רמקולים למחשב: כך נבחר נכון
על מה חשוב להסתכל ומה חשוב לשמוע: חובה לכל אלו שהמחשב האישי שלהם הוא לא רק המכונה שגולשים איתה לפייסבוק
כחלק בלתי נפרד מפעילויות אילו, מרבית המשתמשים מוצאים עצמם בדילמה של איזו מערכת אודיו לקנות למחשב. האם זו תהייה מערכת רמקולים שמוגדרת מראש כמערכת רמקולים למחשב, או אולי לפנות לשוק אחר לגמרי? האם לבחור במערכת 2.1, 5.1, או אולי בכלל 2.0? מה זה בכלל אומר מערכת 2.1 או 2.0? כיצד ניגשים לתהליך של בחירת מערכת ספציפית בתקציב שלנו? אילו הן רק חלק מהשאלות שעולות בפני כמעט כל אחד מאיתנו כשהוא רוצה להעצים את חווית הבידור מהמחשב.
עוד ב-HWzone:
- דיווח: שני טאבלטי Transformer Prime בקנה
- היצרנית הסינית טוענת: האייפד שלנו
- לוחות ארדואינו - מא' עד ת'
- לוחות ארדואינו - מא' עד ת'
בכתבה הבאה אנו ננסה לתת מענה למרבית השאלות העיקריות שבפניהן תעמדו במצב זה, ובעיקר לתת מעט רקע בתחום בכדי שהקוראים יוכלו להבין את המושגים שנזרקים בעת דיון על הנושא. לקוראים שאינם מכירים כלל את תחום הסטריאו אנו ממליצים לקרוא את המאמר "מבוא למערכות סטריאו וקולנוע ביתי" בכדי לקבל היכרות ראשונית עם התחום. באופן ברור יהיו נושאים אשר נסקור גם במדריך זה, אך הפעם הדגש יהיה סביב מערכות אשר מיועדות ל-PC, ולכן לא נעסוק במערכות משוק הסטריאו הייעודי.
עושים סדר בבלגאן
השלב הראשון אותו על כל אחד לעבור הוא החלטה נחרצת באשר סוג המערכות אותה הוא צריך. הבחירה תיקבע בהתאם לדרישות של המשתמש מהמערכת. לא פעם קשה לעשות את ההחלטה הזו, ובמרבית המקרים הגורם הוא חוסר הבנה של ההבדלים בין המערכות השונות וכיצד הן מתאימות לכל שימוש. השאלה השכיחה ביותר היא: "האם אני צריך מערכת 2.1 או 5.1?". בכדי לענות על השאלה הזו צריך קודם כל להבין מה כל אחד מהמושגים האילו אומר, ומה חבוי בין השורות.
מערכת 2.1, 5.1, 4.1, או כל שילוב אחר היא דרך קצרה לספר ללקוח כמה רמקולים יש במערכת. לפני שנים רבות כל המערכות היו מערכות סטריאו (ולפני כן מונו, אבל לא נחזור כל כך אחורה), אשר על פי השיטה הספרתית יענו לשם מערכות 2.0. מאוחר יותר נוספו למערכת עוד רמקולים והמספר גדל.
בשלב כלשהו בתהליך האבולוציה נוסף רמקול נפרד אשר מיועד לשחזר אך ורק תדרי באס (וזכה לשם סאב-וופר). כיוון שרמקול זה יודע לשחזר תחום תדרים צר יחסית (בדרך כלל עד כ-200 הרץ לכל היותר), החליטו להפריד אותו משאר הרמקולים ולסמן אותו כ-0.1. לכן מערכות סטריאו שנוסף לה רמקול שכזה נקראת מערכת 2.1, מערכת סראונד עם חמישה רמקולים שנוסף לה רמקול כזה נקראת מערכת 5.1, וכן הלאה.
