיר לישראל את גופות החיילים ואת אלחנן טננבוים בתמורה למאות מחבלים |
| 2005 | ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי, נרצח. חיזבאללה וסוריה מסומנים כחשודים |
| 2006 | חיזבאללה תוקף סיור של צה"ל בגבול, חוטף חיילים, וגורר את ישראל למלחמת לבנון השנייה |
| 2007 | שנה אחרי המלחמה מצהיר נסראללה: בקרוב סמיר קונטאר יהיה בלבנון. שנה אחר-כך שוחרר המחבל בעסקה |
| 2008 | קצין המבצעים של נסראללה, עימאד מורנייה, מחוסל בדמשק. נסראללה מאשים את ישראל ומבטיח תגובה |
| 2009 | נסראללה מרחיב את המעגל: מצרים עוצרת פעילים רבים שלו שתכננו פיגועים בשטחה |
| 2010 | 4 שנים אחרי המלחמה חיזבאללה מעשיר את הארסנל: דיווחים שסוריה העבירה לו טילי "סקאד D" |
| 2011 | הקלף הפוליטי: שרי חיזבאללה מתפטרים ומפילים את ממשלתו של סעד אל-חרירי, על רקע החקירה נגד הארגון בשל רצח אביו |
| 2012 | נסראללה מציין 20 שנה כמזכ"ל חיזבאללה. לפי דיווחים, ארגונו נלחם לצד אסד בקרב על השליטה בסוריה |
בהמשך נסע נסראללה לאיראן והמשיך את לימודי האיסלאם בעיר הקדושה קום, וב-1989 שב ללבנון עם התחדשות המאבק בין חיזבאללה לאמל, ואף נפצע קל באחד הקרבות. בשנה הבאה הפך למנהיג צבאי מוביל בארגון וחבר ב"מועצת השורא", המוסד העליון בחיזבאללה. ב-1991 בעקבות משא ומתן בין איראן לסוריה מונה עבאס מוסאווי למזכ"ל חיזבאללה בהיותו בן חסות של סוריה, ובתמורה חוזק מעמד נסראללה, שנחשב בן ברית של איראן. ב-1992 חיסל צה"ל את מוסאווי, ואז באה שעתו הגדולה של נסראללה, שהתמנה למחליפו.
נסראללה הבן חזר בארון
בהנהגתו של נסראללה פתח חיזבאללה בגל של פיגועי נקמה נגד מטרות יהודיות וישראליות ברחבי העולם. כבר במרס 1992 בוצע פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, ארגנטינה, ו-22 בני אדם נרצחו. ביולי 1994 נרצחו 80 איש בפיגוע במרכז הקהילה היהודית בעיר.
ב-1993 התמודד נסראללה עם המבצע הראשון של ישראל נגד ארגונו, מבצע "דין וחשבון", שנמשך שבעה ימים - בין 25 ל-31 ביולי 1993. במהלכו נהרגו יותר מ-100 אזרחים לבנונים, ולטענת ישראל גם עשרות מחבלים מחיזבאללה. בישראל
נהרגו חייל אחד ושני אזרחים. ב-1996 הולידו פעולות הטרור של חיזבאללה מבצע גדול שני, "ענבי זעם", שבו תקף צה"ל מטרות בלבנון מהאוויר ומהקרקע מ-11 עד 27 באפריל. בישראל נפצעו עשרות אזרחים וחיילים בעקבות ירי רקטות קטיושה, אך התקיפה בכפר-קנא בלבנון שבה נהרגו בשוגג אזרחים רבים גרמה ללחץ גדול במיוחד על ישראל, ואילצה אותה לסיים את המבצע.
ב-1997 התמודד נסראללה עם מבחן המנהיגות המשמעותי ביותר מאז שהפך לראש הארגון, כשקבוצה בראשות המזכ"ל הראשון של חיזבאללה, שייח סובחי טפיילי, הכריזה על "מהפכת רעבים", במחאה על שהארגון נטש לדבריהם את מחויבותו החברתית כלפי האוכלוסייה השיעית בלבנון והפך לארגון פוליטי רגיל. איראן וסוריה תמכו בנסראללה, ומתנגדיו פורקו מנשקם. באותה שנה נהרג בנו הבכור של נסראללה, האדי נסראללה, בקרב עם כוח צה"ל, וגופתו נלקחה לשטח ישראל.
