"משעל לילה": ליטופים לשעת לילה מאוחרת

"בוא נדבר על הצד הרך שלך", מפציר ניסים משעל בשאול מופז, שחיוכו בוקע את חומות האיפור הכבד כשהוא מדבר על נכדיו, ועל כך שהוא מפסיק "דיונים חשובים" כדי להתמסר לצרכיהם. זוהי הנקודה שבה צריך היה צופה הגון לזפזף משם והלאה בתחושה קלה של שאט נפש, מפני שמזמן, מזמן לא קיבל פוליטיקאי מנותק כל כך זמן מסך נדיב וחביב שכזה. והרי לא לכך ציפינו מן הקאמבק (המינורי) של משעל.

"משעל לילה". הנה מה טוב ומה נעים(צילום: רשת)

זוכרים איך הצליח להרגיז, בימי תהילתו, את אהוד ברק ולהוציא אותו משלוותו? זוכרים את ביבי מזיע אצלו באולפן? זוכרים את שאול מופז בוכה אצל יאיר לפיד? אלא שלא בכל יום זוכה אדם לקאמבק טלוויזיוני, וייתכן שבגלל ההתרגשות, ניסים משעל פשוט שכח את כפפות האיגרוף שלו בבית. במקומן השיגו לו ברגע האחרון ממחלקת האביזרים משהו קטיפתי ונעים.

וכך אירע ששאלות מסובכות או קשות מדי לא נשאלו, כמו למשל - האם גם אתה, שאול מופז, לא תרמת להתאיידותה של "קדימה" בכך שהקדשת את כל עיתותיך למאבק נגד ציפי לבני במקום לבניית המפלגה? ומה עוד עשית, אם בכלל, בישיבתך חסרת הנחת באופוזיציה? והאם אתה באמת מאמין ש"סדר חברתי חדש" או כל סיסמה אחרת בת שלוש מילים קליטות היא משהו שאפשר למכור לציבור ב-2012? ולמה אתה מתכוון בעצם במילים השחוקות האלה?

ניסים משעל. פינת ליטוף(צילום: רשת)

נראה היה שמשעל יוצא מגדרו כדי לא להרגיז את המרואיין שלו, עד כדי הרמות בוטות להנחתה: "אתה קורא לראש הממשלה שקרן"? הוא שואל בתמיהה פופוליסטית לעילא ומאפשר למופז לחזור ולומר זאת שוב ושוב ביחס להתנהלות מסוימת של נתניהו מול ועדת חוץ וביטחון, "קודש הקודשים של מדינת ישראל" בפי מופז, אבל השניים אינם טורחים לפרש עבורנו מהי אותה התנהלות.

"אתה מאמין באפשרות של ראש ממשלה מזרחי בישראל?" מקשה משעל אבל נותן למופז להתחמק, ובכלל, לא מעיר לו על בריחותיו מן השאלות לטובת הצהרות מדוקלמות מראש, מסוג של "הכינותי במקרה". משעל של פעם, בשיאי הרייטינג ובפריים טיים, לא היה מניח לדברים כאלה לקרות באולפן שלו.

בין הגרעין האיראני לחמאס, בין יאיר לפיד לש"ס, בין עשירי המגדלים למחאה באוהלים, לא חסרות סוגיות עסיסיות לדיון באולפן של תוכנית אקטואליה, אבל בערוץ 2 פוחדים מפניהן כמו מצרעת. "פגוש את העיתונות" איבדה את השיניים ביום ששלי יחימוביץ' פגשה את עמיר פרץ. מהדורות החדשות הן אוסף בלתי מתקבל על הדעת של דיווחי אסונות שעיקרם אירועי לשון ולא ייצוגי מציאות, ולמשעל, אם רק ירצה, יש אפשרות להעמקה והרחבה בכל מה שיבחר.

אחרי הכל, בפינה אליה נדחק, רצועת הפיפי-ולישון של הערוץ השני, הסיכוי שלו להרגיז בזמן אמת נמוך במיוחד, אבל הסיכוי לייצר כותרות - ואיך שהאיש הזה יודע לייצר אותן - עומד בעינו. אם רק יבחר.

מופז. ניסים משעל של פעם לא היה נותן מנוח למועמד מנותק כזה(צילום: רשת)

משעל הוא שועל עיתונות וותיק במיוחד, ולכן אני רוצה להאמין שכך יבחר, אבל לא ראיתי מאומה מערמומיותו כמראיין ונחישותו להשיב מלחמה שערה בדואט המנומס שארגן למופז. אפילו בסקרים שצוטטו בתוכנית לא היה מקום לאתגר: לו היו הבחירות נערכות היום, מתברר מתוכם, הליכוד היה שומר על כוחו וקדימה בראשות ציפי לבני היתה מתרסקת: אנשים לא נשאלו מה היה קורה לקדימה בראשות מופז.

פינות בטעם של פעם

כאילו אי אפשר עוד להקדיש חצי שעה טלוויזיונית לראש מדבר אחד, בחר משעל לעטר את תוכניתו בשתי פינות דחקה בניצוחה של לינוי בר גפן. היא הלכה ושאלה ח"כים שאלות בסיסיות של כיתה ו' בהיסטוריה ישראלית.

אורי אורבך ודניאל בן סימון לקחו בהליכה (מי, מי אמר שעיתונאים לא יודעים כלום?), וש"ס, איך לא, במקום האחרון. מעבר לצחקוק האוטומטי שדבר כזה מייצר, עולה מן המסך ניחוח של עובש היסטורי. דברים כאלה נעשו בעיתונות עוד בשלהי שנות השמונים וגם אז היו מניפולטיביים ודמגוגיים.

פינה נוספת היא מחזור מיותר לגמרי של הצלפות באנשים, שלדעת בר גפן, אחראיים לפשלות של השבוע. "נעל בראש" קוראים לה, ללמדכם עד כמה היא מעודכנת. שכן, היא לקוחה עוד מיימי שלטונו של ג'ורג' בוש וזריקת הנעליים המפורסמת. 

לבד מסיפוק תאוות הכוח של עורכיה ומגישיה, פינה כזאת היא ליקוק מובהק לקונצנזוס, ובאמת שאפשר לוותר עליה: את הליקוקים עדיף לקבל בתוכניות ריאליטי.

אני מחכה לשועל. בינתיים זה רק הימור, אבל הוא עוד יגיח ממאורתו ויידע לנשוך. עד אז, כדאי לומר למחלקת האיפור שגם בעידן ה-HD אי אפשר למרוח כמויות חומרים עצומות שכאלה על פניהם של אנשים. גם מופז וגם משעל נראו כאילו היו הכלאה של מסכות לטקס ואנימציה ממוחשבת. במחשבה שניה, אולי זה באמת מה שהיו.