ואז הגיע הסאב וופר
עד כה הכל היה פשוט מאוד להבנה, אבל אז צצו רעיונות חדשים שכל אודיופיל אמיתי מנסה להתכחש להם בכל מאודו, ובקרוב נבין גם למה. רעיונות כדוגמת: "כעת כשיש רמקול שיודע לשחזר תדרי באס, למה לא להעביר את הבאס מכל הרמקולים אל אותו הסאב-וופר, ולנוון את שאר הרמקולים כך שלא יוכלו לשחזר תדרים אילו?" גישה זו הולידה את הרמקולים הסטאליטים אשר נמנים היום על מרבית המערכות שמשתמש PC ממוצע יפגוש.
מעשית רמקולים סטאליטים אינם יכולים לשחזר תדרים באס, ולכן על פי ההיגיון שהוליד את ה-0.1 הם צריכים להיקרא 0.9. לצערנו (או מזלנו, תלוי בגישה), הם אינם מתוארים בצורה זו ולכן משתמשים חדשים אינם מבינים כי למעשה רמקולים אילו הם רמקולים מנוונים מעצם התכנון שלהם. נקודה נוספת שחשוב מאוד להבין היא שבמערכות 2.1 מסוג זה, בניגוד למערכות 5.1, הסאב-וופר אינו ערוץ נפרד אשר משדר תוכן נוסף, אלא הוא משדר את התוכן אשר נשלח לערוץ שמאל וימין והם אינם מסוגלים לשחזר אותו.
הדבר שקול להזמנת ארוחה בת 3 מנות כאשר המנה השלישית תהייה לא יותר מאשר שילוב של האוכל שלא נכנס בשתי הצלחות הראשונות בניגוד למנה נוספת. זו גם הסיבה שהחיבור למערכות כאילו כולל 2 קווים בלבד ולא 3 כפי שניתן אולי לחשוב.
סטאליטים אומרים לא לבאס
כעת כשאנו יודעים מהם רמקולים סטאליטים, ניתן לבחון מהם היתרונות והחסרונות של רמקולים אלה, ומהן החלופות הקיימות. נפתח דווקא בחסרונות של הרמקולים הסטאליטים , והם בראש ובראשונה חוסר היכולת שלהם לשחזר באס, מה שכמובן מכריח להפעיל אותם בשילוב עם רמקול שיפצה על כך וישלים את התדרים הנמוכים (סאב-וופר). הבעיה הנובעת מכך היא שכעת הסאונד נובע מ-3 נקודות שונות ולא מ-2 נקודות בלבד כמו במערכות סטריאו קונבנציונאליות. כתוצאה מכך היכולת לשחזר במת צליל, והיכולת למקד ולמקם צלילים במרחב נפגמות.
חיסרון משמעותי נוסף הוא חוסר היכולת לשלב בצורה טובה את אופי הצליל של הרמקולים הסטאליטים עם הסאב-וופר. כשמשתמשים במערכות 2.1 שכאלה בדרך כלל מגלים כי יש צורך לכוון את עוצמת הסאב-וופר לעיתים תכופות כיוון שהשילוב שלו עם שאר הרמקולים אינו חלק מספיק והוא מפריע לצליל הבוקע מהמערכת. יחד עם זאת, לרמקולים סטאליטים ישנם כמובן גם יתרונות, אחרת לא היינו נתקלים בהם כלל. היתרון העיקרי הוא כמובן המחיר הנמוך שלהם הנובע מהצורך בפחות רכיבים. בנוסף קיים יתרון משני והוא הקלות שבמיקום שלהם עקב גודלם הקטן.
אלטרנטיבות אחרות
כמובן שישנן גם חלופות למערכות סטאליטים והן באות בדמות מערכות המורכבות מרמקולים מדפיים. רמקולים מדפיים הם גדולים יותר, ובדרך כלל אינם מסופקים עם סאב-וופר, אם כי ישנם יוצאים מן הכלל.