ב-1997 גם רשם נסראללה הישג חשוב מבחינתו, שאפשר לארגון להשיב את גופת בנו ללבנון. במה שנודע כ"אסון השייטת", בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר, הרגו אנשי חיזבאללה 12 לוחמים של שייטת 13 של צה"ל שהיו במבצע חשאי בלבנון. הם הטמינו לכוח צה"ל מטעני צד, ובקרב בין הצדדים גם התפוצץ מטען חבלה שנשא הכוח. גופתו של לוחם השייטת איתמר איליה נלקחה על-ידי אנשי חיזבאללה, והושבה לישראל ב-1998 בתמורה לגופתו של האדי נסראללה. באוגוסט 2010 טען נסראללה כי אסון השייטת התאפשר הודות למארב שהציבו אנשי חיזבאללה לחיילים, בזכות העובדה שהארגון קלט שידורים של מזל"ט ישראלי.
במהלך כהונתו של נסראללה כמזכ"ל חיזבאללה הלכה והשתפרה יכולתו הצבאית של הארגון, שהתמסר לפעולות נגד כוחות צה"ל שנשארו ברצועת הביטחון בלבנון. השיפור הזה נזקף גם לזכות קשריו של נסראללה עם איראן. צה"ל עדיין נהנה מיתרון ברור על חיזבאללה והסב לו אבדות קשות, אבל ניסיונותיו להכריע את המאבק הממושך נתקלו בלחץ נגדי באמצעות ירי קטיושות ומרגמות על יישובי הצפון, והשתלבות של לוחמי חיזבאללה באוכלוסייה האזרחית.
ישראל חלשה כמו קורי עכביש
תחת נסראללה התווה חיזבאללה זירת קרב רחבה יותר - דעת הקהל הישראלית. במספר ראיונות הוא הצהיר כי למידה מעמיקה של החברה הישראלית חשפה בפניו את נקודת חולשתה העיקרית - רגישות גבוהה לאובדן חיי אדם. על בסיס הנחה זו הפכה הזירה התקשורתית לאלמנט מרכזי בפעילות חיזבאללה נגד ישראל. למרות מאמצים ישראליים נרחבים, הצליח החיזבאללה ליצור ברצועת הביטחון מציאות מתמשכת של פעולות גרילה מוצלחות ומספר קבוע של חללים ישראלים. במקביל הקפיד הארגון לצלם מספר רב ככל האפשר של פעולות נגד צה"ל וצד"ל והסרטונים הופצו ברחבי העולם.
בשנות ה-90 הביא מחיר הקורבנות והיעדר ההכרעה לשחיקה הדרגתית בנכונות הציבור הישראלי לספוג את מחיר השהות בלבנון, וראש הממשלה דאז, אהוד ברק, הוביל החלטה על נסיגה מלאה מרצועת הביטחון בלבנון. הנסיגה החד-צדדית בוצעה במאי 2000, והפכה את נסראללה לגיבור נערץ בעולם הערבי. דרגתו הדתית הועלתה לדרגת חוג'ת אל-איסלאם, ובחגיגות ה"ניצחון" של חיזבאללה הוא נשא את הנאום שהתפרסם כ"נאום קורי העכביש" כשאמר: "יש לישראל נשק גרעיני והכוח האווירי החזק באזור, אך בפועל היא חלשה יותר מקורי עכביש", כשכוונתו לכך שהרגישות לחיי אדם ואופיה הנהנתני של החברה הישראלית הופך אותה לחלשה.
בלבנון פעל נסראללה לחיזוק מעמד חיזבאללה בקהילה השיעית וביסוס יתרון על פני ארגון "אמל". הוא דאג לנצל חלק נכבד מתקציב הארגון להקמת מוסדות רווחה, חינוך, צדקה ובריאות שנתנו שירות חינם לקהילה. הוא המשיך לתקוף את ישראל, וגם העימותים אתה נמשכו למרות הנסיגה. ב-7 אוקטובר 2000 הרגו מחבלי חיזבאללה שלושה חיילי צה"ל - עדי אביטן, עומר סוואעד ובני אברהם - בגזרת הר דב, וחטפו את גופותיהם. ב-15 באוקטובר הכריז נסראללה על חטיפתו של הישראלי אלחנן טננבוים, אלוף משנה במיל', שהובא ללבנון מדובאי. טננבוים וגופות החיילים הושבו לישראל רק בינואר 2004 בתמורה לשחרור מאות מחבלים.
