מה עדיף: ליטול תוספי תזונה או לאכול ירקות?

אורח החיים המודרני ותרבות המזון המהיר, במקביל לעיסוק גובר דווקא בבריאות, גורמים לרבים מאיתנו לחפש אחר הדרך קלה והמהירה לשפר את בריאותנו ולהעדיף נטילת תוספי תזונה על פני קבלת הרכיבים החיוניים מאכילת פירות וירקות.

אך האם יש הבדל בספיגת הוויטמינים והמינרלים שבתוספי התזונה ובין אכילת פירות וירקות כחלק מתפריט מאוזן ומגוון?

כתבות נוספות על תוספי תזונה :

• מחקר: ויטמינים מגבירים את הסיכון למוות בנשים
• המלצה: לתת ויטמין D וברזל עד גיל 6
• אלו מזונות יסייעו לכם לקבל ויטמין E?
  

מה אומר הציבור - והחוק

תוספי התזונה הפכו בשנים האחרונות לחלק מסל הקניות שלנו, וקהל היעד העיקרי שלהם כולל אנשים שבריאותם לקויה, אנשים הסובלים ממתח נפשי, חולשה, דיכאון או עייפות, חולים כרוניים, אנשים הסובלים מבעיות עיכול, קשישים, תינוקות, ילדים ונשים בהריון.

ההתייחסות לתוספי תזונה בישראל אינה אחידה. הציבור רואה בהם תרופות למניעת מחלות ולטיפול בהן, אולם החוק מסווג אותם כמזון. ב-1997 חוקק בישראל חוק תקנות בריאות הציבור, העוסק גם במזון ובתוספי תזונה, ועל פיו מוגדרים תוספי תזונה ככוללים רכיבים כגון ויטמינים, מינרלים, צמחים, עשבים ורכיבים בוטניים נוספים, חומצות אמינו, רכזים, מטבוליטים ועוד הנמכרים בכמוסה או כנוזל.

החוק כולל, בין היתר, הגדרות רלוונטיות לתנאי הייצור, לקצובות יומיות מומלצות ולהוראות סימון על המוצר.

בעוד שתרופה עוברת כמה שלבי מחקר הבוחנים את יעילותה ואת בטיחות השימוש בה, אף ארגון אינו מפקח על תוספי תזונה באופן שוטף ובוחן את הרכבם, המינונים הקיימים בהם והדיוק בפרסום. 

בארצות הברית קיימים גופים העורכים בדיקות מדגמיות לתכשירים שונים ומפרסמים את תוצאותיהם באינטרנט לטובת הצרכנים, אך בארץ לא קיימים ארגונים כאלו ויחסי הצרכן-תוסף מושתתים על אמון. על היצרן לא חלה חובת ההוכחה כי המוצר שלו יעיל למטרה מסוימת, או לפחות אינו מזיק.

הוויטמינים שבתוסף שונים

ויטמינים ומינרלים נמכרים לרוב כרכיבים מבודדים, לדוגמה ויטמין C, או לכל היותר כשילוב של כמה ויטמינים ומינרלים. ירקות ופירות הם מזונות מורכבים יותר, וכל אחד מהם מכיל ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים וחומרים פעילים נוספים כגון קרטנואידים, פלבנואידים, טרפנים, סטרולים, אינדולים ופנולים.

צריכה של מרכיבי מזון המבודדים יעילה פחות, כיוון שכל הרכיבים האמורים לעיל פועלים יחד בסינרגיה, כשהמשמעות היא שסך התועלת שלהם עולה על התועלת של כל אחד בנפרד. 

עניין זה רלוונטי גם למגמה ההולכת ומתרחבת היום של העשרת מזונות שונים, בהם גם חטיפים וממתקים, בוויטמינים ומינרלים. צריכת תוספי תזונה בדרך זו תהיה פחות יעילה מאשר צריכתם במזונות שבהם הם קיימים באופן טבעי, וכמובן שאין זה מומלץ לאכול ממתק כלשהו רק משום שהוסיפו לו ויטמינים.

כיום עדיין מוצאים המדענים רכיבים חדשים בפירות ובירקות שיום אחד ייתכן שיוגדרו כחיוניים לבריאות, אך הם אינם נמצאים בכל התוספים.

לעתים הצורה הסינתטית של הוויטמין אינה זמינה מספיק לגוף, וייתכן גם מצב הפוך שבו הצורה הסינתטית זמינה לגוף יותר מהמזון, ובמקרים כאלה ישנה סכנת רעילות כתוצאה מזמינות יתר.

לעתים הצורה הסינתטית של הוויטמין אינה זמינה מספיק לגוף(צילום: shutterstock)

100% טבעי?

על אף העובדה שרבים מיצרני תוספי התזונה מצהירים על גבי האריזות כי המוצר שהם משווקים הוא "100% טבעי", יש לזכור שכדי להגיע לתצורה הסופית של התוסף - כאבקה, נוזל, כמוסה וכו' - הוא עובר תהליך עיבוד תעשייתי כלשהו, ואין זה משנה אם מקורו בצמח או בהרכב סינתטי.

הגוף אינו יודע לזהות אם מדובר בוויטמינים שהגיעו מהמזון או מתוסף, אך בסופו של דבר לא מדובר במוצר טבעי.

• בתוסף תזונה ניתן לדעת את הכמות המדויקת שנצרכה, בעוד שקבלת ויטמינים ומינרלים מהמזון אינה תמיד מזוהה ומדודה.
  

• תוספי תזונה מכילים כמות מרוכזת של הוויטמין או של המינרל ועשויים להועיל יותר כשמדובר בחוסר משמעותי של הרכיב בגוף, וזאת על פני אכילת כמויות גדולות של מזון העשיר באותו ויטמין או מינרל.
  

עמדת ה-ADA, האגודה הדיאטטית האמריקאית, באשר לנטילת תוספי ויטמינים ומינרלים היא שהאסטרטגיה התזונתית הטובה ביותר כדי לקדם בריאות והקטנת הסיכון ללקות במחלה כרונית היא באמצעות צריכה מספקת של מזון מגוון.

לתוספי תזונה יש יכולת להועיל כאשר מתגלה כאמור חוסר תזונתי לעומת הצריכה היומית המומלצת. 

בכל מקרה, ההמלצות לשימוש בתוספי תזונה חייבות להיות על בסיס ידע מדעי בתחום, הערכה תזונתית וידע בתגובות בין-תרופתיות לטיפול שאותו נוטל האדם.

הכותבת היא דיאטנית קלינית מוסמכת ולומדת לתואר שני בבריאות הציבור.