רמקולים מדפיים בדרך כלל לא יוכלו לרדת לאותם התדרים שסאב-וופר יכול לרדת אליהם, אך הם יוכלו לשחזר באס בצורה טובה הרבה יותר מכל רמקול סטאליטי. כמו כן, במרבית המקרים רמקולים מדפיים יפיקו צליל שלם יותר וטבעי יותר מאשר רמקולים סטאליטים בהם הצליל נחתך ומועבר לרמקול משני שנמצא במקום אחר.
בהמשך נעבור על מפרט של רמקול אופייני, דבר שיאפשר להבין בצורה טובה יותר את ההבדלים. חלקכם ודאי מתרעמים על המחסור באזכור רמקולים רצפתיים, כפי שאמרנו אנו מתמקדים במערכות אשר מכוונות ל-PC ולכן לא נטפל בהם הפעם.
בטרם נמשיך הלאה, אנו רוצים לצייןדבר נוסף בנוגע לסאב-וופרים הנכללים במרבית מערכות ה-2.1 בשוק. עבור אדם בעל רקע במערכות סטריאו, הכינוי "סאב-וופר" לרמקולים אילו הוא הגזמה במקרה הטוב, ושקר גס ובוטה במקרה הפחות טוב. הסיבה לכך היא שסאב-וופרים משוק הסטריאו הינם בדרך כלל רמקולים גדולים, כבדים, חזקים, ומסוגלים לשחזר תדרים נמוכים מאוד.
לעומת זאת, הסאב-וופרים הכלולים במרבית מערכות ה-2.1 ואף ה-5.1 בשוק ה-PC אינם מסוגלים לעמוד באותה השורה. למרבית המשתמשים הביצועים הללו יספיקו, אך חשוב להכיר את ההבדלים בכדי לדבר בטרמינולוגיה נכונה, ולא ליפול בפח של ההגדרה המטעה.
נתונים טכניים – לקרוא ולהבין
המשתמש הממוצע מתחיל את סקירת השוק שלו בהסתכלות על תמונות של מערכות ובחירת מערכת על פי העיצוב. כמובן שיש לכך השפעה בבחירה, ולכל אחד הטעם שלו וההעדפה שלו. אך לאחר ששוללים על הסף את המערכות שנראות "רע מדיי" ומצמצמים מעט את האפשרויות, בדרך כלל עוברים לשלב השני שהוא בדיקת המפרט של המערכות.
במקרים רבים קשה להבין מה המפרט אומר, וכחלק ממדריך זה אנו ננסה לשפוך מעט אור על הנושא. נתחיל מסקירת פרמטרים עיקריים. ולאחר מכן נעמוד מעט על ההבדלים בין מערכת 2.1 -2.0 בגזרת דפי המפרט.
בניגוד לשוק הסטריאו, במערכות המיועדות ל-PC המגבר בדרך כלל כלול בתוך המארז של הרמקולים. לכן במקרים רבים המפרט עבור שניהם יינתן כמקשה אחת. עם זאת אנו ננסה להפריד את הדברים, כיוון שבצורה זו ניתן גם להבין את האחריות של כל אחד מהמרכיבים על המפרט של מערכת ולקבל תמונה מלאה של הפרמטרים השונים. נפתח במפרט של המגבר:
Output Power (הספק) - לכל מגבר ישנו הספק מקסימלי אותו הוא יכול להוציא אשר יהיה נתון בוואטים (Watt). חשוב להבין כי הנתון הזה הוא אינו מילת קסם, וצריך להשתמש בו בזהירות יתרה. ראשית, המדידה ב-Watt צריכה להתבצע ב-Watt RMS בכדי שיהיה לה ערך אמיתי. יצרניות מסוימות בוחרות להמציא מושגים משלהן ל-Watt ולכן צריך להבדיל בין המקרים ולדעת כי אסור לבצע השוואה של נתונים ביחידות שונות. שנית, ההספק של המגבר הוא גם פונקציה של העומס במוצא שלו. עבור רמקול מסוים ההספק יכול להיות כפול מאשר עבור רמקול שונה. נחזור לנושא זה בקצרה בהמשך.