ב-2006 תקפה חוליית חיזבאללה סיור של כוח צה"ל בגבול עם ישראל, ואנשי הארגון הרגו חמישה חיילים. שניים מהם, אהוד גולדווסר ואלדד רגב,נחטפו ללבנון מבלי שאיש יידע בוודאות מה עלה בגורלם. בעקבות המתקפה יצאה ישראל למבצע רחב היקף בלבנון, שבהמשך הפך למלחמה של ממש - מלחמת לבנון השנייה. במהלך המלחמה נחשף הארסנל האדיר שצבר חיזבאללה בשש השנים שמאז נסיגת צה"ל, שכלל רקטות שהגיעו עד לחיפה, לטבריה ולעמק יזרעאל. כבר אז ידעו בצה"ל כי לחיזבאללה יש טילים לטווח רחוק עוד יותר, ובאחד מנאומיו הזכורים ביותר בימי המלחמה הבטיח נסראללה כי אם ישראל תתקוף את הרובע הדרומי בביירות, המעוז של חיזבאללה, הארגון יירה טילים גם לעבר "מה שאחרי אחרי חיפה" ("מה בעדה בעדה חיפה").
החיים בבונקר
בימי המלחמה הביא נסראללה לשיא את הלוחמה הפסיכולוגית שלו בישראל באמצעות התקשורת, וניסה לבסס לעצמו תדמית של מי שאיומיו אמינים ובני מימוש. כך למשל הכריז בשידור חי ביום השלישי למלחמה על ספינה ישראלית הבוערת מול חופי לבנון, כשבישראל לא ידעו עדיין במה מדובר. רק בהמשך התברר כי נסראללה צדק, וארגונו הצליח לתקוף את אח"י חנית ולהרוג ארבעה חיילים. עם זאת, הוא לא העז להופיע בציבור, והקפיד לדבר אליו מבונקר.
מאז מלחמת לבנון השנייה יצא נסראללה אל קהל ההמונים רק פעמיים - פעם אחת באירוע "הניצחון" של חיזבאללה ב-2008, ובפעם הבאה רק בסוף השנה שעברה, ביום העשורא, ולדקות ספורות בלבד. בין לבין הוא יצא לביקורים בסוריה ובאיראן, שם נפגש עם מנהיגים של ארגוני טרור אחרים בוועידות פסגה מתוקשרות.
ב-2008 ספג נסראללה את אחת ההשפלות הגדולות ביותר מבחינתו בשנות שלטונו, כשקצין המבצעים של הארגון ומי שהכווין את פעילות הטרור שלו, עימאד מורנייה, חוסל בדמשק. נסראללה ואנשיו האשימו את ישראל ואיימו בנקמה כואבת, רמז לפיגועים בסגנון אלה שבוצעו בשנות ה-90 בבואנוס איירס. אלא שמאז נקמה כזו בוששה לבוא. לפי הערכות, חיזבאללה או איראן הם שאחראים לשלוש מתקפות הטרור האחרונות בהודו, תאילנד וגאורגיה, שנועדו לפגוע ביעדים ישראליים ובוצעו ביומיים שאחרי יום השנה הרביעי לחיסול מורנייה.
בשנת 2010 היה מעורב נסראללה גם בטלטלה פוליטית בלבנון, אחרי שהתברר כי בית הדין המיוחד לחקירת רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, שהיה ממתנגדי חיזבאללה, מצא כי האשמים הם אנשי הארגון השיעי. שרי חיזבאללה התפטרו מממשלתו של סעד אל-חרירי, בנו של ראש הממשלה המנוח, והביאו להקמת ממשלה חדשה. על רקע התחזקותו הפיזית של חיזבאללה ממשיך לרחף גם היום החשש שנסראללה מחכה לשעת ה-ש', ומסוגל למעשה להורות לארגונו להשתלט על לבנון כולה, ולבצע הפיכה בכוח הזרוע.
לפנייה לכתב/ת 
