שירות לא חשאי: חיים בוזגלו על "סרק, סרק"
חיים בוזגלו עוסק בסרט "סרק, סרק" בפעילות השב"כ למניעת רצח ראש הממשלה. לצורך הצילומים הוא נדרש למבצע חדירה ל"יד ושם". האזינו לו מספר על כך ל-ynet, וגם נפרד מחברו עמוס לביא: "הוא נושם את הסרט הזה". הערות הבמאי
חיים בוזגלו, אחד הפוריים מבין במאי ישראל, חוזר עם סרט חדש לבתי הקולנוע בארצנו. הפעם מדובר במותחן פוליטי בשם "סרק, סרק", המלווה את ראש השב"כ ואנשיו במירוץ נגד הזמן לתפיסת מתנקש פוטנציאלי בראש הממשלה, אריאל שרון, בימי ההתנתקות. מנקודת מבטם של העושים במלאכה, מנסה בוזגלו לשרטט דיוקן של החברה הישראלית על הקיצוניים שבה - מימין ומשמאל.
במאים ישראלים נוספים מדברים על סרטיהם :
- מתי הררי ואריק לובצקי על "אמא של ולנטינה"
- דורון ערן על "נמס בגשם"
- נסים נוטריקה על "רסיסי אהבה"
- דידי לובצקי על "מורעלים"
- אריק לובצקי על "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן"
בסרט מככב עמוס לביא כראש השב"כ עמוס שניר, וזהו למעשה סרטו האחרון - וכך גם במקרה של השחקן שמואל שילה, שמגלם את אביו של עמוס, שהלך לעולמו בשנה שעברה. לפי בוזגלו, לביא לא הביא לידיעתו את דבר מחלת הסרטן שחלה בה במהלך עשיית הסרט, והתעקש להמשיך בשיגרת הצילומים.
"האיש הזה כל כך ונושם בסרט הזה", אומר הבמאי על לביא ז"ל, "הקשר שלי איתו היה קשר
של מעבר לבמאי-שחקן. בפרמיירה שהייתה, הרגשתי ממש מיותם מפני שבפעם הראשונה אני עומד על במה ואין לי את השחקן הראשי להציג, ואין לי, לימיני, את החבר הטוב שהוא היה".
בהערות הבמאי, בוזגלו נזכר בשיתוף הפעולה עם לביא, וכן בתמרונים שעשה עם צוות הצילום כדי לחדור ל"יד ושם", למרות סירוב ההנהלה והניסיון שלו לשחזר את המתחם בלית ברירה בשטח מוזיאון ישראל בירושלים.