THD - Total Harmonic Distortion (עיוות הרמוני) - בעולם אידיאלי הנתון הזה לא היה קיים, אך במציאות אף מגבר אינו מושלם וכל מגבר מוסיף מידה מסוימת של עיוותים לצליל. כמובן שאנו רוצים כי העיוות יהיה מינימלי. נקודה חשובה מאוד היא כי המדידות יכולות להתבצע בתנאים שונים. יצרניות מסוימות מודדות את העיוות בתדר בודד של 1KHz ובהספק של 1W בלבד. יצרניות אחרות מבצעות מדידה זאת על פני תחום השמע שהוא 20Hz-20KHz ובהספק המלא של המערכת. יצרניות אחרות בוחרות בשיטות שונות עוד יותר. חשוב לשים לב לתנאים בהם מבוצעת המדידה שכן עם עליית ההספק והתדר, העיוותים יתגברו.
Frequency Response (תחום תדרים) - לכל מגבר יש מגבלה על התדרים אותם הוא יכול להגביר. השיטה הנפוצה ביותר למדידת תחום זה היא מדידת ההגבר בתדר של 1KHz, ולאחר מכן שינוי התדר כלפי מעלה וכלפי מטה עד שמוצאים את הגבול העליות והגבול התחתון שבהם ההגבר קטן ב-3db ביחס להגבר בתדר של1KHz. הבחירה ב-3db היא כיוון שמשמעות מספר זה היא כי ההספק קטן פי 2. יצרנים מסוימים מחמירים יותר בבדיקות שלהם (מאפשרים שינוי קטן יותר בהגבר), ויצרנים אחרים ליברליים יותר בבדיקות שלהם. מסיבה זו כדאי לשים לב לתנאים בהם בוצעה המדידה.
SNR - Signal-to-Noise Ratio (יחס אות לרעש) - נתון זה מודד את היחס בין הספק האות המוגבר במוצא להספק הרעש במוצא. ככל שהמגבר יהיה בעל רעש נמוך יותר המספר יהיה גבוה יותר.
Input Sensitivity (רגישות הכניסה) - לכל מגבר קיים מתח כניסה נדרש בכדי לספק במוצא את ההספק המקסימלי לו הוא מסוגל. במידה והאות בכניסה יהיה נמוך יותר מערך זה, ההספק במוצא המגבר יהיה נמוך יותר מהערך המוצהר בדפי המפרט.
Crosstalk (זליגה) - מדד זה בוחן את כמות הזליגה אשר קיימת במגבר בין שני הערוצים. הזליגה קיימת תמיד במידה כזו או אחרת עקב השימוש ברכיבים משותפים לשני הערוצים במגבר.
ישנם פרמטרים נוספים אשר מאפיינים מגברים, אך הם מתקדמים יותר, ולא נפגוש אותם לעולם במפרט של מערכות אודיו ל-PC (במרביתן לא נפגוש גם חלק מהפרמטרים אשר כבר בחננו). כעת נעבור למפרט של הרמקולים:
Maximm Power (הספק מקסימלי) - לכל רמקול יש הספק מקסימלי שמצוין על גביו. בדרך כלל הספק זה מציין את המקסימום בו ניתן להפעיל את הרמקול ללא גרימת נזק. יצרנים רבים בוחרים לרשום בשורה זו את הספק ה-short term. משמעות הדבר היא ההספק שבו הרמקול יכול לשרוד לפרק זמן קצר (בדרך כלל שבריר שנייה), בטרם ייגרם לו נזק. אנו נמליץ בחום לא להפעיל את הרמקולים בהספק זה, או אפילו קרוב אליו.
Impedance (עכבה) - לכל רמקול קיימת העכבה החשמלית שלו. במפרט הרמקול בדרך כלל נמצא נתון כדוגמת 8ohm nominal, או פשוט 8ohm (מספרים אופיינים נוספים הם 6ohm ו-4ohm). רוב המפרטים מציינים את העכבה (התנגדות חשמלית עבור תדר שונה מ-0Hz) בתדר של 1KHz. הסיבה שהעכבה מעניינת אותנו היא שעכבה נמוכה יותר תדרוש מהמגבר זרם גבוה יותר ומתח נמוך יותר בכדי לספק את אותו ההספק, ובדרך כלל מגבר ממוצע יתקשה לספק זרמים גבוהים. אך הנתון הזה אינו מספר את האמת. זאת כיוון שעכבה של רמקול יכולה להשתנות משמעותית כפונקציה של התדר, ובתדרים נמוכים יכולה לרדת לשבריר מהערך הנומינלי (לדוגמא לרדת מ-8ohm עד לערך של 2ohm ואפילו מתחת לכל). חלק מהקוראים וודאי שמו לב כי במערכות אודיו לרכב לדוגמא, העכבה של הסאב-וופרים היא 2ohm ואף מתחת. הסיבה היא שברכב מתח ההפעלה הוא 12V בלבד, ולכן בכדי לספק הספק גבוה נדרשת עכבה נמוכה שתצרוך זרם גבוה במתח נמוך.
Frequency Response (תחום תדרים) - בדומה לנתון המקביל עבור המגברים, גם הרמקולים מוגבלים (ובדרך כלל באופן חריף יותר) ביכולת שיחזור התדרים שלהם.
Sensitivity (נצילות) - נתון זה מתאר את עוצמת הקול אשר תופק במוצא עבור אות כניסה מסוים. בדרך כלל נהוג למדוד את עוצמת האות במוצא ב-db במרחק של מטר מהרמקול עבור אות כניסה של 1Watt בתדר של 1KHz. כן, הרבה אחדים. עם זאת ישנם גם מדדים אחרים (לדוגמא החלפת ה-1Watt ב-2.83V - למי שמכיר את חוק אוהם קל להבין כי עבור עכבה של 8ohm שתי המדידות שקולות). חשוב להבין שלנתון הזה יש משמעות מכרעת על עוצמת הקול שתתקבל במוצא. כפי שהסברנו, נדרש הספק גבוה פי 2 בכדי לקבל במוצא תוספת של 3db. לכן לצורך הפקת עוצמה של 95db במוצא הרמקול, רמקול עם נצילות של 95db/W ידרוש פי 8 פחות הספק מהמגבר אל מול רמקול עם נצילות של 87db/W. כשמסתכלים על הנתונים של 1W מול 8W זה אולי לא מרתיע, אבל כשמסתכלים על 25W מול 200W מבינים את המשמעות הרבה יותר.
Size (גודל) - הכוונה היא אינה לגודל הפיסי של הרמקול, אלא לגודל הפיסי של האלמנטים הנכללים בו. בדרך כלל הקריאה היא של הקוטר של האלמנט (diameter), והקריאה ניתנת בדרך כלל באינצ'ים.
כמובן שגם לרמקולים ישנם פרמטרים נוספים, אך הם אינם רלוונטים עבורנו כרגע.
כפי שציינו לפני כן, מערכות האודיו ל-PC בדרך כלל משלבות את המגבר והרמקולים יחד. מסיבה זו נתונים רבים "נבלעים" בנתונים אחרים, ונקודות מסוימות כלל אינן רלוונטיות עבור המשתמש כיוון שהוא אינו נדרש להתאים בין הרמקולים למגבר. לדוגמא, מערכת שמצוין על גביה כי היא מספקת 15W לערוץ (ערוץ שמאל וערוץ ימין לדוגמא), משמע כי המגבר מסוגל לספק 15W לכל היותר. חשוב לשים לב כי במידה ולא ניתן מידע נוסף קשה מאוד להסיק מכך על יכולת המגבר או על עוצמת הקול במוצא המערכת.
כעת יש ברשותנו את הידע הדרוש בכדי לדעת לקרוא את מרבית דפי המפרט בשוק נוכל לעשות זאת בצורה מושכלת הרבה יותר ולא ליפול במלכודות שיצרניות רבות שותלות בהם.
כאשר נבחן פרמטרים של מערכת 2.1 אל מול מערכת 2.0, ישנם מספר הבדלים בולטים. ראשית עבור מערכת 2.1 נמצא תמיד מפרט עבור הרמקולים הסטאליטים (בשילוב המגבר שלהם) ועבור יחידת הבאס (בשילוב המגבר שלה). ההבדלים העיקריים שניתן לשים לב אליהם מעבר לכך הוא גודל האלמנט אשר ברמקולים מדפיים יהיה בדרך כלל 5.25 אינץ' ומעלה (אם כי ישנם יוצאים מן הכלל עם דרייבים של 4 אינץ'), עבור הבאס, וטוויטר עבור התדרים הגבוהים; בעוד ברמקולים סטאליטים האלמנט יהיה של 4" ומטה, ולעיתים יהיה האלמנט היחיד ללא כל טוויטר.
ביחידת הבאס בדרך כלל נמצא יחידה של 4" ומעלה אשר מיועדת אך ורק לשחזור תדרי הבאס. כפועל יוצא מגודל האלמנטים, מערכת 2.0 בדרך כלל תהייה עם תחום תדרים של כ-50Hz-20KHz כאשר כל תחום התדרים מגיע מזוג הרמקולים. לעומת זאת במערכת 2.1 נראה כי תחום התדרים הוא בערך 40Hz-160Hz עבור יחידת הבאס ו-160Hz-20KHz עבור הרמקולים הסטאליטים.
התאמת המערכת לצרכים ולחדר
כפי שכבר אמרנו, השלב הראשון הוא ההחלטה בנוגע לסוג המערכת אותה רוצים לרכוש. ישנם מספר כללי אצבע בנושא.
כאשר השימוש במערכת יהיה ברובו צפייה בסרטים או שימוש אחר אשר יש בו רווח בצליל היקפי (סראונד) כמו משחקים מסוימים, הבחירה הנבונה תהייה לכוון למערכת 5.1 עם מספר סייגים אותם נציין בהמשך.
למי שמחפש מערכת שעיקר השימוש בה יהיה האזנה למוזיקה אינו חסיד של באס, ורוצה לקבל צליל מלא ומאוזן, הבחירה הנבונה היא במערכת 2.0. לשאר המשתמשים (מרבית המשתמשים יש לציין), אשר מחפשים מערכת שתתאים לכל שימוש ולא תכוון בעיקר למטרה אחת, הבחירה הנבונה תהייה במערכת 2.1. כעת נרחיב מעט בנושא ונציין מספר סייגים.
ל-5.1 דרישות משלו
מערכת 5.1 היא כמובן הבחירה הטבעית עבור סאונד היקפי כיוון שהיא המערכת היחידה מכל האופציות שציינו אשר תספק צליל היקפי. ישנן אופציות נוספות כדוגמת מערכות 4.1, 6.1, ואף 7.1, אך הן נפוצות הרבה פחות.
חשוב להבין כי בכדי לקבל צליל היקפי מוצלח צריך יותר מאשר מערכת 5.1, נדרש גם מיקום נכון של הרמקולים. 5 רמקולים בשורה לא יוצרים צליל היקפי- במקרה הטוב הם יוצרים סטריאו, ובמקרה הרע הם יוצרים בלגאן אחד גדול בצליל. לכן למי שאין ברשותו המקום למקם את הרמקולים היטב (דבר שדורש להעביר את הכבלים אליהם, ומקום לתלות או להניח אותם), כדאי לשקול היטב את הבחירה הזו.
בנוסף, חשוב להבין כי ברגע שמשקיעים סכום מסוים במערכת 5.1, המחיר מתחלק בין 5 רמקולים, סאב-וופר, ומגבר של 6 ערוצים (ולעיתים גם יחידת בקרה עם מפענחים של DD, DTS וכו'). לעומת זאת במערכת 2.1, המחיר מתחלק בין 2 רמקולים, יחידת באס, ומגבר 2 ערוצים בלבד (כפי שציינו לפני כן, מדובר על שני ערוצי תוכן ולא שלושה). לכן, באופן טבעי, מערכת 5.1 עם רמקולים ומגבר ברמה זהה למערכת 2.1 תעלה יותר. או מצידו השני של המטבע, מערכת 5.1 שעולה כמו מערכת 2.1 כנראה שתכיל רכיבים זולים יותר בשל כמות הרכיבים המוגברת.
2.0 ו-2.1 – מלכות השוק
מערכות 2.0 הן עדיין אינן מחזה שכיח במיוחד בשוק ה-PC, וזאת כיוון שהן פונות לפלח שוק שבדרך כלל רואה בשוק האודיו ל-PC לא יותר מאשר "קופסאות אשל מנגנות". עם זאת, בשנים האחרונות אנו פוגשים דגמים אשר קוראים תיגר על הגישה הזו ומציעים מערכות איכותיות יחסית ברמת מחיר שכמעט ולא קיימת בשוק הסטריאו. עם זאת, עקב מגבלות המחיר והגודל מערכות 2.0 משוק ה-PC בדרך כלל אינן מסוגלות לשחזר תדרים נמוכים במיוחד, דבר שמניס את אוהבי הבאס הכבדים אל עבר מערכות ה-2.1.
מערכות 2.1 שולטות בשוק ובצדק. הן אומנם סובלות מחסרונות מולדים מעצם השילוב של רמקולים סטאליטים עם יחידת באס חיצונית. אך בזכות עליות הייצור הנמוכות כמעט כל אחד יכול למצוא מערכות 2.1 ברמת התקציב שלו, ובתקציב גבוה מספיק ניתן אף למצוא מערכות 2.1 שמצליחות לשלב את יחידת הבאס עם הרמקולים הסטאליטים בצורה טובה יחסית.
בנוסף, העובדה שהמערכת מכילה סאב-וופר- שבמערכות הזולות יותר אינו מסוגל לשחזר תדרים שרמקול מדפי ממוצע יכול, קורצת למרבית המשתמשים בשוק שאינם באמת מודעים להטעייה בעצם השימוש בשם זה. למי שאינו רוצה להתעסק עם מערכות 5.1, ואינו בעל האוזן החדה ביותר בסטריאו, מערכות 2.1 מציעות מבחר רחב של דגמים, במגוון מחירים ורמות ביצועים.
לאחר קבלת ההחלטה אודות תצורת המערכת המתאימה ביותר לצרכינו, הגיע השלב להתחיל ולצמצם את האפשרויות. השלב הראשון הוא כמובן סקר שוק למציאת המערכות אשר מתאימות לתקציב ולעין. אך השלב הבא הוא וודאי להסתכל במפרט שלהן.
למרות שכבר עברנו על דפי מפרט של מגבר ורמקולים והכרנו את המושגים, לא בהכרח ניתן לעבור מהמפרט על מגוון הפרמטרים שבו לפרמטר של איכות קול, או אפילו עוצמה. לא בהכרח המערכת החזקה יותר על הנייר תהייה המערכת החזקה יותר בפועל. יש לכך מגוון גורמים כדוגמת התנאים בהן נעשות הבדיקות, השילוב בין מגבר נתון לרמקול נתון, ולא פחות חשוב, לא כולם מספרים את האמת.
ניתן כמובן לעבור על המפרט של המערכת כיוון שניתן ללמוד ממנו דברים כמו גודל פיסי, ואלי אף להדליק נורה אדומה אם אחד מהפרמטרים גרוע (או טוב) בצורה קיצונית. אך מערכות אודיו לא קונים לפי המפרט לעולם, מערכת אודיו קונים לפי הכיס והאוזן.
לצמצם את האפשרויות
השלב הראשון הוא לוודא שיש לכם מקום למקם את הרמקולים. בין אם זו מערכת 5.1 שדורשת מיקום נכון, בין אם זו מערכת 2.1 שדורשת מקום פנוי על גבי הרצפה ליחידת הבאס, ובין אם זו מערכת 2.0 שהרמקולים שלה גדולים בצורה קיצונית ודורשים מקום פנוי על גבי השולחן. אם נרחיב מעט בנוגע לנקודה האחרונה, חשוב להבין כי כל רמקול שיש בו יותר מאלמנט אחד (לדוגמא מיד-באס וטוויטר), דורש מרחק מסוים מהרמקול בכדי שהצליל יישמע כאילו מקורו בנקודה אחת בלבד.
הדבר נכון גם לצורך קבלת במת סטריאו טובה אשר דורשת מרחק מסוים של הרמקולים מהמאזין ואחד מהשני. מסיבה זו חשוב לוודא שלא קונים רמקול גדול בצורה קיצונית ומניחים אותו משני צידי המסך, לא רק שאין בכך כל רווח, אלא אף יש בכך חסרונות ופגיעה בצליל. הדבר נכון גם מן העבר השני, אין טעם לקנות רמקולים חלשים מאוד שמתקשים לשחזר באס בצורה אמינה ולצפות מהם שיישמעו במיטבם כשכל אחד מהם ממוקם מטר וחצי-שניים מהמאזין. מרבית הרמקולים בשוק ה-PC תוכננו כך שהם ימוקמו במרחק סביר מהמשתמש, לדוגמא על גבי שולחן העבודה (מלבד יחידת הבאס שמומלץ בחום שלא למקם על גבי השולחן).
תסמכו על האוזניים שלכם
השלב הבא הוא לחפש ביקורות של אתרי חומרה או אתרי סטריאו, וביקורות של משתמשים בפורומים השונים. חשוב להבין כי לכל אחד האוזן שלו והטעם שלו, לכן מומלץ שלא להסתמך על ביקורת אחת בלבד, אל לנסות ולמצוא מספר ביקורות ולבדוק האם ישנו קונצנזוס כלשהו או לעשות "ממוצע" בין הביקורות השונות.
אופציה נוספת היא להסתמך על ביקורות של סוקרים בעלי טעם דומה. אם לדוגמא מצאתי סוקר כלשהי שבחן מערכות שמוכרות לכם והגיע למסקנות שמתאימות בדיוק למסקנות שלכם, כנראה שהצליל שהוא מחשיב לנכון יהיה לדומה לטעמכם וניתן לסמוך עליו יותר מאשר על סוקר אחר.
העצה החשובה ביותר היא לנסות ולשמוע את המערכת בעצמכם. זהו כלל שקיים שנים רבות בתחום הסטריאו, ולא תיתקלו באף חובב סטריאו אמיתי שירכוש מערכת ללא האזנה אחת לפחות בטרם הקנייה. בשוק האודיו ל-PC לצערנו הדבר אינו תמיד אפשרי, ישנן חנויות מעטות אשר מדגימות מערכות שכאלה, אך במידת האפשר האזנה למערכת טרם הקנייה היא הדרך הטובה ביותר לבחור. לעיתים ניתן למצוא בפורומים השונים משתמשים עם המערכת אותה אתם שוקלים לקנות והם ישמחו לאפשר לכם לבחון אותה (ולפעמים הם יתעלמו מכם באלגנטיות).
סיכום
במדריך זה למדנו את ההבדלים השונים בין המערכות השונות, הפכנו את הנתונים הטכניים על הנייר למציאות ולמדנו כיצד להבין מה בדיוק מנסים לומר לנו.
אנו מקווים כי לאחר קריאת מדריך זה הקוראים חמושים בידע הדרוש בכדי לבצע בחירת נבונה של מערכות רמקולים אשר תתאים לדרישות שלהם, וכי יש בידיהם הכלים לדעת להבדיל בין העיקר לתפל.
יש לכם שאלות נוספות? רוצים חוות דעת על מערכת מסוימת? קניתם מערכת חדשה ואתם רוצים להשוויץ קצת? היכנסו לפורום אודיו וקולנוע ביתי והצטרפו לקהילה איכותית המונה מומחים בתחום הסאונד ואודיופילים אמיתיים.